שיח השדה/שבת/קמו/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש שיח השדה |
תד"ה פרץ. דבית נמי כו'. בביאור הגר"א (יו"ד סי' שע"א סקט"ו) כ' ד' רש"י ותוס' צ"ע דהא קבר סתום מטמא כל סביבין ואפ"ה מותר לעמוד בחצר הקבר הואיל ומסיימי מחיצתא ובחזו"א (אהלות סי' י"ג סקט"ז) תמה דהא מבואר בתוס' (ב"ב ק' א') דהכוכין והארון היו פתוחין מן הצד וא"כ ל"ש שמא יגע בכתלים ושמא יגע בפנים ל"ח דהא מסיימי מחיצתא ואפי' היו הכוכין סתומין הא קרקע עולם אין מטמא הצדדין משום קבר סתום כמבואר פ"ט דאהלות מט"ו ע"ש בר"ש כו' [ובתוס' ב"ב ק' ב' ד"ה ורומן לכאו' ל"מ כן וכמדומה שכבר עמד בזה בחזו"א אהלות], וי"ל ד' הגר"א דבאמת מיירי בכוכין פתוחין ולא חיישי' שיגע בפנים אבל יש לחוש שיגע בגג בחוץ סמוך לגג הכוך ויטמא שידו תעביר הטומאה וכדתנן ספט"ו דאהלות אם יש בידיו פ"ט כו' וליישב ד' רש"י ותו' י"ל דלא חיישי' אלא שמא יגע בכל מה שיגע אבל כאן שאין טמא אא"כ יושיט ידו פתוחה סמוך לגג [או לאויר הכוך] כולי האי לא חיישי':