שיחה:רע"ב/עירובין/ג

משנה ו

וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים העירוב

צ"ע למה, ומאי שנא מכל היכא שמערב עירובי תחומין בפת [ואינו מחשיך שם], שמבואר בהדיא בשו"ע או"ח תט ס"ז שאינו צריך להחשיך שם. ומאי שנא אם הניח העירוב מבעו"י או הניח מאתמול. יהודי כשר (שיחה) 18:04, 10 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מקווה שהבנתי את הקושיא. למעשה רבנן יש להם צד ששבת ויו"ט הם קדושה אחת ולכן יש צורך לראות אם אכן העירוב קיים שם. בנוגע להחשכה לכאורה ביום הראשון עושה זאת כדי שיוכל ליטלו ובשני כדי שיוכל לאוכלו. מי אדיר (שיחה) 08:39, 11 באוגוסט 2021 (IDT)

יישר כח. השאלה שלי היא למה צריך לבדוק שעדיין קיים. מה שכתבתם 'שני יו"ט' תיקנתי ל'שבת ויו"ט'. אבל אדרבה, אם זה קדושה א' אזי כבר חל העירוב בביה"ש של שבת, ולא איכפת לי אם נאבד אח"כ. כנר' כוונתכם להצד שב' קדושות הן, ולכן כעת בכניסת היו"ט חל עירוב חדש. ולכן צריך לוודא שעדיין העירוב קיים. לכאו' נכון מאוד. יישר כח.

שו"ר שעדיין צ"ב קצת, כי אם כשמניח העירוב בע"ש, בשבת רגילה, אין חוששים שניטל משם העירוב, א"כ למה כאן חוושים שניטל משם.

ואולי הביאור, שאין זה כיון שחושש שניטל משם, אלא כי את העירוב יש להניח בערב היו"ט, וא"י לסמוך כעת על העירוב שהניח בע"ש, כי העירוב אינו יכול להיעשות יומיים קודם. צריך מקור לזה אם אכן כך הוא בכל שבת, שא"א להניח העירוב ביום חמישי.

לגבי ההחשכה קצת צ"ע לפי הפירוש שלכם, שהי' הרע"ב צ"ל במקום 'מחשיך עליו ואם רוצה יאכלנו' - 'אם רוצה מחשיך עליו ויאכלנו'. ומשמע שההחשכה היא מדינא. יהודי כשר (שיחה) 08:59, 11 באוגוסט 2021 (IDT)