שיח השדה/נגעים/יד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 09:52, 4 May 2022 by טעמא (talk | contribs) (בהורמנא דמרן זללה"ה)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

שיח השדה TriangleArrow-Left.png נגעים TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png [[שיח השדה/נגעים/יד|]]


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י


א[edit]

וקוברה בפניו. פי' בפניו של מצורע כ"ה בהדיא בתרגום יונתן מצורע י"ד ז':



אם אשה כשרה לראות את הנגעים. כתבנו בשיח השדה קו' הלקוטים סי' י"ב:


אם הקוצץ בהרתו צריך צפרים. כתבנו בשבת קל"ב:


בתו"כ תזריע פ' נגעים פרק א' ה"ד בראב"ד ולא נאמר שנחשוב אותו כשני נגעים. נ' מדברי הראב"ד דכל נגע אפי' גדול שנתמעט אפי' משהו ממנו טהור וכ"כ בהדיא בסוף פרק ב' וכ"נ מד' תוס' חולין י' ב' ועי' נגעים פ"ו מ"ד וצ"ע ועי' חזו"א נגעים סוף סי' ד', ואם כהה הנגע ממראיו אפי' עומד עדיין בא' ממראות נגעים טהור ראב"ד רפ"ב, מיהו אם פשה טמא שם ה"ה, ואם הפסיון כהה אח"כ ג"כ טמא, בנגעי אדם ג"כ הפסיון הסמוך כל שהוא והרחוק כגריס ראב"ד ספ"ב ועי' בהשגות פי"ב ה"ד ועי' בתוספתא פ"ז הי"ד ט"ו וצ"ע גם צ"ע במשנה פ"ג מ"א בסוף שבוע כו' ותיפוק לי' משום פסיון:


כתב הרמב"ן בחומש דאין נגעי בגדים בחו"ל. וכן משמע בתו"כ בפ' נגעי בתים אחוזתכם ולא של גוים וכשם שאין בתיהן מטמאין כך אין בגדיהן משמע דמקרא דאחוזתכם יליף נמי לבגדים, וראיתי בס' א' שהקשה מדתניא בתו"כ ס"פ תזריע בבגד צמר כו' לטהרו או לטמאו כשם שמצוה בארץ כך מצוה בחו"ל וי"ל דכונת התו"כ אם הוציאו הבגד לחו"ל מצוה ג"כ לטהרו או לטמאו ועי"ל דקרא דלטהרו או לטמאו לא קאי אבגדים דוקא דהא בשילהי נזיר ילפי' מינה לספק בהרת קדמה כו' דל"ש בנגעי בגדים:


כתב הרמב"ם סוף ה' טו"צ דנגעי בתים ובגדים אינם בטבע רק בנס. וצ"ע דבסנהדרין ע"א א' אמרי' בית המנוגע לא הי' ולא עתיד להיות לרשב"א דס"ל עד שיראה כשני גריסין בשני כתלים כו' ואם הוא בנס מאי קושיא:

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

·
מעבר לתחילת הדף