שיחה:בבלי/ראש השנה/יד/א

בגמ' ואי אשמעינן הכל הולך וכו' הו"א אפילו תבואה וזיתים נמי קמ"ל הלכה במאי דפליג

והיינו קטניות עי' רש"י וצ"ע לתוס' לעיל דנקט דה"ה ירקות. פניני משה (שיחה) 09:15, 7 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה באספך וכו' שהבאת שליש שלהן היא גדילתן וכו'

צ"ע אמאי בירקות לא אמרינן דשליש שלהן היא גדילתן. פניני משה (שיחה) 09:15, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' אמר רבה בר ר"ה וכו' ר"ה שלו תשרי

צ"ע ממעשה דר"ע דמשמע דהקובע שבט אף אי בתר לקיטה ואולי עדיפא מינה פריך מברייתא מפורשת בסמוך. ועי' רש"ש ועפי"ז ניחא וצ"ל דכך היה מעשה ובאמת אף אי ליקט בחשוון היה מעשר ב' עישורים. פניני משה (שיחה) 09:15, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' אתרוג שוה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן וכו' ולשביעית

חזינן להדיא דאף לר"ג דסבר גבי מעשרות דאתרוג כירק בכל זאת גבי שביעית אתרוג כאילן ולא אזלינן בתר לקיטה. אמנם עי' דרך אמונה דנקט בפשטות לשון הרמב"ם (פ"ד מהל' שמיטה הי"ב) דאף גבי שביעית אזלינן בתר לקיטה באתרוג שנכנס משישית לשביעית, שבאושא לקמן ריש ט"ו ע"ב ועפי"ז ניחא פסק הרמב"ם. פניני משה (שיחה) 09:15, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' אמר רבה אתרוג וכו'

למסקנת הגמ' בין רבה ובין רב המנונא סברי דבאתרוג אזלינן ביה בתר חנטה דומיא דשאר אילנות [ולא כירקות] וממילא שישית שנכנס לשביעית פטור מביעור דאין בפירות קדושת שביעית ושביעית שנכנס לשמינית חייב בביעור דיש בפירות קדו"ש דחנטו בשביעית. אלא דגבי מעשר נחלקו בשישית שנכנס לשביעית דאף דאין קדו"ש בפירות בכל זאת רבה פטר לה ממעשר דידה כל משתמשין הוי גזל ואינו הפקר ולכן חייב במעשר. פניני משה (שיחה) 09:15, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' תנאי היא דתניא וכו' אבטולמוס העיד וכו' ורבותינו נמנו וכו'

והיינו דלאבטולמוס אזלינן באתרוג בתר חנטה לגבי שביעית [ורק לגבי שנות המעשר – שני או עני – אזלינן בתר לקיטה] ולרבותינו אזלינן בת לקיטה. פניני משה (שיחה) 09:15, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' באחד בשבט ראש השנה לאילן - מאי טעמא אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה

הנה לכאורה קושיית הגמ' "מאי טעמא" היינו אמאי ראש השנה לאילנות הוא לא ביום א' תשרי ואמאי מתחיל רק מחודש שבט, וצ"ב מאי תירוץ הגמ' "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה", הלא אדרבא אם רוב גשמי השנה הוא מתשרי עד שבט א"כ זהו עיקר השנה החדשה ומתחזקת טפי השאלה שתתחיל השנה בא' תשרי, דהלא גדילת הפירות הוא מהגשמים וא"כ אם חנט האילן מתשרי והילך הרי"ז מגשמי שנה זו היות שזה עיקר תקופת הגשמים ומאי תירוץ הגמ'. ואולי צ"ל דעיקר שאלת הגמ' היא אמאי ראש השנה לאילנות הוא בשבט ולא יותר מאוחר בסוף עונת הגשמים [דכיון דזה כבר חנט לפני סיום גשמי החורף על כרחך דעיקר גדילתו אינו [רק] מגשמי חורף זה, דהלא עדיין לא ירד מספיק גשם בחורף זה, אלא הוא מתבסס [אף] על גשמי שנה קודמת וא"כ אף אחר שבט נמי יהא שייך לשנה הקודמת]. ולזה תירצה הגמ' דרוב עונת הגשמים הוא מתשרי עד שבט ולכן מה שחונט אחר כך הרי"ז מגשמי שנה זו משא"כ מה שחנט לפני זה על כרחך לא הספיק לו גשמי שנה זו וצריך לגשמי שנה הקודמת ולכן שייך לשנה הקודמת, ועיין. וראוי להעתיק לשון הריטב"א לעיל י"ב ע"ב, וז"ל: "ואומר מורי הרב נר"ו שהאילן שכבר הוא גדול וניטע ושרשו בארץ, גזעו שותה ומתרוה בכל גשמי שנה ומשהגיע לחנטה כבר קבל כל יניקתו הצריכה להביא הפרי לכלל שלימות ומעצמו הוא ממשיך יניקתו וגומר פריו מכאן ואילך, הילכך אע"פ שהפרי עצמו לא קבל שלימות להיות גמר פרי לענין עונת המעשרות [דלענין מעשרות] השתא הוא דבעינן גמר פרי בפועל וליכא, אבל בדברים אלו מעתה יש לו שלימות גמר פרי בכח ולפיכך די לו בכך", עכ"ל. פניני משה (שיחה) 09:15, 7 במרץ 2021 (IST)