שיחה:בבלי/יומא/מז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(כותרת) |
(הערה וקישורים פנימיים בהערה הקודמת) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== אמר רבי יוחנן: בעי רבי יהושע בן עוזאה: בין הבינים של מלא קומצו מהו וכו' == | == אמר רבי יוחנן: בעי רבי יהושע בן עוזאה: בין הבינים של מלא קומצו מהו וכו' == | ||
בסוגיא זו נתפרש ספק שהוא מן התורה, כלומר, שאף כלפי שמיא נידון הקומץ כספק שאינו ידוע אם הוא מן המנחה עצמה או משייריה. והנה ידוע קושיית הש"ס בכמה מקומות 'ומי אצטריך קרא לרבויי ספיקא' (יומא עד: מנחות צא: חגיגה ד. וכן עוד רבים) ומנא מתבאר דמצד צווי התורה אין בנמצא הלכה הנאמרת על הספק. והנה בסוגיין מבואר שעצם דין הקמיצה נאמר על ספק, וצ"ע. | בסוגיא זו נתפרש ספק שהוא מן התורה, כלומר, שאף כלפי שמיא נידון הקומץ כספק שאינו ידוע אם הוא מן המנחה עצמה או משייריה. והנה ידוע קושיית הש"ס בכמה מקומות 'ומי אצטריך קרא לרבויי ספיקא' (יומא עד: מנחות צא: חגיגה ד. וכן עוד רבים) ומנא מתבאר דמצד צווי התורה אין בנמצא הלכה הנאמרת על הספק. והנה בסוגיין מבואר שעצם דין הקמיצה נאמר על ספק, וצ"ע. | ||
ובאמת, מצינו עוד דינים הנאמרים בספק, כדלהלן: ספק טומאה ברשות הרבים טהור, ברשות היחיד טמא. אי וודאי או ספק: – טהרות פ"א | |||
טבל, אי מציאות התרו"מ הופכו לאיסור ודאי, או לחשש פגיעה באיסור: קידושין נא. המרבה במעשרות. | ובאמת, מצינו עוד דינים הנאמרים בספק, כדלהלן: | ||
ספק טומאה ברשות הרבים טהור, ברשות היחיד טמא. אי וודאי או ספק: – [[משנה/טהרות/א#יד|טהרות פ"א מי"ד]] ; [[בבלי/חולין/י/ב|חולין י:]] ; [[בבלי/קידושין/עח/א|קידושין עח.]] | |||
טבל, אי מציאות התרו"מ הופכו לאיסור ודאי, או לחשש פגיעה באיסור: [[בבלי/קידושין/נא/א|קידושין נא.]] המרבה במעשרות. | |||
גיד הנשה, אי נאסר כולו מחמת ספק גיד: | גיד הנשה, אי נאסר כולו מחמת ספק גיד: | ||
קומץ בין הביניים, אי עשאה הכתוב כוודאי לחד תירוצא בתוס': [[תוספות/יומא/מז/ב|יומא מז: תוד"ה הדר]] | |||
ספק דאורייתא לחומרא: [[רמב"ם/טומאת מת/ט#יב|רמב"ם פ"ט מהלכות טומאת מת הי"ב]]. ולרשב"א | רי"ף שבת ר"פ ר"א, ובפסחים לט., ובקידושין ה: | |||
כוי, בריה בפני עצמה: [[בבלי/חולין/פ/א|חולין פ.]] ; [[בבלי/כריתות/כא/א|כריתות כא.]] | |||
עשירי ודאי ולא עשירי ספק: [[בבלי/בכורות/נח/ב|בכורות נח:]] | |||
ממזר ודאי ולא ספק: [[בבלי/קידושין/עג/א|קידושין עג.]] | |||
אנדרוגינוס: [[בבלי/נדה/כח/א|נדה כח.]] | |||
