שיח השדה/שבת/קלה/ב
מי שיש לו ב' ערלות ח"א מחללין עליו השבת וח"א אין מחללין וקי"ל אין מחללין. פירש"י ב' עורות זה ע"ג זה וי"א ב' גידין וביאר במאירי [ודעתו דהוא ב' גידין] הטעם דאין ידוע איזה עיקר בריתו ולפ"ז אם ימולו בשבת חייב חטאת דהרי ודאי חילל שבת בא' מהן [אלא שיתכן לפוטרו משום טעה בד"מ ואכ"מ] ומ"ד מחללין ס"ל דבודאי שתיהן ערלות, וביבמות ע"ב א' מי שיש לו ב' ערלות אין נימול אלא ביום פירש"י ב' עורות ולא הביא הפי' דב' גידין, ולכאו' צ"ב איזה חידוש הוא שנימול ביום הא ודאי ערל הוא ואם ימולו שניהן יקיימו בו בודאי מצות מילה ופשיטא דבעי יום ככל הנימולין וכבר עמד בזה המאירי שם [ומפ' שם ג"כ בב' גידין] וכ' דמיירי שכבר מל א' ביום אין מל השני בלילה וגם תירוצו צ"ב דאם דעתו דמספק אפשר למול בלילה יכול שניהן למול בלילה דכ"א ספק וגם למה יהא כשר מספק הא ספיקא דאורייתא [וי"א שצריך לחזור ולהטיף דם ברית עי' בשו"ע] ונ' דלכך לא ס"ל לרש"י הפי' דב' גידין רק דב' עורות ובזה יש סברא דהעור העליון א"צ למול ביום דעיקר הערלה התחתון והעליון אינו אלא עור המחפה ע"ג הערלה והו"א דהוא כמו העור של הטומטום שיכול לקורעו בלילה קמ"ל דג"ז בכלל ערלה וצריך למולו ביום ובזה יש לבאר ג"כ הרמב"ם בפ"א ממילה ה"ז מי שיש לו ב' ערלות מלין את שתיהן בשמיני ובה"א כ' מי שיש לו ב' ערלות אין דוחין את השבת ולכאו' הלכה הראשונה מיותרת דאמאי ס"ד שאין מלין שתיהן בשמיני הא לא נחלקו אלא אם מחללין את השבת אבל בח' פשיטא דמהלינן לי' מספק וי"ל דס"ד דהעור העליון הוא כמו טומטום שאין חייב לקרוע אפי' כשביציו מבחוץ וידוע שהוא זכר כמש"כ תוס' פסחים כ"ח ב' ד"ה ערל כ"ז שלא נקרע מעצמו העור העליון וסברא זו שמעתי מאאמו"ר (שליט"א) זצ"ל ואפשר שזהו הטעם שאין מחללין עליו שבת ולכך הוצרך הרמב"ם לאשמעי' דנימול בח', ובזה י"ל ד' המג"א באו"ח של"א ס"ה שכ' דב' ערלות היינו ב' עורות רש"י והרמב"ם והנה הכ"מ כ' דד' הרמב"ם דהוא ב' גידין וטעמו נ' מדכתיב מלין את שתיהן ולא כ' פורעין את שתיהן ואפי' אם המג"א לא ס"ל דיוק זה מ"מ מנ"ל דהרמב"ם מפ' ב' עורות [אם לא נאמר דט"ס במג"א כמו שנ' בשה"צ שם אות ח'] ולמש"כ א"ש דד' הרמב"ם מוכרח שהוא ב' עורות מדהוצרך לאשמעי' שנימול בח' ובזה א"ש נמי מה שהק' המאירי בשבת ויבמות דאי ב' עורות מ"ט דמ"ד אין מחללין שבת מי גרע מציצין המעכבין את המילה ולמש"כ א"ש דהעור העליון שע"ג הערלה יתכן שאין חייב לקרוע כנ"ל, ולפ"ז י"ל דמ"ד אין מחללין שבת ס"ל ג"כ דאין נמול לח' [וא"ש שהגמ' צירפה בהדי יוצא דופן שג"כ אין נימול לח' ואין מחללין שבת עליו] ומה שהרמב"ם פסק דנימול לח' אבל אין מחללין שבת משום דמספקא לי' כמאן הלכתא וכמו שפסק ג"כ ביוצא דופן כמ"ש הר"ן מיהו יל"ע אמאי מספק"ל הרי סוגיא דיבמות ע"כ אזלא כמ"ד מחללין דלמ"ד אין מחללין אין זה אלא עור בעלמא וא"צ למולו ביום ונהי דמגופא דברייתא ל"ק למ"ד אין מחללין דמוקי לה לאתויי מילתא אחריתא אבל מ"מ סתמא דגמ' כמ"ד מחללין מיהו גם למ"ד מחללין צ"ע דכיון דמחללין שבת ס"ל דשניהן ערלה ופשיטא דנימולין ביום וצ"ל דזה גופא קמ"ל דשתיהן ערלות מיהו למ"ד אין מחללין קשה, ואולי ס"ל דאע"ג דסוגיא דהכא כמ"ד מחללין כיון דפליגי נמי ביוצא דופן ובההוא י"ל דקי"ל כמ"ד אין מחללין וכרב אסי ור' חמא דס"ל הכי ע"ש ברמב"ן ורשב"א ושאר ראשונים י"ל דבהא נמי קי"ל הכי ומספק א"א לחלל שבת ולכן פסק דאין מחללין וצ"ע, ויותר קרוב לומר דמ"ד אין מחללין נמי מספק"ל ומספק אין מחללין ובהכי א"ש נמי סוגיא דיבמות דבחול נימול ביום מספק, ולהמפ' ב' גידין א"ש טפי סוגיא דיבמות כמ"ד אין מחללין דלמ"ד מחללין פשיטא דנימול ביום כיון דודאי שתיהן ערלות אם לא נאמר דהוא גופי' קמ"ל וזה דוחק דא"כ מ"ש דקמ"ל גבי ביום ולכך באמת פסקי' כמ"ד אין מחללין:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |