שיחה:תוספות/ברכות/ב/ב

הוספת נושא
שיחות פעילות

ואי ס"ד דעני קדיםעריכה

כתבו התוס' שאין לפרש שעני קודם לקדוש היום לפי שלא מסתבר לחלק כל כך בשיעורי זמן שכיבה דכל הזמנים הללו אית בה, עכת"ד. ותמוה מדוע הוצרכו לזה ולא פירשו שאין לומר שעני קודם לקדוש היום מאחר שקדוש היום היינו בין השמשות שאז היום קדש מספק, ואם כן אם עני קודם לזמן זה הרי הוא אוכל מבעוד יום, ותקשה כקושיית רבי יהודה והלא עניים מבעוד יום הם אוכלים.
ולהלן (ג. ד"ה קשיא דרבי) כתבו התוס' שאין לומר ששעה שקידש היום וכהנים נכנסים לאכול בתרומתן חד שעורא הוא שאם כן רבי אליעזר היינו רבי יהושע. וכבר תמהו רבים מה הסלקא דעתך שיהיה זה שיעור אחד והלא קידש היום היינו מספק וכמו שפירש רש"י ואילו כהנים נכנסים לאכול בתרומתן בצאת הכוכבים. ויעויין באחרונים שפירשו או שקושיית התוס' שנפרש שעה שקידש היום בתורת ודאי דהיינו צאת הכוכבים, או שנפרש שרבי אליעזר לשיטתו שתרומה בזמן הזה דרבנן ונאמר שהקילו שיכולים לאכול תרומה בזמן הזה כבר מבין השמשות שהוא ספק לילה.
ולולי דמסתפינא אמינא שהתוספות באמת פירשו לפי האמת ששעה שקידש היום היינו מעט קודם צאת הכוכבים בזמן תוספת שבת, ולכן הוא סמוך לצאת הכוכבים ושייך לומר שהוא חד שיעורא, וכן אתי שפיר שאף אם עניים אוכלים קודם זמן זה עדיין אין זה מבעוד יום.
ובזה יבואר היטב תשובת התוספות שלא מסתבר לחלק כל כך בשיעורי זמן שכיבה, ועל פניו הוא צ"ב שהרי כל כך הרבה שיעורים נאמרו בזמן זה ודווקא שיעור זה שבין בין השמשות לצאת הכוכבים עליו נאמר שלא מסתבר לחלק כל כך בשיעורי זמן שכיבה. אך להמתבאר אתי שפיר טובא כי באמת קידש היום הוא ממש סמוך לצאת הכוכבים ולפניו בסמיכות הוא זמן טבילה לרבי מאיר שהוא סובר כדעת רבי יוסי שבין השמשות כהרף עין קודם צאת הכוכבים וקצת קודם לכן הוא זמן טבילת הכהנים, ואחריו שעת צאת הכוכבים ואם כן באיזה שעה יהיה אכילת העני בין טבילה לקידש היום או בין קידש היום לצאת הכוכבים, בין כך ובין כך לא מסתבר לחלק כל כך בשיעורי זמן שכיבה. אך אם כן יסתרו דברי התוספות כאן לדעת ר"י לעיל (ב. ד"ה מאימתי) שקידש היום הוא מבעוד יום, אך בלאו הכי סתרו דבריו להלן (ג. ד"ה קשיא) לגבי אכילת בני אדם בערבי שבתות. ש"ס יידן (שיחה) 11:46, 9 בפברואר 2020 (UTC)

חזרה לדף "תוספות/ברכות/ב/ב".