שיחה:רע"ב/עירובין/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
=== וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים העירוב ===
=== וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים העירוב ===
צ"ע למה, ומאי שנא מכל היכא שמערב עירובי תחומין בפת [ואינו מחשיך שם], שמבואר בהדיא בשו"ע או"ח תט ס"ז שאינו צריך להחשיך שם. ומאי שנא אם הניח העירוב מבעו"י או הניח מאתמול. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 18:04, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
צ"ע למה, ומאי שנא מכל היכא שמערב עירובי תחומין בפת [ואינו מחשיך שם], שמבואר בהדיא בשו"ע או"ח תט ס"ז שאינו צריך להחשיך שם. ומאי שנא אם הניח העירוב מבעו"י או הניח מאתמול. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 18:04, 10 באוגוסט 2021 (IDT)
:{{א|יהודי כשר|אני}} מקווה שהבנתי את הקושיא. למעשה רבנן יש להם צד ששני היו"ט הם קדושה אחת ולכן יש צורך לראות אם אכן העירוב קיים שם. בנוגע להחשכה לכאורה ביום הראשון עושה זאת כדי שיוכל ליטלו ובשני כדי שיוכל לאוכלו. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 08:39, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
:{{א|יהודי כשר|אני}} מקווה שהבנתי את הקושיא. למעשה רבנן יש להם צד ששבת ויו"ט הם קדושה אחת ולכן יש צורך לראות אם אכן העירוב קיים שם. בנוגע להחשכה לכאורה ביום הראשון עושה זאת כדי שיוכל ליטלו ובשני כדי שיוכל לאוכלו. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 08:39, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
::יישר כח. השאלה שלי היא למה צריך לבדוק שעדיין קיים. מה שכתבתם 'שני יו"ט' תיקנתי ל'שבת ויו"ט'. אבל אדרבה, אם זה קדושה א' אזי כבר חל העירוב בביה"ש של שבת, ולא איכפת לי אם נאבד אח"כ. כנר' כוונתכם להצד שב' קדושות הן, ולכן כעת בכניסת היו"ט חל עירוב חדש. ולכן צריך לוודא שעדיין העירוב קיים. לכאו' נכון מאוד. יישר כח.
 
::לגבי ההחשכה קצת צ"ע לפי הפירוש שלכם, שהי' הרע"ב צ"ל במקום 'מחשיך עליו ואם רוצה יאכלנו' - 'אם רוצה מחשיך עליו ויאכלנו'. ומשמע שההחשכה היא מדינא. [[משתמש:יהודי כשר|יהודי כשר]] ([[שיחת משתמש:יהודי כשר|שיחה]]) 08:59, 11 באוגוסט 2021 (IDT)

גרסה מ־07:59, 11 באוגוסט 2021

משנה ו

וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים העירוב

צ"ע למה, ומאי שנא מכל היכא שמערב עירובי תחומין בפת [ואינו מחשיך שם], שמבואר בהדיא בשו"ע או"ח תט ס"ז שאינו צריך להחשיך שם. ומאי שנא אם הניח העירוב מבעו"י או הניח מאתמול. יהודי כשר (שיחה) 18:04, 10 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מקווה שהבנתי את הקושיא. למעשה רבנן יש להם צד ששבת ויו"ט הם קדושה אחת ולכן יש צורך לראות אם אכן העירוב קיים שם. בנוגע להחשכה לכאורה ביום הראשון עושה זאת כדי שיוכל ליטלו ובשני כדי שיוכל לאוכלו. מי אדיר (שיחה) 08:39, 11 באוגוסט 2021 (IDT)
יישר כח. השאלה שלי היא למה צריך לבדוק שעדיין קיים. מה שכתבתם 'שני יו"ט' תיקנתי ל'שבת ויו"ט'. אבל אדרבה, אם זה קדושה א' אזי כבר חל העירוב בביה"ש של שבת, ולא איכפת לי אם נאבד אח"כ. כנר' כוונתכם להצד שב' קדושות הן, ולכן כעת בכניסת היו"ט חל עירוב חדש. ולכן צריך לוודא שעדיין העירוב קיים. לכאו' נכון מאוד. יישר כח.
לגבי ההחשכה קצת צ"ע לפי הפירוש שלכם, שהי' הרע"ב צ"ל במקום 'מחשיך עליו ואם רוצה יאכלנו' - 'אם רוצה מחשיך עליו ויאכלנו'. ומשמע שההחשכה היא מדינא. יהודי כשר (שיחה) 08:59, 11 באוגוסט 2021 (IDT)