שיח השדה/שבת/קכו/ב
מפנין תרומה טהורה. פירש"י אבל טמאה כיון דזה ביעורה אין מבערין ביו"ט ותוס' בביצה כ"ז ב' כ' דאין נותנה לכלבו משום דמצותו בשרפה אבל תרומת חמץ שלא נטמאה א"צ שרפה ולכך מריצה לכלבו וד' רש"י לעיל כ"ה א' דהא דאמר כך מצוה לשרוף תרומה שנטמאת אינה אלא מדרבנן משום תקלה וה"ה שאר ביעור כמש"כ תוס' שם וד' התוס' דהוא דאורייתא משום דאיקרי קדש וכ"ד הרז"ה בשמעתין והק' על רש"י שמביא ראי' ממריצה לכלבו דשם לא מיירי בטמאה אלא בתרומת חמץ ולכאו' אם ת"ט טעונה שרפה דאיקרי קדש גם אם הפסול משום חמץ טעונה שרפה כמו בקדשים דכל פסול טעון שרפה כדמוכח מרמב"ם ספ"א מחמץ שכ' תולין תרומה כו' עד שעה ו' ושורפין הכל וכ' רבנו מנוח אע"ג דרמב"ם פסק דהשבתתו בכל דבר כאן בעי שרפה משום שהיא פסולי קדשים מבואר דכל פסולי קדשים בשרפה והתוס' ורז"ה לא ס"ל כרבנו מנוח וא"צ שרפה אלא דוקא פסול קדשים או פסול תרומה ואולי זה טעם הרמב"ם שהשמיט בסוף ה' פסוה"מ תרומה טמאה בהדי הנשרפין משום דס"ל כרש"י דאינו אלא מדרבנן והא דתנן הנשרפין לא יקברו קאי אשאר מילי וכיו"ב כ' תוס' בשבת כ"ה ואולי גם בתרומה מדרבנן אבל ביעור שיש בו הנאה מותר, ולכאו' בפסחים כ' ב' תעשה זילוף ראי' לרש"י דל"ד שרפה דה"ה כל ביעור ואע"ג דבתמורה תנן הראוי לקבורה קבורה לא קאי אתרומה רק אערלה וכלאים כמש"כ תו' בשבת כ"ה א' וה"ה בתרומה טמאה הראוי לזילוף וכ"כ תו' בפסחים שם אבל לשי' תוס' ורז"ה יליף מקדשים ודוקא קבורה במשקין ושרפה באוכלין, וקצת צ"ע דבתו' בשבת שם משמע דזה א"ש גם לשיטתם ושמא ס"ל דדין שרפה ל"ש במשקין ויכול לבער בכל דבר, ויל"ע לרש"י דבכל פסול איכא מצות שרפה איך שרי בפסחים מ"ט א' לחכמים לבער תרומה בע"פ שחל בשבת הא אין שורפין קדשים בשבת ויו"ט וכל ביעור בכלל לרש"י ובע"פ הו"ל כתרומה שנפסלה כנ"ל וצ"ע:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |