שיח השדה/שבת/קלז/ב
המל את הגרים כו' למול את הגרים. כ' המאירי ויש שואלים למה נוסח זה לברך למול ולא על המילה כו' ותירצו מפני שעיקר מצות מילה לגר לעצמו הוא הואיל וגדול הוא וכל שהוא כן הרי הוא בכלל מה שנא' בפסחים לא סגיא דלאו איהו מהיל עכ"ל מבואר מדבריו דגר המתגייר יכול למול א"ע וצ"ע דבעבודה זרה כ"ז א' מבואר דמילה בגוי פסולה וכיון שאינו גר עד שימול ויטבול וד' המאירי עצמו ביבמות מ"ז ב' שאם הקדים טבילה למילה לא עשה כלום א"כ איך כשר אם ימול א"ע, ובמנ"ח מצוה ב' כ' דגר שנתגייר אין יכול למול א"ע דאכתי גוי הוא עד שיטבול אך להפוסקים דטבילה ואח"כ מילה מהני בגר אפשר דרשאי למול בעצמו דמילתו וגרותו באים כא' עכ"ל אך מד' המאירי מבואר דאף לפני הטבילה כשר כנ"ל, אמנם בחי' הר"ן כאן כ' בשם הרא"ה ומברך עובר לעשייתה ואע"ג דאכתי גברא לא חזי ולהכי איתמר בטבילת גר דלא מברך עד בתר הכי ל"ד דבטבילת גר גופי' מברך ואכתי לא חזי עד בתר הכי אבל במילה אנו מברכין ונצטוינו עלי' שהרי אינה כשרה אלא בישראל עכ"ל מבואר להדיא שאין הגר יכול למול א"ע וכהמנ"ח, ולכאו' יש ראי' מע"ז י' ב' נפל על רישא דעורלתי' קטעה אמר יהבית מכסי כו' משמע דכשר כשמל עצמו מיהו בזה י"ל דמבואר באחרונים שיש ב' מצות מעשה המילה ושיהי' מהול כדמשמע במנחות מ"ג ב' כיון שנזכר במילה שבבשרו כו' ונהי שלא הי' יכול לקיים מעשה המילה מ"מ רצה שיהא מהול ולכן מל א"ע וצ"ע, עוד ראיתי א' מביא ראי' מסנהדרין צ"ד א' שהעביר יתרו חרב חדה על בשרו וזה אינה ראי' די"ל שקרא למוהל ומלו דשלוחו כמותו, אמנם יש ראי' מב"ר פמ"ט ב' גבי אברהם א"ל ומי ימול אותי א"ל אתה בעצמך מיד נטל אברהם סכין והי' אוחז בערלתו כו' אלמא דכשר כשמל עצמו אף שעדיין אינו מהול מיהו י"ל דשאני אברהם שנצטוה כך ולא הי' אחר שימהלנו [ועל הרא"ה בלא"ה ל"ק די"ל דשאני אברהם שלא הי' מחוסר טבילה], אמנם בפדר"א פכ"ט אי' שלח וקרא לשם בן נח ומלו וי"ל דבהא פליגי דבאדר"נ פ"ד אי' דשם בן נח נולד מהול וב"ר ס"ל דנולד מהול צריך הטפת ד"ב ממילא לא הי' מי שימהלנו וע"כ הוצרך למול א"ע [וצ"ל דס"ל דרשא דואתה את בריתי תשמור דאי מדרשא דהמל ימול יכלה אשתו למולו דלדידי' אשה כמאן דמהילי דמי כדאי' ע"ז כ"ז א' וי"ל] אבל פדר"א ס"ל דנולד מהול א"צ הטד"ב ויכול שם בן נח למולו וממילא אין יכול למול בעצמו ובזה א"ש שהוצרך לקרא דוקא לשם בן נח (שו"מ זה בזית רענן פ' לך) וסברת המאירי דגר יכול למול א"ע אף שעדיין גוי הוא י"ל כיון דכל ענין מילה ילפי' מאברהם י"ל דדומיא דאברהם שרי דרך גירות ולמ"ד דהמל ימול א"ש טפי דמילתו בא כא' אע"ג דמסיק שם דגוי מהול כערל דמי הכא שהוא דרך גירות עדיף כנ"ל, ועי' בשהש"ר פ"ד סי' ו':
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |