שיח השדה/ברכות/יז/ב
חתן אם רוצה כו' רשבג"א לא כל הרוצה ליטול את השם יטול למימרא דרשב"ג חייש ליוהרא ורבנן לא חיישי והא איפכא שמעי' להו דתנן מקום שנהגו לעשות מלאכה בט"ב עושין כו' ת"ח בטלין רשבג"א לעולם יעשה כ"א א"ע כת"ח א"ר יוחנן מוחלפת השיטה רב שישא כו' כיון דכו"ע קא קרו כו'. ופסקו הרי"ף והרמב"ם כת"ק דאם רצה לקרות קורא ולא חיישי' ליוהרא וכ' הב"י בסי' ע' אע"ג דקי"ל כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ס"ל לרי"ף ורמב"ם כתי' דר' יוחנן דמוחלפת השיטה ומחליף הא דרשב"ג כרבנן. ובצל"ח הק' מנ"ל דמחליף הא דהכא דילמא מחליף הא דפסחים [ומה שתי' דע"כ מחליף דהכא דלא ליפלוג רשב"ג אר"ג אביו שהחמיר לעיל ט"ז א' צ"ע דהא רשב"ג קאמר לא כל הרוצה ליטול כו' אא"כ הוחזק בפרישות כדפירש"י ופשיטא דר"ג ראוי לכך] ונראה דע"כ ההיא דברכות מחליף בתענית י' ב' לא כל הרוצה כו' רשב"ג אומר בדבר של צער עושה וזכור לטוב אלמא דרשב"ג מתיר וסמי ההיא דברכות מקמי כל הני וכ"מ בגבורת ארי (שם) שכ' ג"כ דמהאי סוגיא מוכח דמוחלפת השיטה היינו ההיא דברכות. ואפשר דמה"ט פסקו הרי"ף והרמב"ם דלא כרב שישא דסוגיא דהתם ודף ל' שם אזלא דלא כרב שישא כמו שהוכיח בגבורת ארי שם ע"ש מיהו לפ"ז צריך לפסוק בההיא דט"ב כרשב"ג והרמב"ם פ"ה מתענית ה"ט לא הזכיר דלעולם יעשה אדם עצמו כת"ח ואולי סמך על מה שסיים דכל העושה בו מלאכה אין רואה סי' ברכה.
מיהו אכתי ק' דבההיא דתענית י' ב' לא פסק הרמב"ם (פ"ג מתענית ה"א) כרשב"ג שכ' כל התלמידים ראוין לכך משמע דשאר כל אדם לא והיינו כר"מ ולרשב"ג כל אדם מותר עי' ברש"י בתענית (שם) ב' לשונות ולב' הלשונות שרי לרשב"ג בשאר אדם לכן נ' יותר כד' הפרישה והב"ח דהרי"ף והרמב"ם לא ס"ל לכללא דהלכה כרשב"ג במשנתינו ופסקו כת"ק וכתירוצא דרב שישא וכן בט"ב כת"ק ומש"כ אין רואה סי' ברכה משום סוגיא דתענית ל' ב' וכן ביחידים כר"מ:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |