שיח השדה/שבת/קלט/ב

שיח השדה שבת קלט ב

היוצא בטלית כו'. כ' המרדכי (מובא בב"י ובמג"א סי' י"ג) שאין איסור לצאת בטלית שאינה מצויצת אלא שחייב לעשות ציצית לכן בשבת שא"י לעשות ציצית מותר ללבשן והמג"א כ' דה"ה אם אין ציצית בעיר מותר ללבשו בלי ציצית וכן במזוזה ומעקה ובעמק יהושע סי' ב' הרבה להק' על שיטה זו א' מביצה ז' דמבואר שם שאין לשחוט כוי ביו"ט משום שלא יוכל לכסות דמו ואמאי אסור לשחוט כיון שאסרו חכמים לכסות אנוס הוא, עוד הק' מפסחים ע' פי' הוא ובנו וישבו בדרום ואמאי פי' הא אנוס הוא שחכמים לא הניחוהו להקריב חגיגה בשבת וע"כ שאם אינו פורש יתחייב, ולכאו' יש לחלק בין מצוה עוברת למצוה שאינה עוברת דכגון בציצית אחר שלובש הבגד חייב לעשות ציצית כמש"כ תוס' ביבמות צ' ב' וצריך ליקח זמן עד שיעשה ואין עליו אלא להשתדל לעשות וא"כ בשבת שאין יכול מותר ללובשו [ואע"ג שכ' תוס' לעיל קל"א א' ד"ה ושוין דציצית לא מקרי שאפשר לקיים אח"כ שהמצוה שבאותו יום יפסיד מ"מ אין מבטלה לגמרי שהיא מצוה תמידית] משא"כ בכיסוי הדם שעד הערב יתייבש הדם ולא יוכל לקיימו [ואם יהי' לח עד הערב אפשר דמותר לשחוט] וכן בפסח הרי יבטל לגמרי מצות חגיגה וראי' לזה מיבמות מ"ח ב' אין מקיימין עבדים שאין מלין אע"ג דאנוס הוא שאין העבד רוצה חייב למכרו ואפ"ה מבואר שם שאם לקחו ע"ש ביה"ש מותר לקיימו עד אחר השבת ואין חייב להפקירו וכבר עמד ע"ז בעמק יהושע שם ולמש"כ א"ש דלהמתין עד אחר השבת רשאי אבל לא להפקיע לגמרי המצוה, ואפשר עוד דבציצית אם חושב שלא יהי' לו כלל ציצית אין לו ללובשו והמג"א מיירי כשיהי' לו לאחר זמן ובזה יש ליישב מה שהק' בס' הנ"ל מס"פ הקומץ רבה מאי ביניהם אם ד' ציציות ד' מצות או מצוה א' ואמאי לא קאמר דלית לי' רק ג' ציצית אם מותר ללבשו דכה"ג א' שם גבי תפילין אע"כ דלכו"ע אסור ולמש"כ א"ש דבסבור שלא יהי' לו ודאי אסור ללבשו ולאוקמי כשיהיו לו אח"כ זה דחוק ולזה קאמר נ"מ אחרות ומש"כ עוד המג"א דה"ה במזוזה דמותר ליכנס לבית עד שיהי' לו מזוזה יל"ע ממדרש רות פ' באשר תליני אלין א"ל אין דרך בנ"י לדור בבית שאין בו מזוזה משמע קצת שיש ענין שלא לדור אפי' א"י לעשות מזוזה ואולי הוא מדרבנן וכמש"כ המג"א וצע"ק:

וסייר פירי. אולי במו"ש עי' גיטין ל"ח ב' וע"ל ק"נ א':

מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)