שיחה:תנ"ך/במדבר/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק יא[עריכה]

מאשר חטא על הנפש[עריכה]

וברש"י: שלא נזהר מטומאת המת, רבי אלעזר הקפר אומר שציער עצמו מן היין.

יש לעיין, דבשלמא לפירוש הראשון מובן היטב, דכאן הפסוק מדבר במי שלא נזהר מטומאת מת, ומשום זה צריך לגלח ולהביא קרבנות כמבואר בפסוקים כאן, אולם לרבי אלעזר הקפר, הלא כל נזיר מצער את עצמו מן היין, ואם כן מדוע הפסוק כותב זאת דווקא כאן לגבי נזיר שנטמא.

שוב ראיתי שהגמ' בנזיר יט. מקשה זאת, ומבארת שהדבר נתפרש דווקא בנזיר טמא, לפי שזה חזר על חטאו, שכבר חטא בעצם נזירותו כשהזיר עצמו מן היין, ועכשיו חזר על החטא, שהיה לו להזהר מן הטומאה. ועי"ש בדף ב: בתוד"ה ואמאי נאה, שכתבו וז"ל: אבל טהור לא חוטא קרי ליה. וקשה דבעלמא אייתי לר' אלעזר אפילו אנזיר טהור על שם שציער עצמו מן היין קרי ליה חוטא. וי"ל דטהור נמי קצת קרי ליה חוטא ומכל מקום המצוה רבה על החטא, ולכך קרי ליה נאה מידי דהוה מתענה תענית חלום בשבת דיש לו מצוה לבטל החלום וקצת עבירה עשה שהתענה בשבת שהרי צריך לישב בתענית למחרת השבת לכפר על שהתענה בשבת, אבל נזיר טמא רחמנא קרייה חוטא לפי שהוא סותר את נזרו וצריך לחזור לנזירתו וכבד בעיניו המעשה ותוהה על הראשונות, עכ"ל התוס'. הארות חיים (שיחה) 08:51, 1 בפברואר 2021 (IST)

שם[עריכה]

וברש"י: רבי אליעזר הקפר אומר שציער עצמו מן היין.

בשפ"ח הקצר הביאו מספר אמרי שפר: ואף שלעיל (פס' ב) פירש רש"י שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, שמביא לידי חטא, יש לומר, דלא היה לו רק להזיר מיין המשכר, אבל מיין חדש וענבים לא היה לו להזיר.

ולכאו' יש לעיין בזה, שהלא פשיטא שאם יאמר שרוצה להיות נזיר רק מיין ישן ולא ממיץ ענבים - הנזירות לא תחול, וא"כ הלא אדם זה קיבל נזירות בכדי שיהיה תוקף להחלטתו להמנע משתיית יין, ואם יאסור על עצמו רק יין המשכר - לא תהיה זו נזירות המחייבת. וצ"ע. הארות חיים (שיחה) 08:51, 1 בפברואר 2021 (IST)

פסוק יט[עריכה]

ולקח הכהן את הזרוע בשלה וגו' ונתן על כפי הנזיר[עריכה]

נתעוררתי לדון אם ישנה בעיה של חציצה בין כפי הנזיר לזרוע - אם היא רטובה מחמת מי הבישול. דהלא מצינו איסורי חציצה רבים בכהנים, וז"ל הרמב"ם פ"י מכלי המקדש הלכה ו-ז: נאמר בבגדי כהונה "על בשרו ולבשם", מלמד שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרו לבגדים. אפילו נימא אחת או עפר או כינה מתה אם היתה בין בשרו לבגד הרי זו חציצה ועבודתו פסולה וכו'. וצריך להזהר בשעה שלובש שלא יהיה אבק בין בגדו לבשרו, ולא כינה ואע"פ שהיא בחיים, ושלא תכנס הרוח בשעת העבודה בין בשרו לבגדו עד שיתרחק הבגד מעליו, ולא יכניס ידו תחת חלוקו לחוך, ולא יצא שערו מן הבגד, ולא יהיה בבגד נימה מדולדלת, ואם היה שם אחד מכל אלו עבודתו כשרה.

