שיחה:ירושלמי/שקלים/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:32, 28 ביוני 2021 מאת ש"ס יידן (שיחה | תרומות) (הועבר מבית המדרש דף היומי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אכן השכימו השחיתו

הגמרא כאן מביאה רק את הצד "לרעה", ובביאור הצד "לטובה" נחלקו הפרשנים. תקלין חדתין ביאר שאין זה אלא נחלת הצדיקים "זריזין מקדימים למצוות" - וישכם אברהם בבוקר. ובקרבן העדה ביאר שבתרומת המשכן כתוב והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר, ולא בהשכמה ממש. ש"ס יידן (שיחה) 14:55, 22 במרץ 2021 (IST)

תנא ריב"ח הדא מתנינא ועשית כפורת זהב טהור כו'

תקלין חדתין ביאר שריב"ח חולק על ר' אבא בר אחא ומבאר שהיה טעם בנדבה זו כנגד נדבתם בחטא העגל, ואילו לדעת ר' אבא בר אחא אין אתה יכול לעמוד על אופיא של אומה זו. ולכאורה היה אפשר לפרש שזה הסבר לדברי ר' אבא בר אחא שעם ישראל יש לו כח לנדוב, ולכן באותה הנדיבות שנדבו לעגל נדבו גם למשכן ובכך כיפרו על מעשיהם. אך התקלין חדתין דקדק את הלשון אין את יכול לעמוד כו' שמשמע שפעולתם אינה מובנת לנו ולא שהיתה משמעות לנתינתם זו ככפרה לנתינה ההיא.

ובגוף דברי ריב"ח יש להקשות הלא אין קטגור נעשה סניגור וכיצד יכפר הזהב על מעשה העגל, וכדרך שאין הכהן גדול לובש בעבודת פנים בגדי זהב מטעם זה, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 14:55, 22 במרץ 2021 (IST)

עי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/ב מה שכתב בזה. יהושע (שיחה) 06:34, 23 במרץ 2021 (IST)

פרשה זאת כו' פרשה הזאת

התקלין חדתין כתב שיש לגרוס פרשה הזאת בשני הפעמים, ולכאורה היה אפשר לומר שפרשה זאת היינו פרשת תרומה שנאמר בה "וזאת התרומה" ואילו הפרשה הזאת היינו פרשת כי תשא שבה אנו אוחזים בדרשת הגמרא האחרונה וכמו שפירש התקלין חדתין. ולכאורה לא ניח"ל לומר שהירושלמי כינה את פרשת תרומה בשם פרשה "זאת" כי אין במילה זאת משמעות או שם לפרשה. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)

הנהיג ר"ח בציפורין כהדא דרשב"ג

יש לדון אם היינו תחילת דברי רשב"ג שמצות הנוהגות באדר שני אינן נוהגות בראשון, או לסוף דבריו "חוץ מהספד ותענית שהן שווין בזה ובזה" או שאולי הנהיג גם כדבריו אלו וגם כדבריו אלו. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)

ר"י אומר אדר ראשון סתם

מתויגים דף היומי חדתין פירש שר"י ס"ל שסתם אדר אדר הראשון הוא. וזה קשה קצת מכל סוגיית הגמרא שכל דיני אדר נוהגים באדר שני ועל זה בודאי לא פליג רבי יהודה ומאי שנא לענין שטרות. ולכאורה היה אפשר לומר טעם אחר שכל שעה שלא עיברו את השנה לא ידעו כלל שיהיה אדר שני וממילא כתבו בשטרות אדר סתם וכשיבואו לעבר נמצא שכל השטרות התאחרו פתאום כי הרי אדר סתם לולא דברי רבי יהודה היינו אדר שני, ודוחק להצריך כל השטרות אף בשנה פשוטה שיהיה כתוב בהם אדר ראשון ולכאורה הוא מזוייף בתוכו כי משמע שהיינו שנה מעוברת ולא היא. ולכן אמר רבי יהודה שאדר סתם היינו אדר ראשון, וממילא גם אם תתעבר השנה עדיין השטרות שטרי אמת ואין כאן כל חשש. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)