שיחה:ערך/פירות שביעית: הבדלים בין גרסאות בדף
< שיחה:ערך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== גרם הפסד בפירות שביעית == | == גרם הפסד בפירות שביעית == | ||
דיון ב[https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=221&t=26921 פורום לתורה], אפשר להמשיך את הדיון כאן. | דיון ב[https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=221&t=26921 פורום לתורה], אפשר להמשיך את הדיון כאן. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:47, 5 בינואר 2022 (IST) | ||
גרסה אחרונה מ־08:47, 5 בינואר 2022
הפקר הפירות[עריכה]
בפנים מובא שהאגרות משה דקדק מלשון הרמב"ם שיש מצוה להפקיר את הפירות, והעיר משתמש נועם (בתקציר עריכה בדף מראי מקומות/ערך/שביעית) שאינו מבין מה רואים בדברי הרמב"ם. וז"ל הרמב"ם: מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנ' והשביעית תשמטנה ונטשתה. הרי שלשון הרמב"ם שהמצוה היא "להשמיט כל מה שתוצא הארץ" משמע שהוא החיוב על האדם "להשמיט" דהיינו להפקיר. סיני ועוקר הרים (שיחה) 19:56, 12 במאי 2021 (IDT)
- ודאי שיש מצות עשה להשמיט (להפקיר), וכמו שכתוב בפסוק שהרמב"ם מביא (תשמטנה = תפקירנה). אני בסה"כ תמהתי היכן כתוב ברמב"ם שיש ענין לכתחילה להפקיר "בפיו". נועם (שיחה) 20:04, 12 במאי 2021 (IDT)
- החינוך מתחבט האם תשמטנה הכוונה להפקיר באופן חיובי או רק עזיבת השדה. הרמב"ם שהוא מורה הוראה וכותב שיש "מצות עשה להשמיט" נשמע מדבריו שהוא מפרש את "תשמטנה" בצורה חיובית. ה"בפה" אינו הנושא - זה משהו כללי שאם יש דין להפקיר, הפקר נעשה בפה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:08, 12 במאי 2021 (IDT)
- מי שלא אמר בפיו "הרי זה הפקר" לא עבר על מצות עשה (ודלא כמו שמשמע בהערה בערך), ואף אין לנו שום מקור שיש ענין לכתחילה לומר "הרי זה הפקר" (משנה תורה להרמב"ם זכותו להעתיק את לשון התורה (בהרחבה קצת), ואין שום ראיה בדבריו יתר על דברי הפסוק). אלא ענין המצוה הזאת הוא לאפשר לכל אדם להכנס לשדהו לתלוש הפירות, ובד"כ באמת אין זה דורש מבעל השדה משהו מעשי חוץ מזה שאינו נועל את השדה כבשאר שנים, ותו לא מידי. נועם (שיחה) 20:18, 12 במאי 2021 (IDT)
- נועם, בלי קשר לדיוקו של הגר"מ פינשטיין בדעת הרמב"ם. ציטוט מלשונו: לא מיבעיא לפי מה שמשמע שבעל השדה מחוייב להפקיר בפה אף שבלא אמירתו שמפקיר נמי הוא הפקר, דכן משמע לשון הרמב"ם פ"ד משמיטה הכ"ד שכתב מ"ע להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה שמשמע שצריך להפקיר בפיו כו'. הרי שההפקר חל גם בלי אמירתו בפה ולמרות זאת הוא מחוייב להפקיר בפה. הרי שקביעתך "ענין המצוה" וכו' זה בדיוק הנדון שעליו דן המנ"ח ושדעת הבית יוסף שאם לא הפקיר בפועל את הפירות אסור לקחתם... סברות כרסיות הן לפעמים עזר בלימוד אך כשיש מקורות מפורשים הרי שמחובתנו לשמוע לדעת רבותינו. כמובן שדעת המבי"ט אכן שההפקר חל ממילא באפקעתא דמלכא אבל מכאן ועד לבטל את דעת החולקים עוד הדרך רחוקה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:34, 12 במאי 2021 (IDT)
