שיחה:בבלי/פסחים/קיח/ב

יש עבד תובע את רבו

עובדא שהובאה בספר החדש "פוסק הדורות" על הגאון הנורא מהרש"ם מבערזאן אודות ראובן שנתבקש מהפריץ להלוות לו סכום גדול, וידע היהודי שלא כדאי להלוות לפריץ כיון שבעת הפרעון לא תהיה אפשרות לבקש את הממון בחזרה, והלך ראובן כדי להשפיע על שמעון שהוא ילוה לפריץ, וכשראה ראובן שלא מצליח לשכנעו לשמעון, אמר לו אני ערב לך על הלוואה זו, ולימים כשהגיע זמן הפרעון בא שמעון אצל ראובן לקבל המעות, ואמר לו ראובן אם כי ערב אנכי, אבל מן הראוי שתלך קודם אצל הלוה שהוא הפריץ, ורק אם ישיב פניך ריקם, אז תוכל לבא אלי, וטען שמעון לראובן, הלא כל מה שאתה לא רצית להלוות לפריץ משום היותו גברא אלמא שלא שייך לטעון לו כלום, וא"כ גם אני נמצא במצב הזה, וכשלקחת על עצמך ערבות, הרי שאתה "ערב קבלן" כלפיי.

והלכו לדין תורה אצל מהרש"ם. ואמר מהרש"ם שיש ראיה ברורה לטובת שמעון, ממ"ש בפסחים (קיח ע"ב) שהים חשש לפלוט את המצריים מחמת שהם היו פרנסה לדגים, והקב"ה אמר לו שישלם לו פי אחד ומחצה שבהם, וטען הים כלום יש עבד שתובע את אדונו? ואמר לו הקב"ה שנחל קישון יהיה ערב לו. והקשה מהרש"א דמה הועיל בזה, הלא עדיין לא יוכל לתבוע את אדונו, וא"כ נחל קישון לא ישלם כיון שאינו אלא ערב, וביאר מהרש"א, דכיון דעיקר טענת ה"מלוה" [דהיינו הים] היא שאינו יכול לתבוע את הלוה [היינו קוב"ה], ממילא הערבות של נחל קישון היא בתורת ערב קבלן... דון מינה ואוקי באתרין. [נשלח ע"י הרב בנימין שלזינגר] מי אדיר (שיחה) 21:48, 25 באפריל 2022 (IDT)