שיח השדה/שבת/קכב/א
כאותן של בית אביך. פירש"י דקטנים היו אבל גדולים אדם קובע להם מקום והק' התוס' לעיל ל"ה א' ד"ה ואפי' דהא מסיק בדף מ"ו א' דהיכא דלית להו חידקי שרי אפי' גדולות עוד הק' הרז"ה דלק' קכ"ג ב' מסיק בין לאביי בין לרבא מותר לטלטל כל הכלים אפי' ניטלין בב' ידים ולא נחלקו אלא בב' בנ"א עוד הק' מעירובין ק"ב ההיא שריתא דהוה מדלו לי' בי י' אמר תורת כלי עלה ולא ידעתי מי דחקו לרש"י לפ' שהיו קטנות עכ"ד ויתכן לומר דלעיל מ"ח ב' א"ר יוחנן מנורה בין נטלת בידו א' בין בב' ידיו אסור לטלטלה ור"ל א' בידו א' מותר בב' ידיו אסור מ"ט רבה ורב יוסף אמרי הואיל וקובע לה מקום א"ל אביי והלא כילת כו' ומסיק דבשל חוליות פליגי ולק' קכ"ג ב' אמר אביי שהתירו כל הכלים אפי' נטלין בב' ידים ורבא אמר אפי' נטלין בב' בנ"א ומפ' הרשב"א והריטב"א דלאביי בב' בנ"א אסור ורבא לית לי' כלל כבדו קובעו ודעת הרא"ה (מובא בחי' הר"ן שם) דגם לאביי לית לי' כובדו קובעו כדא' בדף מ"ה ב' ומותר אפי' בב' בנ"א ובמילתא אחריתא פליגי ע"ש ולק' קכ"ג נבאר בע"ה דכ"ה גם דעת התוס' כהרא"ה, ולפ"ז נ' דדעת רש"י דמדקא"ל פמוטות של בית רבי ולא קאמר כל פמוטות מותרות ע"כ ס"ל כובדו קובעו וכרבה ור"י ורק של בית רבי שהן קלות ולכך בעי אם דוקא ניטלת ביד א' או אפי' בב' ידים ודוקא בב' בנ"א אסור ומה שפירש"י קטנים היו משום דהסוברים דכובדו קובעו לא מצינו דמחלקים בין אדם א' לב' בנ"א דס"ל כהרא"ה ז"ל דאביי ורבא תרוייהו לית להו כבדו קובעו ולא מצינו שנחלקו בזה רק ר"י ור"ל אליבא דרבה ור"י ור"ח ע"כ לא ס"ל כר"י מדמתיר פמוטות של בית רבי ולר"י אסור בכל גווני [ופמוטות ומנורות א' הוא כמו שהוכיח הר"ן בשם הרמב"ן] ולכן פירש"י דס"ל כר"ל אבל מאן דמחלק בין אדם א' לב' בנ"א לא מצינו להרא"ה ז"ל, והא דעירובין ק"ב א' דהוי מדלו בי י' אתי אפי' כמ"ד כבדו קובעו דשא"ה שעשוי לטלטל וכמ"ש התוס' שם וזה מוכרח דהא קרונות מתיר לטלטל בניטלין באדם א' לרש"י ומשמע אפי' ניטל בב' ידים וגבי פמוטות אסר בניטלין בב' ידים וע"כ משום דקרונות דרך לטלטלה ובזה מיושב נמי מה שהק' הרז"ה דרש"י בעצמו פי' בעירובין ע"ז ב' דכבדו קובעו דוקא לענין פתח ולא לענין מוקצה ומוכח כן בסוגיא שם כמש"כ התוס' והריטב"א ולמש"כ א"ש דסולם עשוי לטלטול ולעיל ל"ה א' גבי חלתא מיירי באין דרך לטלטלה מדמייתי עלה מטומאה ואם דרך לטלטלה מק"ט אפי' מטלטל ע"י כמה בנ"א מידי דהוה אטלטול ע"י שוורים לעיל פ"ב א' לחנניא ומשמע שם דהלכתא כוותי' ע"ש בסוגיא ובתוס' והא דנחלקו בדף מ"ה ב' וכן בדף כ"ג ב' להרשב"א וריטב"א מיירי בסתמא ופליגי איזה גודל הכלים הוקצו אבל בעשויין לטלטל תמיד מותר ובסמוך דף קכ"ג עוד יבואר בעז"ה: