שיחה:בבלי/שבת/עז/א

המוציא יין כו' וקתני סיפא כו'

לכאורה קשה הרי אף חלב שיעורו כדי גמיעה ואין שיעור ברביעית ואם כן מה הראיה מהסיפא שכל המשקין ברביעית לכך שכדי מזיגת הכוס היינו רביעית. אך זה צ"ל שחלב מפורש שחשיבותו בכדי גמיעה ואם כן יש לומר שאכן אין צריך שתיה כשאר כל המשקים אלא סגי בגמיעה, אך ביין לא מוזכר ששיעורו פחות מרביעית אלא אדרבה מוזכר ששיעורו הוא ביחס לשתייתו אלא שאין צריך ממש לשתות רביעית אלא סגי בכדי מזיגת הכוס ולכן שפיר יש למדוד שיעור זה ביחס לשיעור רביעית של שאר משקים. אלא שאכתי יש לעיין שמא שיעור של כוס של ברכה הוא פחות מרביעית וזה גופא הטעם לכך שכדי מזיגת אותו כוס הוא השיעור של היין ולא שיעור מזיגת רביעית, שחשיבותו של כוס של ברכה מחשבתו שאף בשיעור כזה יהיה חייב. ואולי זה כלול בקושיית אביי ועוד מים בכד ומצטרפין, פירוש שע"כ אין כאן שיעור רביעית אלא מצד חשיבות קאתינן ואם כן שמא מזיגת כוס של ברכה הוא המחשיבו. אך לפי זה לא יבואר היטב תשובתו של רבא מידי דחשיב בעינן, שהרי אף לדעת אביי בעינן חשיבות אך אולי סגי בכמות קטנה יותר להחשיבו. ומבואר שכל קושיית אביי היתה שאין יחס בין מזיגת הכוס לשיעור רביעית כיון שאין המים בכוס ועל כך השיב לו שאף שאין כאן רביעית אך חשיבות של רביעית יש כאן כיון ששיעור זה ראוי למזיגת רביעית משקה. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה תנינא

רש"י הזכיר דעת הטועים בשמועה זו והקשה עליהם. ולכאורה היה אפשר לפרש דעתם שהם ס"ל בפירוש ראיית רבא שכיון שנאמר בסוף המשנה וכל המשקים שיעורם ברביעית היינו רביעית הלוג ואף יין שיעורו בכך וזה הפירוש כדי מזיגת הכוס דהיינו רביעית הלוג שאחר מזיגה תעמוד על רביעית קב, ואם כן אף לפירושם מה שנאמר בהמשך המשנה כל המשקין שיעורם ברביעית היינו רביעית הלוג וכהוכחת רש"י. אך רש"י לא ניחא ליה לפרש כן, שאדרבה אם יין כדי מזיגת הכוס הוא אותו שיעור של כל המשקין שיעורם ברביעת היה למשנה לכלול הכל כאחד, ועכ"פ אין ראיה מדברי המשנה לכך. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

אמר אביי דילמא לא היא

יש לתמוה על הלשון "דילמא" הרי לכאורה הוא ענין מציאותי שכיון שהדם סמיך טפי כרישתו ממעטת פחות משיעורו ואם כן כשדיברו ר' נתן ור"י בר' יהודה זה בדם וזה ביין על כרחך פליגי זה על זה. והנה במקום אחר פירש רש"י לענין השיעורים הנלמדים מן הפסוק ארץ חיטה וכו' שרביעית יין היינו באוכל זגים בשיעור רביעית יין, והיינו שממלא יין בכלי רביעית ומכניס הזגין לתוכו עד שיצא שיעור רביעית, ומודדים דבר זה ביין ולא במים שהיין נגדש על גבי שולי הכלי. והיינו שרש"י מפרש ש"רביעית" אינה שיעור היין אלא שיעור הכלי שהיין בתוכו, שהרי לגבי שיעור היין או המים לכאורה רביעית של זה כרביעית של זה (אם כי אפשר לפרש שרביעית יין בכוס בעינן יותר זגים כדי להוציאה אל מחוץ לכוס כיון שתשאר על גבי שולי הכוס). ולפי זה היה אפשר לפרש גם כאן שזו סברת הגמרא שאין מדובר על שיעור רביעית אלא על כלי המחזיק רביעית ומלא ביין וכיון שהדם עב טפי ממילא בכלי המכיל רביעית יש יותר משיעור יין באותו הכלי וממילא אף שיעורו בכרישתו יהיה גדול יותר (אך כאן זה דחוק יותר כי כיון שאין מדובר על יציאת המשקה מן הכלי על ידי הכנסת זגים לתוכו, ממילא אין סיבה כלל לדון בגדישת הכלי, שהרי כלי רביעית בפשטות הוא מה שנכנס בתוכו ולא מה שנגדש על שוליו). ואפשר שזה גופא מה שהסתפק אביי "דילמא" שאפשר לדון לשון "רביעית" על הכלי ולא על כמות המשקה ושוב יהיה אפשר לחלק בין דם ליין. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

וכי מפיק פחות מכזית ליחייב

קצת יש לדקדק שבשלב הקודם לא הזכירה הגמרא להפך, אבל בדם דסמיך כדזית לא בעי רביעית "ואפילו פחות מרביעית יטמאו ב"ה". ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)