שיחה:בבלי/פסחים/ח/ב

והאמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דשכיח היזיקא

בספר הגדול ממינסק (עמוד 75) הביא חידוד יפה שהשמיע ה'גדול' בשבתו על כס הרבנות בפרוזין. ברוזין היו בעת ההיא שני אנשי מדון מדיחי קריה, אחד המיוחד משכיל ומלומד ומתימר להטיב לישראל בתיקונים חדשים כפי טעם הימים ההם, והשני בעה"ב פשוט מהני בריוני, וגם שניהם חמסנים תקיפים ואלמים. ומפני שהיו קרובים למלכות, כלומר לבעלי המשרה והשלטון בעיר, הציקו לבני העיר וקרמו להם רעות רבות וצרות במסירותיהם ודילטוריותיהם, עד כי כשל כח הסבל, ויתקוממו כל העם עליהם לגרשם מהעיר. ובראותם כי כלתה אליהם הרעה, ובעת ההיא הופיע הרב בעיר, ויבואו אליו.

והמשכיל החכם להרע הזה, שהיה בקי באגדות חז"ל, פנה אליו בשאלתו בסגנון הזה: "ילמדנו רבינו, הנה בני העיר הזאת פראים ואוילים, מאמינים בהבלים, עוסקים בהזיות ואמונות טפלות ומנהגים לא טובים להם בבתי תפלותיהם ובבתי מדרשיהם, ובכל אשר פונים, דברים אשר אינם לפי רוח ישראל ואמונתו, ואשר הם משימים אותנו ללעג ולקלס בעיני הגוים שכנינו, ואין איש שם על לב לעמוד בפרץ ולתקן המכשלה. ואני ורעי זה העומדים לפניך, בהיות לנו מהלכים בבית העמים, שריהם והמוניהם, ויודעים ומרגישים את הסכנות הצפויות לכלל ישראל מזה באחרית הימים, הננו משתדלים להועיל ולהטיב ולעשות תיקונים לפי רוח וצורך הזמן. והנה קמו כל העם עלינו לכלותנו ולהשמידנו, וישלמונו רעה תחת טובה, והננו כעת בסכנה גדולה. הגידה לנו רבינו: היש מצוה גדול כזו שאנחנו עושים לטובת הרבים, ואיך יתקיימו דברי חז"ל האומרים 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין'".

ויען הרב כרגע ויאמר: "הלא תשובתך בצדך, כי הלא נאמר שם 'היכא דשכיח הזיקא שאני' - ואחרי שלפי דבריך כל בני העיר רעים וחטאים, ואנשים טובים אין פה בלתי אתה ורעך זה, היש לך 'שכיח היזיקא' גדול מזה?" מצולות ים (שיחה) 16:59, 20 בינואר 2022 (IST)

כלפי שאמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה

בירושלמי (תענית פ"ד ה"ה) מובא שכשתושבי ביתר עלו לרגל לירושלים חמדו אנשי ירושלים את שדותיהם ולקחום להם. וצ"ב הרי כבר הובטח בתורה 'לא יחמוד איש את ארצך'. המיישיבון (שיחה) 01:03, 16 בינואר 2022 (IST)

על הערה זו עמד גם הרב שמרי' שולמאן בירחון המאור (שנה סט חוברת ו <תעב>) וכן העיר גם בקונטרסו משמרת הקודש (הנדפס בסוף ספר גור אריה למהרא"ל צינץ על קידושין עמוד 29), והניח בצ"ע. המיישיבון (שיחה) 01:40, 16 בינואר 2022 (IST)

וביישוב הקושיא, יעויין חתם סופר (פסחים ח:) על מה שהביאה הגמרא מימרא מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו, נמצאת עליה שלא לשמה. והביאה הגמרא מימרא זו אחר שהאריכה בהא דלא יחמוד איש את ארצך. והמהרש"א בח"א עמד מה השייכות בין המימרות. והחתם סופר יישב: והפשוט לפע"ד דאילו לא היו מכוונים לשם מצות עליה, לא היו נשמרים מהזיק. וכן דייק קרא 'לא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות' דייקא ולא לכוונה אחרת. ולפי זה יש לומר שאנשי ביתר כשהיו עולים היה בדעתם כוונה אחרת.

ויש לרמוז זאת במה שהיה אומר אחר שנלקחה שדהו, הלוואי והיתה נשברת רגל אותו האיש ולא היה עולה לרגל. ובגמרא בתענית מבואר שהחילוק בין ישראל שמותר לומר ע"מ שיחיה בני ועכו"ם שאסור, לפי שעכו"ם תוהה על הראשונות אם לא עלה בידו. וא"כ כאן שתוהה על הראשונות אפשר ללמוד מכך שמתחילה לא היתה כוונתו שלימה. ובזה יבואר מה שאמרו שהחשש הוא שמא יאמר 'אלמלא לא עלינו אלא לאכול' וכו', ולכאורה מה הוצרכו לזה, הרי עכ"פ יש לחוש שיאמר שעולה גם בשביל זה - וע"כ שאם עושה גם בשביל זה אין בכך איסור כמו ע"מ שיחיה בני, וכל החשש שמא לא יעשה אלא רק בשביל דבר זה. ומבואר שהוא באותם הגדרים של 'על מנת שיחיה בני'. המיישיבון (שיחה) 01:40, 16 בינואר 2022 (IST)