חצות ובין השמשות לקרבן ולתפילה: [[בבלי/פסחים/סז/א|פסחים סז]] | |||
כל ספק נגעים טהור עד שלא נזקק לטומאה: [[בבלי/נזיר/סה/ב|נזיר סה:]] | |||
ציהוב בעופות, וגדר שאור לענין לחמי תודה: [[בבלי/חולין/כב/ב|חולין כב:]] - [[בבלי/חולין/כג/ב|כג:]] כל הסוגיא. | |||
ויש לעיין בזה. | ויש לעיין בזה. | ||
[[משתמש:אריוך|אריוך]] ([[שיחת משתמש:אריוך|שיחה]]) 19:06, 30 ביולי 2020 (IDT) | [[משתמש:אריוך|אריוך]] ([[שיחת משתמש:אריוך|שיחה]]) 19:06, 30 ביולי 2020 (IDT) | ||
== רב פפא הכי בעי ליה כו' == | |||
{{ממק|רש"י}} העמיד אילולי היה ג"ש דמלא-מלא. ולא ניחא ליה להעמיד בבין הביניים דגוואי, משום דס"ל דבהכי הו"ל ולקח והביא שפיר, ופשוט. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 20:12, 30 ביוני 2021 (IDT) | |||
גרסה מ־20:13, 30 ביוני 2021
אמר רבי יוחנן: בעי רבי יהושע בן עוזאה: בין הבינים של מלא קומצו מהו וכו'
בסוגיא זו נתפרש ספק שהוא מן התורה, כלומר, שאף כלפי שמיא נידון הקומץ כספק שאינו ידוע אם הוא מן המנחה עצמה או משייריה. והנה ידוע קושיית הש"ס בכמה מקומות 'ומי אצטריך קרא לרבויי ספיקא' (יומא עד: מנחות צא: חגיגה ד. וכן עוד רבים) ומנא מתבאר דמצד צווי התורה אין בנמצא הלכה הנאמרת על הספק. והנה בסוגיין מבואר שעצם דין הקמיצה נאמר על ספק, וצ"ע.
ובאמת, מצינו עוד דינים הנאמרים בספק, כדלהלן:
ספק טומאה ברשות הרבים טהור, ברשות היחיד טמא. אי וודאי או ספק: – טהרות פ"א מי"ד ; חולין י: ; קידושין עח.
טבל, אי מציאות התרו"מ הופכו לאיסור ודאי, או לחשש פגיעה באיסור: קידושין נא. המרבה במעשרות.
גיד הנשה, אי נאסר כולו מחמת ספק גיד:
קומץ בין הביניים, אי עשאה הכתוב כוודאי לחד תירוצא בתוס': יומא מז: תוד"ה הדר
ספק דאורייתא לחומרא: רמב"ם פ"ט מהלכות טומאת מת הי"ב. ולרשב"א | רי"ף שבת ר"פ ר"א, ובפסחים לט., ובקידושין ה:
כוי, בריה בפני עצמה: חולין פ. ; כריתות כא.
עשירי ודאי ולא עשירי ספק: בכורות נח:
ממזר ודאי ולא ספק: קידושין עג.
אנדרוגינוס: נדה כח.
חצות ובין השמשות לקרבן ולתפילה: פסחים סז
כל ספק נגעים טהור עד שלא נזקק לטומאה: נזיר סה:
ציהוב בעופות, וגדר שאור לענין לחמי תודה: חולין כב: - כג: כל הסוגיא.
ויש לעיין בזה. אריוך (שיחה) 19:06, 30 ביולי 2020 (IDT)
רב פפא הכי בעי ליה כו'
רש"י העמיד אילולי היה ג"ש דמלא-מלא. ולא ניחא ליה להעמיד בבין הביניים דגוואי, משום דס"ל דבהכי הו"ל ולקח והביא שפיר, ופשוט. ש"ס יידן (שיחה) 20:12, 30 ביוני 2021 (IDT)