ובתחילה אמרו לי שאכן צריך לייבש את הזרוע, אמנם יתכן לומר שכך היא מצות התורה כשהיא רטובה, ואם כן כך היא צורת המצוה וודאי שאינו חוצץ. אך המשכתי לדון כשירד גשם בעזרה, האם זוהי חציצה בין רגלו לרצפה. וביותר יש לדון בערב פסח בהקרבת הפסח שהלכו עד ארכובותיהם בדם, ומדוע זה לא חצץ. ומצאתי שהגמ' בפסחים סה: דנה בזה, וז"ל: תניא אמר להן ר' יהודה לחכמים לדבריכם למה פוקקין את העזרה, אמרו לו שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם. והא קא חייץ [רש"י: בין רגליהן לרצפה דתנן בזבחים (טו:) עומד על הכלי או על גבי רגל חבירו פסול דבעינן לעמוד לשרת ואין זה עמידה]. לח הוא ואינו חוצץ, כדתניא הדם והדיו והחלב והדבש יבשים חוצצין לחין אין חוצצין. והא קמתווסי מאנייהו, ותניא היו בגדיו מטושטשין ועבד עבודתו פסולה, וכי תימא דמדלו להו למאנייהו, והתניא מדו בד מדו כמדתו שלא יחסר ולא יותיר. בהולכת איברין לכבש דלאו עבודה היא וכו'. בהולכת אברים לכבש ובהולכת דם מיהא היכי אזלי, דמסגי אאיצטבי [רש"י: איצטבאות של בנין היו שם והרי הן כרצפה], עכ"ד הגמ'. ומבואר בגמ' שמצד חציצה אין בעיה בלח, ואם כן נפתרת הבעיה הן בדם, הן בגשם, והן במי הבישול, ונשארה שם הבעיה מצד הבגדים שנתלכלכו, ותירצו שאכן הכהנים הלכו במקום שלא הגיע הדם. הארות חיים (שיחה) 08:51, 1 בפברואר 2021 (IST)

פסוק כג[עריכה]

אמור להם[עריכה]

וברש"י: מלא, לא תברכם בחפזון ובבהלות, אלא בכוונה ובלב שלם.

מבואר שאין תכלית סתם לברך באיטיות, אלא בכדי שיבוא על ידי זה ל"כוונה ולב שלם". ודו"ק כן בכל ענין התפילה. הארות חיים (שיחה) 08:51, 1 בפברואר 2021 (IST)

פסוק כד[עריכה]

יברכך ה' וישמרך וגו'[עריכה]

התוספות במסכת בבא בתרא (צ.) כותבים על דברי הגמ' שם שמביאה את הפסוק ביחזקאל (מה, יב) "והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם", ז"ל התוס': והר"ר משולם אומר דנקט קרא חשבון זה כנגד ברכת כהנים, ביברכך יש ט"ו, ביאר כ', בישא כ"ה, ושמא במדרש הוא כך. ויש ליתן טעם שלפי שמתברכין ישראל בנתינת שקלים, עשה יחזקאל חשבון זה בשקלים, עכ"ל. היינו שהפסוק ביחזקאל חילק את ששים השקלים (ששוים יחד מנה) לשלש, וזאת כפי מנין המילים שבכל פסוק בברכת כהנים. ויתכן לומר שהדבר מרומז בפסוק בשיר השירים "ששים גיבורים", משום שששים תיבות ברכת כהנים מסוגלות לשמירה. [ובעצם דברי התוס' בחלוקת המספרים, יש להעיר מדוע בפסוק ביחזקאל מוזכר עשר וחמש בנפרד, והלא בפסוק הראשון כאן יש חמש עשרה תיבות. ויתכן לומר ש'יברכך' נמנה בנפרד מחמת חשיבותו שהוא התיבה הראשונה בכל ברכת הכהנים.] הארות חיים (שיחה) 08:51, 1 בפברואר 2021 (IST)