שיחה:בבלי/נדה/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חבית של תרומה[עריכה]

במה שנתקשו הראשונים והאחרונים על הרמב"ם שפסק ברייתא דחבית דהוי ספק תרומה הא בגמ' מוקמי' לה כר"ש והר"מ פסק במקוה כרבנן, והאריכו בישוב ד' הר"מ. צ"ע מאי נתקשו, הלא בגמ' אמרו דלהנך לישני בתראי ליכא למירמי ממקוה, ומבו' בתוס' ג: בתי' הא' וכן נקט התורא"ש דלפ"ז ליכא חילוק בין חדא לריעותא לתרתי לריעותא, והנה לפ"ז מוכח שכל הדין של מקוה דשורפין הטהרות הוא אך מדרבנן, כמבואר בתוס' בכל הסוגיא דזה פשוט לכו"ע דלגבי חולין לא מטמאינן בחדא לריעותא גם בלא טעמא דאשה מרגשת, וכל הנידון לגבי תרומה וקדשים, וע"כ דהוי רק חומרא דרבנן. [וכבר מצינו כן בנגע בא' בלילה דרבנן מטמאין ושורפין וכ' התוס' שהוא רק בקדשים.] וכ"כ הערל"נ דלפ"ז צ"ל דכל הדין של מקוה הוא רק לתרומה וקדשים. וצריך להוסיף דגם הדין של חבית הוי מדרבנן והחמירו לגבי טבל כמו לגבי תרומה כמ"ש החידוד הלכות (בדף ב:). וכ"כ המהר"ם שיק (בדף ב: עהתוס' ד"ה התם) דלפי הנך לישני בתראי כל הדין של מקוה וחבית הוא משום חומרא דקדשים וטבל. [ובתורא"ש אמנם מ' דנקט דבמקוה טמא אף בחולין גם להנך לישני, אך מ"מ מבו' בדבריו דאינו אלא משום תקנתא דרבנן.] וכן מבו' להדיא בתוס' בדף ב. דאפ"ל דהדין של מקוה הוא רק מדרבנן, דהקשו מאי פריך להלל ממקוה נימא משום דלבו נוקפו. [וע' בחת"ס דף ב: שתמה עהתוס'.] ומעתה לפ"ז הא ליכא סתירה כלל בין מקוה לחבית, כיון דכל מה שמטמאין במקוה הוא מדרבנן א"כ זה שייך רק לחומרא אבל גבי חבית א"א להקל לומר דאינה תרומה ותצא לחולין, וא"כ י"ל דהר"מ פסק כהנך לישני וא"ש דפסק בחבית דהוי ספק תרומה.

ואולי י"ל דכיון דל"ש להקל דאינה תרומה ותצא לחולין, שוב לא נחמיר בחדא לריעותא כלל, ואדרבא נימא דהיא תרומה גמורה, וגם דלא משמע ברמב"ם גבי תרומה דמעיקר הדין ודאי דהיא תרומה מעליא ורק חומרא לגבי תרומה דנחוש דאינה תרומה, אלא משמע דהוי ספק גמור. בן עזאי (שיחה) 22:51, 8 ביוני 2020 (UTC)

טעם ר"ש דברה"י ס"ט הוי ספק[עריכה]

במ"ש רעק"א בשו"ע יו"ד סי' א' דהא דלר"ש לא מטהרינן ברה"י משום חזקת הטהרות משום דמודה דילפי' מסוטה לגבי דלא אזלי' בתר חזקה לטהר, צ"ע דבלשון התוס' ג. ד"ה ושניהם אינו נראה כן, שכ' ולר"ש הוי ספק דלי"ל טעמא דהרי חסר לפניך דהשתא הוא דחסר וכנגד העמד מקוה בחזקת שלם איכ"ל העמד טמא על חזקתו ולכך ברה"י תולין מדינא ואע"ג דלא ילפי' מסוטה עכ"ל, ונראה להדיא דטעמא דר"ש דברה"י תולין ל"צ למילף מסוטה אלא משום דהוי חזקה נגד חזקה, וצ"ע.

ובדוחק י"ל דשאני חזקת המקוה דאי"ז חזקה על עצם נידון הטומאה והוי חזקה בשורש ודיינינן מינה בתולדה לטהרת האדם והכלים, וא"כ י"ל דל"ש למילף מסוטה דלא ניזיל בתר הך חזקה.

ועוי"ל עפ"י המבואר ברמב"ן ריש פירקין דלטעמא אבל לטעמא דהעמד אשה על חזקתה הא כל ספק טומאה ברה"י מטמאינן אע"ג דאיכא חזקה. ונראה מדבריו דכאן החזקה מועלת שלא יהי' ספק כלל, והביאור דהא זה ודאי דהיכא דליכא ריעותא כלל להסתפק לא אמרינן ס"ט ברה"י טמא אע"ג דיתכן דגם זהו מדין חזקה מ"מ חזקה במקום שאין ריעותא קמן להסתפק עדיפא ובודאי מהניא גם ברה"י, וא"כ י"ל דמה שנמצא ריעותא היום לא חשיב ריעותא לגבי אתמול, ולגבי אתמול הוי חזקה בגדר שליכא ספיקא כלל ומש"ה גם ברה"י טהור. בן עזאי (שיחה) 22:52, 8 ביוני 2020 (UTC)