- אני רואה שהוספת גם בערך שכל הנדון בדעת הב"י והמבי"ט זה לדידו של המנחת חינוך, האם יש מישהו שמסביר אחרת את המחלוקת או שרק אתה סבור כן? סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:37, 12 במאי 2021 (IDT)
- יעוין מה שהוספתי מהחזו"א. נועם (שיחה) 21:05, 12 במאי 2021 (IDT)
- ושו"ר שהדברים מפורשים גם בסוגיא דנדרים מ"ב א' מ"ב ב', (ולמתעקשים לחפש "לשונות מפורשים שחור על לבן" [אף שהדברים מוכרחים בחשבון הסוגיא שם] יש שם בשפע רב בראשונים ובאחרונים (וגם בסוגיות בהמשך שם), וגם בירושלמי שם, (ויש גם הגורסים בגמ' סוף דף מ"ב רחמנא אפקר'), ומובא גם ברמב"ם ובכסף משנה. נועם (שיחה) 22:24, 15 במאי 2021 (IDT)
- אני רואה שהוספת גם בערך שכל הנדון בדעת הב"י והמבי"ט זה לדידו של המנחת חינוך, האם יש מישהו שמסביר אחרת את המחלוקת או שרק אתה סבור כן? סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:37, 12 במאי 2021 (IDT)
- נועם, בלי קשר לדיוקו של הגר"מ פינשטיין בדעת הרמב"ם. ציטוט מלשונו: לא מיבעיא לפי מה שמשמע שבעל השדה מחוייב להפקיר בפה אף שבלא אמירתו שמפקיר נמי הוא הפקר, דכן משמע לשון הרמב"ם פ"ד משמיטה הכ"ד שכתב מ"ע להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה שמשמע שצריך להפקיר בפיו כו'. הרי שההפקר חל גם בלי אמירתו בפה ולמרות זאת הוא מחוייב להפקיר בפה. הרי שקביעתך "ענין המצוה" וכו' זה בדיוק הנדון שעליו דן המנ"ח ושדעת הבית יוסף שאם לא הפקיר בפועל את הפירות אסור לקחתם... סברות כרסיות הן לפעמים עזר בלימוד אך כשיש מקורות מפורשים הרי שמחובתנו לשמוע לדעת רבותינו. כמובן שדעת המבי"ט אכן שההפקר חל ממילא באפקעתא דמלכא אבל מכאן ועד לבטל את דעת החולקים עוד הדרך רחוקה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:34, 12 במאי 2021 (IDT)
- מי שלא אמר בפיו "הרי זה הפקר" לא עבר על מצות עשה (ודלא כמו שמשמע בהערה בערך), ואף אין לנו שום מקור שיש ענין לכתחילה לומר "הרי זה הפקר" (משנה תורה להרמב"ם זכותו להעתיק את לשון התורה (בהרחבה קצת), ואין שום ראיה בדבריו יתר על דברי הפסוק). אלא ענין המצוה הזאת הוא לאפשר לכל אדם להכנס לשדהו לתלוש הפירות, ובד"כ באמת אין זה דורש מבעל השדה משהו מעשי חוץ מזה שאינו נועל את השדה כבשאר שנים, ותו לא מידי. נועם (שיחה) 20:18, 12 במאי 2021 (IDT)
- החינוך מתחבט האם תשמטנה הכוונה להפקיר באופן חיובי או רק עזיבת השדה. הרמב"ם שהוא מורה הוראה וכותב שיש "מצות עשה להשמיט" נשמע מדבריו שהוא מפרש את "תשמטנה" בצורה חיובית. ה"בפה" אינו הנושא - זה משהו כללי שאם יש דין להפקיר, הפקר נעשה בפה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:08, 12 במאי 2021 (IDT)
גרם הפסד בפירות שביעית[עריכה]
דיון בפורום לתורה, אפשר להמשיך את הדיון כאן. בן עזאי (שיחה) 07:47, 5 בינואר 2022 (IST)