https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99/%D7%91&feed=atom&action=historyשיחה:תנ"ך/משלי/ב - היסטוריית גרסאות2024-03-29T01:00:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.3https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99/%D7%91&diff=414750&oldid=prevרבי גדליה ב־14:51, 24 בינואר 20232023-01-24T14:51:30Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:51, 24 בינואר 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פעם השמיע רבי גדליה אייזמן זצ"ל באוזני תלמידו ומקורבו רבי מרדכי שרים, אמרה נפלאה של רבי ברוך בער ברוח שיחותיו שבישיבה, אשר המחישה יותר מכל כיצד הוא ראה בתורה - ובתורה בלבד - את הערך העליון שבעבודת ה' של האדם, וכה אמר:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פעם השמיע רבי גדליה אייזמן זצ"ל באוזני תלמידו ומקורבו רבי מרדכי שרים, אמרה נפלאה של רבי ברוך בער ברוח שיחותיו שבישיבה, אשר המחישה יותר מכל כיצד הוא ראה בתורה - ובתורה בלבד - את הערך העליון שבעבודת ה' של האדם, וכה אמר:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר בספר משלי "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא". המייחד את הכסף שהוא דבר שמתמשים בו רק כאמצעי, כלומר, על ידי הכסף משיגים דברים אחרים שחפצים בהם, אבל בכסף עצמו אין שימוש. זו כוונת שלמה המלך כשדימה את התורה לכסף - כשהאדם לא מבקש ולומד תורה בשביל התורה, בשביל רצונו העז בה עצמה, אלא מבקשנה כ'כסף' - כדי להשיג באמצעותה משהו אחר, כדי לקנות על ידה יראת שמים , או כל מטרה רוחנית אחרת, אזי יזכה אמנם להשיג את המעלה שביקש - 'אז תבין יראת ה'', אך לא מעבר לכך. את התורה עצמה, את סגולותיה ומעלותיה, לא ימצא! כי כדי להשיג את מעלת התורה, צריך ללמוד לשם תורה בלבד! {{ממ|רבי גדליה עמוד 188-9}} [[משתמש:רבי גדליה|רבי גדליה]] ([[שיחת משתמש:רבי גדליה|שיחה]]) 16:51, 24 בינואר 2023 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר בספר משלי "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא". המייחד את הכסף שהוא דבר שמתמשים בו רק כאמצעי, כלומר, על ידי הכסף משיגים דברים אחרים שחפצים בהם, אבל בכסף עצמו אין שימוש. זו כוונת שלמה המלך כשדימה את התורה לכסף - כשהאדם לא מבקש ולומד תורה בשביל התורה, בשביל רצונו העז בה עצמה, אלא מבקשנה כ'כסף' - כדי להשיג באמצעותה משהו אחר, כדי לקנות על ידה יראת שמים , או כל מטרה רוחנית אחרת, אזי יזכה אמנם להשיג את המעלה שביקש - 'אז תבין יראת ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki></ins>', אך לא מעבר לכך. את התורה עצמה, את סגולותיה ומעלותיה, לא ימצא! כי כדי להשיג את מעלת התורה, צריך ללמוד לשם תורה בלבד! {{ממ|רבי גדליה עמוד 188-9}} [[משתמש:רבי גדליה|רבי גדליה]] ([[שיחת משתמש:רבי גדליה|שיחה]]) 16:51, 24 בינואר 2023 (IST)</div></td></tr>
</table>רבי גדליהhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99/%D7%91&diff=414749&oldid=prevרבי גדליה: ביאור מהגרב"ד2023-01-24T14:51:14Z<p>ביאור מהגרב"ד</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>== פסוק ד ==<br />
פעם השמיע רבי גדליה אייזמן זצ"ל באוזני תלמידו ומקורבו רבי מרדכי שרים, אמרה נפלאה של רבי ברוך בער ברוח שיחותיו שבישיבה, אשר המחישה יותר מכל כיצד הוא ראה בתורה - ובתורה בלבד - את הערך העליון שבעבודת ה' של האדם, וכה אמר:<br />
<br />
נאמר בספר משלי "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא". המייחד את הכסף שהוא דבר שמתמשים בו רק כאמצעי, כלומר, על ידי הכסף משיגים דברים אחרים שחפצים בהם, אבל בכסף עצמו אין שימוש. זו כוונת שלמה המלך כשדימה את התורה לכסף - כשהאדם לא מבקש ולומד תורה בשביל התורה, בשביל רצונו העז בה עצמה, אלא מבקשנה כ'כסף' - כדי להשיג באמצעותה משהו אחר, כדי לקנות על ידה יראת שמים , או כל מטרה רוחנית אחרת, אזי יזכה אמנם להשיג את המעלה שביקש - 'אז תבין יראת ה'', אך לא מעבר לכך. את התורה עצמה, את סגולותיה ומעלותיה, לא ימצא! כי כדי להשיג את מעלת התורה, צריך ללמוד לשם תורה בלבד! {{ממ|רבי גדליה עמוד 188-9}} [[משתמש:רבי גדליה|רבי גדליה]] ([[שיחת משתמש:רבי גדליה|שיחה]]) 16:51, 24 בינואר 2023 (IST)</div>רבי גדליה