ד"ה הכי גרסינןעריכה
ואפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא הלכך כופר גמור הוא. לכשייכתב הדף יש בנותן טעם להוסיף בקצרה בהערת שוליים מדלהלן:
זו לשון תפארת ישראל/דרוש אור החיים: ואלו שאין להן חלעה"ב, האומר אין תחה"מ מן התורה. ורש"י כתב שם, דאף שמאמין בעיקר זה, רק שאינו מאמין שמוכח כן מן התורה, הרי הוא בכלל אפיקורוס. והבאר שבע שם כתב שאיזה תלמיד טועה כתב כן בגליון רש"י, דמה לי אם מכחיש ואומר דהקראי דמייתי הש"ס אסמכתא בעלמא הן, אם רק מאמין בהעיקר. וכך כתב הרמב"ם בפרק ג' מתשובה, דרק בכופר מכל וכל בעיקר זה אין לו חלק לעולם הבא. וכפי הנראה רש"י דייק כן ממתני', מדקאמר הלשון מן התורה. אבל לפע"ד דכוונת המשנה דדווקא כשאומר שאמונה זו מוכח הפוכה מן התורה נמצא אינו מחוייב להאמין כך, אז הוא בכלל אפיקורוס. ואפשר לתרץ גם דברי רש"י, דר"ל דאע"ג דהש"ס מייתי כמה קראי, דכל אשר עינים לו, יראה שהן רק אסמכתא בעלמא, עכ"פ יש כמה כתובים שמדברים מעיקר זה באר היטב כגון, אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, יחיו מתיך ונבלתי יקומון, ורבים מישני עפר יקיצו, אלה לחיי עולם, והמלאך קרא לדניאל, ועתה לך וגו' ותעמוד לגורלך לקץ הימין, והרי כל מי שירצה להתעקש ולומר שכל הפסוקים האלו הן רק משל ומליצה, הוא בכלל מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ואין לו חלעה"ב. (ויישר כח לר' דניאל הללי שהשלים היום הקלדת הדף אחרי שהזכרתי לו בע"פ שהעולם מחכה לזה! זכות הרבים תלוי' בו). מהדורה קמא (שיחה) 03:02, 6 בספטמבר 2021 (IDT)