שיחה:רש"י/זבחים/סא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?&presentorid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001292310205171-1# כת"י פריז] עמ' 101 (Fol. 048r) | [https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?&presentorid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001292310205171-1# כת"י פריז] עמ' 101 (Fol. 048r) | ||
== ד"ה גמא == | == ד"ה גמא == | ||
בכי"י נוסף: '''ה"ג נראה לי דבכל התלמוד דקתני כמין גמא אינו כמין ג' יונית הדומה לכף שלנו ומאי שנא דנקט לסימן גמא ושבק סימן אות שלנו אלא מנהג הראשונים היו קורין למה שאנו קורין עכשיו ג' גמא והוא ג' והוא גמא שהיא משוכה ל(א)כאן ולכאן כמו כן היה נותן שמן במצתו ומושך לכאן ולכאן והוא כמין אות ג' שמתחלה מושך כאן ואחר כן מושך כאן. ע"כ''' {{ממ|כ"ה בה"ש}}. ויש כאן שיבוש וצריך בירור מי כתבו. {{ש}}ומ"מ אין בזה קושיא על רש"י, דהנה בשו"ת עין יצחק {{ממ|ח"א יו"ד סי' כח ענף א}} כ' להוכיח מד' רש"י דכף פשוטה צורתה כעין ד' שהוא מרובע למעלה ולא עגולה דהא מזבח היה מרובע עכת"ד, וכן יש להביא ראיה ממה שלא דימו לר' מטעם הנ"ל. וא"כ י"ל דטעם דנקטו חז"ל כמין גמא מפני שכף פשוטה רגלה ארוך | בכי"י נוסף: '''ה"ג נראה לי דבכל התלמוד דקתני כמין גמא אינו כמין ג' יונית הדומה לכף שלנו ומאי שנא דנקט לסימן גמא ושבק סימן אות שלנו אלא מנהג הראשונים היו קורין למה שאנו קורין עכשיו ג' גמא והוא ג' והוא גמא שהיא משוכה ל(א)כאן ולכאן כמו כן היה נותן שמן במצתו ומושך לכאן ולכאן והוא כמין אות ג' שמתחלה מושך כאן ואחר כן מושך כאן. ע"כ''' {{ממ|כ"ה בה"ש}}. ויש כאן שיבוש וצריך בירור מי כתבו. {{ש}}ומ"מ אין בזה קושיא על רש"י, דהנה בשו"ת עין יצחק {{ממ|ח"א יו"ד סי' כח ענף א}} כ' להוכיח מד' רש"י דכף פשוטה צורתה כעין ד' שהוא מרובע למעלה ולא עגולה דהא מזבח היה מרובע עכת"ד, וכן יש להביא ראיה ממה שלא דימו לר' מטעם הנ"ל. וא"כ י"ל דטעם דנקטו חז"ל כמין גמא מפני שכף פשוטה רגלה ארוך בכפליים מראשה דלא כמזבח, רק שדומה לגמא בכך שהיא מרובע, אבל גמא הוא תיאור יותר מדוייק, ודוק.[[משתמש:עכ"פ|עכ"פ]] ([[שיחת משתמש:עכ"פ|שיחה]]) 01:37, 29 באוקטובר 2021 (IDT) | ||
גרסה מ־01:59, 29 באוקטובר 2021
כתבי יד
כת"י ירושלים עמ' 177 כת"י פריז עמ' 101 (Fol. 048r)
ד"ה גמא
בכי"י נוסף: ה"ג נראה לי דבכל התלמוד דקתני כמין גמא אינו כמין ג' יונית הדומה לכף שלנו ומאי שנא דנקט לסימן גמא ושבק סימן אות שלנו אלא מנהג הראשונים היו קורין למה שאנו קורין עכשיו ג' גמא והוא ג' והוא גמא שהיא משוכה ל(א)כאן ולכאן כמו כן היה נותן שמן במצתו ומושך לכאן ולכאן והוא כמין אות ג' שמתחלה מושך כאן ואחר כן מושך כאן. ע"כ (כ"ה בה"ש). ויש כאן שיבוש וצריך בירור מי כתבו.
ומ"מ אין בזה קושיא על רש"י, דהנה בשו"ת עין יצחק (ח"א יו"ד סי' כח ענף א) כ' להוכיח מד' רש"י דכף פשוטה צורתה כעין ד' שהוא מרובע למעלה ולא עגולה דהא מזבח היה מרובע עכת"ד, וכן יש להביא ראיה ממה שלא דימו לר' מטעם הנ"ל. וא"כ י"ל דטעם דנקטו חז"ל כמין גמא מפני שכף פשוטה רגלה ארוך בכפליים מראשה דלא כמזבח, רק שדומה לגמא בכך שהיא מרובע, אבל גמא הוא תיאור יותר מדוייק, ודוק.עכ"פ (שיחה) 01:37, 29 באוקטובר 2021 (IDT)