שיח השדה/שבת/ד/ב
באילן העומד ברה"י ונופו נוטה לרה"ר וזרק ונח אנופו דר' סבר שדי נופו בתר עיקרו. פירש"י והוי כמונח ברה"ר על מקום ד' דעיקר מחשב לי' לנוף. והק' התוס' (סד"ה באילן) א"א להעמידה דאי הנוף למטה מג' לא בעי רחב ד' כו' ולמעלה מג' לא הוי רה"ר אם לא נעמיד בדבלה שמינה וטח בצד הנוף. ועי' במהרש"א לקמן ז' א' תד"ה וטח שהק' דג"ז לא יתכן לרש"י.
ונראה דד' רש"י דמיירי בנוף שרבים מכתפין עליו דהוי רה"ר כדלקמן ח' א' וכה"ג מוקי בעירובין ל"ג א' ע"ש בתוס'. מיהו צ"ע לדעת רש"י צ"א ב' גבי איסקופה דברבים מכתפין עליו בעי מיהא שיהא מקום ד' למיהוי רה"ר ואע"ג דלק' ח' א' פירש"י דברבים מכתפין לא בעי מקום ד' כבר ביארנו שם דזה דוקא למ"ד תשמיש ע"י הדחק שמי' תשמיש אבל למאי דקי"ל לא שמי' תשמיש בעי מקום ד' י"ל דלכאו' צ"ב לרש"י כיון דהנוף אין נעשה רה"י כהעיקר מ"ש דלענין מקום ד' שדינן נופו בתר עיקרו וי"ל דהא דבעינן מקום ד' שאין מקום חשוב בפחות מד' ומסתמא במשכן לא היו מצניעין במקום פחות מד' כמש"כ תוס' ד' א' ד"ה ודילמא ואפי' מחט אין דרך להניחו במקום פחות מד' אבל א"צ שיהא כל המקום ד' ברה"ר וזהו שדי נופו בתר עיקרו שהוא דבר א' ויכול להניח על כולו ונהי שהעיקר רה"י שהוא תוך מחיצות מיהו הנוף נחשב מקום ד' שראוי להניח עליו.
ו[ב]זה יתיישב נמי מה ששמעתי ממו"ר הרש"פ שטינברג ז"ל [כמדומה בשם החזו"א] שהק' דגבי ידו נמי נימא שדי ידו בתר גופו והוי מקום ד' ולמש"כ י"ל דגבי אילן יכול להניח קצתו על נופו וקצתו על עיקרו וכיון דראוי להנחה הו"ל כולו כמקום ד' אבל ביד א"א להניח חציו ביד וחציו על גופו ול"ש למישדי היד בתר הגוף, עי"ל דבדבר המטלטל לא אמרי' כן רק באילן המחובר לקרקע מאחר שא"א לשנותו מבטל נופו לגבי' וצ"ע:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |