שיחה:רש"ש/תענית/כז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי גליוני (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "==דבר חכמה== מש"כ רבנו בפנים על בעל הבא"ח (שהי' מן המסכילים) שאמר בזה דבר חכמה, מתחילה כתבתי ע...") |
שולי גליוני (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מש"כ רבנו בפנים על בעל הבא"ח (שהי' מן המסכילים) שאמר בזה דבר חכמה, מתחילה כתבתי על זה: בלשונו הזהב 'אמר '''בזה''' דבר חכמה', רמז רבנו למגילה ט"ז ע"א: כל האומר דבר חכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם, ולאפוקיה מהא דקידושין מ"ט ע"ב על מנת שאני חכם כו' כל ששואלים אותו דבר חכמה '''בכל מקום''' ואומרה. | מש"כ רבנו בפנים על בעל הבא"ח (שהי' מן המסכילים) שאמר בזה דבר חכמה, מתחילה כתבתי על זה: בלשונו הזהב 'אמר '''בזה''' דבר חכמה', רמז רבנו למגילה ט"ז ע"א: כל האומר דבר חכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם, ולאפוקיה מהא דקידושין מ"ט ע"ב על מנת שאני חכם כו' כל ששואלים אותו דבר חכמה '''בכל מקום''' ואומרה. | ||
שו"ר שכן כתב רבנו גם על הרנה"ו {{ממ|[[מקורי הרמב"ם לרש"ש/אבל/ב#ז|במקורים פ"ב מהל' אבל ה"ז]]}} בביאורו לנתה"ש (שכנודע רנה"ו הוא המפרש ס' ויקרא בביאור הנתה"ש). | שו"ר שכן כתב רבנו גם על הרנה"ו {{ממ|[[מקורי הרמב"ם לרש"ש/אבל/ב#ז|במקורים פ"ב מהל' אבל ה"ז]]}} בביאורו לנתה"ש (שכנודע רנה"ו הוא המפרש ס' ויקרא בביאור הנתה"ש). וגם שם הוא כדי להשיגו שנעלמו ממנו דברי חז"ל. | ||
אבל שבתי וראיתי שעצם הלשון ליכא למידק מינה מידי, שכן גם בגור אריה למהר"ל מפראג {{ממ|[[גור אריה/ויקרא/כז#יב|ויקרא כז יב]]}} כ' "אבל יש בזה דבר חכמה..." וכוונתו לדבר חכמה כפשוטו. וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה וכו'. [[משתמש:שולי גליוני|שולי גליוני]] ([[שיחת משתמש:שולי גליוני|שיחה]]) 22:06, 5 בדצמבר 2021 (IST) | אבל שבתי וראיתי שעצם הלשון ליכא למידק מינה מידי, שכן גם בגור אריה למהר"ל מפראג {{ממ|[[גור אריה/ויקרא/כז#יב|ויקרא כז יב]]}} כ' "אבל יש בזה דבר חכמה..." וכוונתו לדבר חכמה כפשוטו. וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה וכו'. [[משתמש:שולי גליוני|שולי גליוני]] ([[שיחת משתמש:שולי גליוני|שיחה]]) 22:06, 5 בדצמבר 2021 (IST) | ||
גרסה אחרונה מ־23:14, 5 בדצמבר 2021
דבר חכמה[עריכה]
מש"כ רבנו בפנים על בעל הבא"ח (שהי' מן המסכילים) שאמר בזה דבר חכמה, מתחילה כתבתי על זה: בלשונו הזהב 'אמר בזה דבר חכמה', רמז רבנו למגילה ט"ז ע"א: כל האומר דבר חכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם, ולאפוקיה מהא דקידושין מ"ט ע"ב על מנת שאני חכם כו' כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה.
שו"ר שכן כתב רבנו גם על הרנה"ו (במקורים פ"ב מהל' אבל ה"ז) בביאורו לנתה"ש (שכנודע רנה"ו הוא המפרש ס' ויקרא בביאור הנתה"ש). וגם שם הוא כדי להשיגו שנעלמו ממנו דברי חז"ל.
אבל שבתי וראיתי שעצם הלשון ליכא למידק מינה מידי, שכן גם בגור אריה למהר"ל מפראג (ויקרא כז יב) כ' "אבל יש בזה דבר חכמה..." וכוונתו לדבר חכמה כפשוטו. וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה וכו'. שולי גליוני (שיחה) 22:06, 5 בדצמבר 2021 (IST)