שיחה:תוספות/ברכות/ג/א
קשיא דר' מאיר[עריכה]
כתבו התוספות: "לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש".
יש להעיר בדברי התוספות בתרתי, חדא שלעיל (ב. ד"ה מאימתי) הביאו דעת ר"י שמנהג העולם לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים מבעוד יום לפי שסומכים אנו על דעת הסוברים שזמן קריאת שמע הוא בשעה שבני אדם אוכלים בערבי שבתות, הרי מבואר להדיא שאכן בני אדם ממהרים לאכול בערבי שבתות מבעוד יום.
ועוד קשה, מהו שכתבו התוס' שזמן שכהנים טובלים הוא מבעוד יום והלא זמן זה הוא לדעת רבי יוסי שזמן בין השמשות הוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים וקצת קודם לכן הוא זמן טבילה ומדוע יתמהו התוס' אם יאכלו בני אדם בשעה זו שהיא סמוכה לחשיכה, והתוספות קראו לה "מבעוד יום קודם הערב שמש", וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 11:50, 9 בפברואר 2020 (UTC)
למאן דגני בבית אפל[עריכה]
וא"ת והלא רבי אליעזר בעי...[עריכה]
צל"ע מה שמקשים ר"א לשיטתו, והלא לא משכח"ל מ"ד דכבר מעלוה"ש זמן ק"ש הוא, וקושייתם הוא לכו"ע. דף היומי זאגער (שיחה) 22:38, 31 בדצמבר 2019 (UTC)
- בגמרא לקמן (ח:) אמרו: תניא רשב"י אומר פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר, ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה כו' לעולם ליליא הוא והא דקרי ליה יום דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא. הרי מבואר לכאורה דעת רשב"י שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, ואם כן לא קשה מידי.
אמנם התוספות שם (ד"ה לא) כתבו: והאי דנקט לאחר שיעלה עמוד השחר, לאו דוקא מיד הוא, דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין עד שיכיר בין תכלת לכרתי. הרי שלא סבירא להו לתוספות לומר שרשב"י פליג בזה.
אך לאור דברי תוספות שם יש ליישב בפשיטות שאין כוונת תוס' להקשות מדעת רבי אליעזר לשיטתו, אלא הכי קאמרי שהרי אף לרבי אליעזר עצמו שהוא המקדים יותר משאר תנאי בתחילת זמן קריאת שמע של שחרית, אף לדידהו יש להמתין עד שעה שיכיר בין תכלת לכרתי. מי אדיר (שיחה) 23:17, 31 בדצמבר 2019 (UTC) - ועוד יש לידע שבשולחן ערוך (או"ח סימן מח) מבואר שאף שלהלכה זמן קריאת שמע הוא משיכיר את חברו ברחוק ד' אמות, מכל מקום בדיעבד אם קרא מעלות השחר יצא. וכבר הקשו לפי זה על דברי התוספות, מה הוקשה להם, הרי אפשר להעמיד בישן בבית אפל באופן שהוא שעת הדחק ובדיעבד יכול לקרות מעלות השחר. ואולי יש מקום לומר שאף שהתוס' יסכימו לפסק השו"ע דלדידן אין פוסקים הלכה כהני תנאי אלא לכתחילה ולא בדיעבד, אך עדיין אפשר שרבי אליעזר גופיה סבירא ליה שהוא תחילת זמן קריאת שמע אפילו בדיעבד ולכן הקשו התוס' לשיטתו [אלא שלפי זה שומה עלינו למצוא מקור להלכה שבדיעבד מהני ק"ש מעלות השחר כיון שאין זה כלול בדעת ר"א ושאר התנאים, וא"א לפרש שהוא מדברי רשב"י שהרי בתוס' שם מפורש להדיא לא כן, וכנ"ל]. מי אדיר (שיחה) 23:33, 31 בדצמבר 2019 (UTC)
- מי אדיר, נראה כי נפלה שגיאה בדבריך. דעת רבי אליעזר משיכיר בין תכלת לכרתי הוא זמן מאוחר יותר משל חכמים משיכיר בין תכלת ללבן, כי קשה להבדיל בין הצבועין כמבואר בראשונים שם. אמנם כדבריך משמע בלשון התוס' לקמן (ח:) שכתבו וז"ל: והאי דנקט לאחר שיעלה עמוד השחר לאו דוקא מיד הוא דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין עד שיכיר בין תכלת לכרתי, אך הלא ודאי אין הם סוברים שזמן זה הוא המוקדם יותר, ויש ליישב דבריהם, אך על כל פנים יישובך נפל לכאורה. אם כי לפי דבריך היה נראה ליישב באופן אחר, שהתוס' אף בקושייתם ידעו שעלות השחר לאו דווקא וכעין שכתבו לקמן ואף כאן יש לומר שאף שהסימן הוא לעלות השחר מכל מקום ימתין שיעור זמן כלשהו ואחר כך יקרא. וכל קושייתם היתה לפי שדעת רבי אליעזר שיש להמתין עד שיכיר בין תכלת לכרתי שהוא זמן מאוחר טפי, ועל זה הקשו שאין הסימן מועיל כיון שיש הפלגה גדולה בין זמן עלות השחר לזמן זה, וע"ז יישבו שמכל מקום כיון שצריך לקום ולהכין עצמו כבר יעבור אף זמן זה. כן נראה לי. ש"ס יידן (שיחה) 09:10, 1 בינואר 2020 (UTC)
- עיין שם בגליון, שכתב: טוב להגיה ללבן. והיינו כדברי. ש"ס יידן (שיחה) 09:12, 1 בינואר 2020 (UTC)