שיחה:תנ"ך/ויקרא/יב

פסוק ב

דבר אל בני ישראל

הקשו בקובץ 'עיון הפרשה': בתורת כהנים כאן איתא: בני ישראל בענין הזה ואין עכו"ם בענין הזה. היינו שרק בת ישראל נטמאת בלידה ולא גויה. וצ"ע מהי ההו"א שתהיה עכו"ם בפרשה זו, מאי שנא משאר מצוות ודינים שבתורה שאין עכו"ם מוזהר ומצווה בהם. ונראה ליישב שההו"א היתה שיש דיני נידות על עכו"ם - לגבי זה שיטמאו את ישראל, אך עליהן עצמן אכן פשיטא דמאי שנא מכל התורה. הארות חיים (שיחה) 13:29, 4 באפריל 2021 (IDT)

אכן כך אפ"ל דלא היה ס"ד דהעכו"ם יתחייבו משום נידות, אלא שהם טמאים בנידות, ונ"מ לטמאות ישראל, א"נ לישראל הבת על גויה, שעובר על נידות, [עוי"ל דס"ד דנידות הא הוי בכלל עריות, וא"כ ס"ד דנחייב בזה ב"נ, אמנם יל"ע בזה]. בן עזאי (שיחה) 15:23, 16 באפריל 2021 (IDT)

אשה כי תזריע

וברש"י: א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.

לכאורה ישנו חילוק בין מעשה בראשית לכאן, שבמעשה בראשית מוזכר כל מין ומין שנברא לעצמו ולצרכו, ולכן זהו אכן חידוש שיצירת האדם הינה לאחר יצירת בעלי החיים, אולם כאן זה שונה, דמה שהוקדמו בהמה ועוף בפרשה שעברה, לא היה זה לצרכם שלהם אלא לצורך האדם: מה יכול לאכול ומה לא, מה מטמא את האדם ומה לא, אך אין זה התייחסות לגופן של הבעלי חיים.

ונראה שבאמת זה מוכיח על זה, שהאמת היא שגם מה שבפרשת בראשית הם הוזכרו קודם - זה היה לצורך האדם, היינו שהאדם נברא אחרון בכדי שיגיע לעולם מוכן. ובגמ' סנהדרין לח. מבואר שהקדימות היתה בכדי שהאדם לא יתגאה - "יתוש קדמך". [ולהמהרש"א שם, היתוש קדמו לפרוע הימנו - כטיטוס, ושוב חזינן שבריאת היתוש הינה לצורך האדם בכמה אופנים.] הארות חיים (שיחה) 13:29, 4 באפריל 2021 (IDT)

יש בנותן טעם, להוסיף שכמו"כ מצאנו בתורה שבעל פה (במשניות מסכת שבת), בהתחלה במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה, אח"כ במה אישה יוצאה, ורק בסוף יוצא האיש וכו'. נועם (שיחה) 15:38, 16 באפריל 2021 (IDT)

פסוק ג

וביום השמיני ימול בשר ערלתו

הקשו בקובץ 'עיון הפרשה': עיין תוס' קידושין כט. דהפסוק "אותו" ולא אותה לפטור נשים ממילה, צריכים למילה שלא בזמנה דהוה גם בלילה והוה שלא בזמן. וצ"ע הלא הפסוק "אותו" קאי במילה בזמנה. ונראה ליישב דכוונת התוס' היא, שמצוות מילה מתחילה ב'זמנה' - ביום השמיני, ומתמשכת - באם לא מלו בזמן - לתמיד מדין "שלא בזמנה". ומשך זה יש מ"ד ששייך אף בלילה, וא"כ כל המצוה מתמשכת מהתחלה. וא"כ אין זה מצות עשה שהזמן גרמא - כבר מתחילתה ביום שמיני - בזמנה. [ויש לדון בזה, מכיון שעד יום השמיני אין זה זמנה, והאם משום כך זה ייחשב למ"ע שהז"ג?] הארות חיים (שיחה) 13:29, 4 באפריל 2021 (IDT)

פסוק ז

וטהרה ממקור דמיה

וברש"י: מכלל שעד כאן קרויה טמאה.

בשפ"ח הקצר כתבו בשם הרא"ם: היינו לענין שאסורה לאכול וליגע בקדשים כל עוד שלא הביאה כפרתה, דבתרומה מותרת לאכול בשקיעת החמה שלפני יום הארבעים כדלעיל.

נראה ברור שזוהי טעות סופר בציטוטם, דודאי שבתרומה היא מותרת רק בהערב שמש שלאחר יום הארבעים, וכמבואר ברש"י בפסוק הקודם. ואכן בדקתי ברא"ם בפנים, ולא כתוב כדבריהם. הארות חיים (שיחה) 13:29, 4 באפריל 2021 (IDT)