שיחה:ירושלמי/שקלים/ד/א

יצא קציר העומר שהוא מצווה

הגמרא מביאה שרבי ישמעאל הולך בזה לשיטתו שאין העומר בא משל סוריא, וכתב התקלין חדתין דת"ק דריש ליה באם אינו ענין לשבת תנהו לשביעית ולאסור הקצירה במוצאי שביעית ורבי ישמעאל מתיר הקצירה במוצאי שביעית ודריש לקרא אשבת וע"כ סבירא ליה דאסור להביא מסוריא, דאי מותר להביא מסוריא למה התיר לקצור בשביעית. ומה שכתב למה התיר לקצור בשביעית לכאורה כוונתו שבכך שרבי ישמעאל דרש את הפסוק על שבת התיר בכך את הקצירה במוצאי שביעית וצריך לבאר שזה מה שהכריח את רבי ישמעאל לפרש כן שהרי הוא סבר שאסור להביא את העומר משל סוריה ואם כן על כרחנו נצטרך להביאו מהספיחין ואם ספיחין אסורים מדאורייתא אי אפשר להתיר להביא מהם את העומר. וזה דחוק בלשונו שהתיר לקצור בשביעית.

ולולי דבריו היה אפשר לחדש שהירושלמי למד במה שאמר רבי ישמעאל מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קיצר העומר שהוא מצוה שאינו דורש זאת על שבת אלא אף הוא דורש פסוק זה על שביעית והוא מתיר לקצור בשביעית לצורך העומר. אך בתקלין חדתין אי אפשר לפרש כן שהרי הוא מביא להדיא את סוגייתא הגמרא שרבי ישמעאל דורש את הפסוק על שבת ולא על שביעית.

ובהמשך הסוגיא, מהו לזרוע בתחלה, ופירש התקלין חדתין כשאין ספיחין אם מותר לזרוע בשביעית בא"י דהא קצירה הותרה בשביעית לצורך העומר. וכאן תמוה הרי לא הותרה מעולם הקצירה בשביעית אלא שאיסור ספיחין כלל לא אסור מדאורייתא אלא רק מדרבנן והתירוהו לצורך העומר ואילו איסור זריעה הוא מדאורייתא. אך אם נפרש כדברינו שהירושלמי ביאר דברי רבי ישמעאל על שביעית שיצא קציר העומר שמותר לעשותו בשביעית והיינו למרות ששאר קצירה אסורה מדאורייתא כדעת רבי עקיבא ממילא אתי שפיר שמסתפקת הגמרא האם גם זריעה תהיה מותרת לצורך זה. ש"ס יידן (שיחה) 01:24, 2 באפריל 2021 (IDT)