שיח השדה/שבת/קמג/א
מעבירין פרורין פחות מכזית מפני שהוא מאכל בהמה מסייע לר' יוחנן דפירורין שאין בהן כזית אסור לאבדן. והק' התוס' על גי' רש"י מברכות נ"ב ב' אם שמש ת"ח נוטל פירורין שאין בהן כזית ומניח שיש בהן כזית מסייע לר"י דפירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן ביד וא"א לגרוס שם אסור לכך גרסי התוס' גם הכא מותר ודייק מדאיצטריך למיתני שהן מאכל בהמה משמע דלא חזי לאדם והוי כשאר מאכל בהמה שמותר לאבדו (צע"ק למה מותר לאבד מאכל בהמה), וי"ל ד' רש"י דבברכ"י או"ח סי' ק"פ הביא בשם כמה אחרונים דהא דפירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן דוקא אם אין בכל הפירורין כזית אבל אם יש בכולן כזית ע"י צירוף אסור לאבדן והביא כן בשם הזהר [והביאוהו ג"כ בשע"ת ומ"ב שם] ולפ"ז סוגיא דברכות כשאין בכולן כזית וכ"ה לשון הירושלמי מעביר [וגי' הגר"א מניח] פירורין פחות מכזית משמע בכולן אבל בשמעתין מיירי שיש הרבה פירורין דאל"ה כיון דלא חזי לאדם מחמת שהן דבר מועט כ"ש דלא חזי לבהמה וע"כ שיש הרבה ואדם אין דרכו לאכל פירורין אבל בהמה אין מקפדת ואוכלת וע"ז אר"י דפירורין כאלו אף שאין בהן כזית כיון דע"י צירוף יש בהן כזית אסור לאבדן, ומ"מ אף פירור א' שאין בו כזית אינו מוקצה שהרי ראוי להצטרף אך ל' המשנה שהן מאכל בהמה מיירי בהרבה פירורין, ועי' בירושלמי דמאי פ"א ה"ב פליגי אמוראי אליבא דר"י ח"א דפרוס מותר לאבד אפי' יותר מכגרוגרת וח"א אליבי' דעד כגרוגרת ולפ"ז אפשר ליישב ב' הגירסות כיון דאמוראי נינהו אליבא דר"י והא דפריך בירושלמי דמאי פ"ז ואינו אסור משום איבוד אוכלין נ' דס"ל דהוה כגרוגרת ופריך למאן דאסר ומשני מפרר כל שהוא היינו פחות מכגרוגרת, מיהו התוס' בעירובין פ' ב' ד"ה אגב כ' דגרוגרת גדולה מכזית ולהרמב"ם פ"א מעירובין ה"ט שיעורן שוה וצ"ע, ונ' דהא דאין מעבירין על האוכלין הוא דוקא ביותר מכזית אבל בפחות מכזית כיון דמותר לאבדו כ"ש דמותר להעביר עליו:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |