שיחה:בבלי/שבת/לט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(לא הבנתי)
שורה 25: שורה 25:
::[[משתמש:סיני ועוקר הרים|ה]][[בית הבחירה למאירי/ברכות/לט/א|מאירי]] מסביר שבמצב כזה צריך להתחיל לאכול לפי חביבותיה דקשיש [[משתמש:אליה. ג|אליה]] ([[שיחת משתמש:אליה. ג|שיחה]]) 05:56, 18 במאי 2020 (UTC)
::[[משתמש:סיני ועוקר הרים|ה]][[בית הבחירה למאירי/ברכות/לט/א|מאירי]] מסביר שבמצב כזה צריך להתחיל לאכול לפי חביבותיה דקשיש [[משתמש:אליה. ג|אליה]] ([[שיחת משתמש:אליה. ג|שיחה]]) 05:56, 18 במאי 2020 (UTC)
:::{{א|אליה ג|אליה}}, לא הבנתי. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 09:22, 18 במאי 2020 (UTC)
:::{{א|אליה ג|אליה}}, לא הבנתי. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 09:22, 18 במאי 2020 (UTC)
::::[[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] - "מה שאמרנו שיש צדדים שהוא מברך על החביב, אם היה שם גדול ממנו ראוי לו שישאל לו איזה חביב אצלו '''ויברך על מה שחביב לגדול''', ולא שילך אחר דעת עצמו. מעשה היה וכעס על זה אחד מגדוליהם על תלמידו ואמר אם חכמה אין כאן זקנה יש כאן" -(המאירי) ולכן הוא לא נהג כשורה... [[משתמש:אליה. ג|אליה]] ([[שיחת משתמש:אליה. ג|שיחה]]) 09:35, 18 במאי 2020 (UTC)


==שאלה מעניינת מדף לט.==
==שאלה מעניינת מדף לט.==

גרסה מ־11:35, 18 במאי 2020

כמה הערות בסוגיא וברש"י

א. נותנין תבשיל לתוך הבור כו'. לכאורה איירי בתבשיל חם וקמ"ל שאין בכך הטמנה, אך צ"ב מה החידוש בציור השני במים יפים ברעים בשביל שיצננו איזה איסור שייך בזה, ואולי הו"א שכל הטמנה אסרי חכמים משום לא פלוג או כל כהאי גוונא.

ב. מפני שמזיז עפר. וברש"י גרס שמא יזיז עפר. ופשוט שאם ודאי הוא לית מאן דשרי.

ג. סתם גג לית ביה עפר. יש לדון מה היתה ההו"א בגמרא ולכאורה פירושה שס"ד שכל גג במשמע אף שיש בו עפר וקמ"ל שסתם גג אין בו עפר ולכך סתמה הברייתא ולא פירשה. עוד אפשר לפרש שהו"א שכיון שיש גגות שיש בהם עפר לכן היה מקום לגזור שבכל גוונא אסור (ויש לדון בזה אם אין כאן גזירה לגזירה) וקמ"ל שסתם גג אין בו עפר ולכך אין מקום לגזירה זו.

ד. דחלפי אפיתחא דגינהם. יש בחז"ל שג' פתחין לגיהנום בירושלים, בים ובמדבר, ולפי זה קצת צ"ב, ואולי מקורם אינו בטבריה אלא במקום אחר ורק מקום נביעתן בטבריה. ש"ס יידן (שיחה) 22:46, 18 באפריל 2020 (UTC)

שאלה מעניינת מדף לט.

בדף לט. הגמרא מספרת את הסיפור על בר קפרא שכעס על שני התלמידים- על המלגלג ועל המברך. ואפשר לשאול- מילא על המלגלג, אפשר לכעוס שלגלג על חבירו שאולי טעה בדבר הלכה. אבל לגבי המברך, למה לכעוס? גם אם תלמיד שוגה בהלכה, למה לכעוס עליו?

א"ל שהסיבה לכעס היא לא הטעות בדבר ההלכה, אלא מה שהגמרא אומרת אח"כ: "אם חכמה אין כאן זקנה אין כאן".

שאלה נוספת לפי כך:

למה מגיע עונש כ"כ חמור על כך?

א"ל שבגלל שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה?

ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 17:22, 26 באפריל 2020 (UTC)

בנוגע לשאלה הראשונה, אתה מתכוון בתשובה שהטענה היתה בעיקר למה הוא לא שאל לפני שעשה? סיני ועוקר הרים (שיחה) 15:58, 23 באפריל 2020 (UTC)
המאירי מסביר שבמצב כזה צריך להתחיל לאכול לפי חביבותיה דקשיש אליה (שיחה) 05:56, 18 במאי 2020 (UTC)
אליה, לא הבנתי. סיני ועוקר הרים (שיחה) 09:22, 18 במאי 2020 (UTC)
סיני ועוקר הרים - "מה שאמרנו שיש צדדים שהוא מברך על החביב, אם היה שם גדול ממנו ראוי לו שישאל לו איזה חביב אצלו ויברך על מה שחביב לגדול, ולא שילך אחר דעת עצמו. מעשה היה וכעס על זה אחד מגדוליהם על תלמידו ואמר אם חכמה אין כאן זקנה יש כאן" -(המאירי) ולכן הוא לא נהג כשורה... אליה (שיחה) 09:35, 18 במאי 2020 (UTC)

שאלה מעניינת מדף לט.

בדף היומי ראינו על מאכל מסוים שנאמר עליו שהוא "זיין"- מזין.

חידה קלה- מהו המאכל?

חידה קשה- על איזה עוד מאכלים נאמר במסכת ברכות (ולאו דווקא) שהם מזינים?

(הכוונה מעלה מיוחדת של הזנה ולא מה שראינו שכל המאכלים מזינים חוץ ממים ומלח). אני מצאתי ארבעה אבל לדעתי יש יותר.

בהצלחה. ישראל קלר (שיחה) 17:20, 26 באפריל 2020 (UTC)

מה שאני מצאתי:
אצלנו על כרוב.
במסכת תענית על תמרים,
וכמובן יש עוד מקומות רבים בש"ס ישראל קלר (שיחה) 17:20, 26 באפריל 2020 (UTC)
כתבת בהתחלה שמצאת ארבעה, אבל אחר כך פירטת רק שנים, מהם השניים האחרים? מצולות ים (שיחה) 21:33, 25 באפריל 2020 (UTC)
תמרים, יין,לחם וכרוב. תמרים מופיעים גם במסכת ברכות. ישראל קלר (שיחה) 16:27, 26 באפריל 2020 (UTC)