שיחה:בבלי/יבמות/סב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:


והכבוד שהוא צריך לכבד אותה זה לתת לה מקום של כבוד לכבד את הקיום שלה, כמו שכתב רבינו בחיי ב[[רבינו בחיי/הקדמה|הקדמתו]] שהנפש נקראת כבוד ובהרחבה במלבי"ם [[מלבי"ם/שמות/כח|שמות כח]] "כבר ביארתי בפי' ישעיה {{ממ|[[מלבי"ם/ישעיה/ה|סימן ה]]}} שיש הבדל בין כבוד ובין תפארת, שיכובד האדם גם במעלה טבעית אבל לא יתפאר רק במעלה בחירית, ומצד הרוחנית שיש לנפש בטבעה מצד מקור מחצבתה נקראת כבוד, ומצד האור וההדר שתזכה ע"י עבודתה וקדושתה נקראת תפארת". כלומר יש את עצם הקיום שהוא נקרא כבוד והטעם שמכבדה יותר מגופו זה כי רק ככה יצא שיש לה את הכבוד השווה לכבוד קיומי שהאדם מכיר מגופו וזה כי זילותא וכו'. וככה אין סתירה בין שתי הכבוד, רק בפועל אם יש לו כסות אחת זה מחייב אותו לתת לה את זה כי זילותא וכו'. {{לא חתם|LomedT}}
והכבוד שהוא צריך לכבד אותה זה לתת לה מקום של כבוד לכבד את הקיום שלה, כמו שכתב רבינו בחיי ב[[רבינו בחיי/הקדמה|הקדמתו]] שהנפש נקראת כבוד ובהרחבה במלבי"ם [[מלבי"ם/שמות/כח|שמות כח]] "כבר ביארתי בפי' ישעיה {{ממ|[[מלבי"ם/ישעיה/ה|סימן ה]]}} שיש הבדל בין כבוד ובין תפארת, שיכובד האדם גם במעלה טבעית אבל לא יתפאר רק במעלה בחירית, ומצד הרוחנית שיש לנפש בטבעה מצד מקור מחצבתה נקראת כבוד, ומצד האור וההדר שתזכה ע"י עבודתה וקדושתה נקראת תפארת". כלומר יש את עצם הקיום שהוא נקרא כבוד והטעם שמכבדה יותר מגופו זה כי רק ככה יצא שיש לה את הכבוד השווה לכבוד קיומי שהאדם מכיר מגופו וזה כי זילותא וכו'. וככה אין סתירה בין שתי הכבוד, רק בפועל אם יש לו כסות אחת זה מחייב אותו לתת לה את זה כי זילותא וכו'. {{לא חתם|LomedT}}
:נפלא. יישר כח! [[מיוחד:תרומות/212.76.98.137|212.76.98.137]] 21:35, 17 במאי 2022 (IDT)
:ועיין במשנה באבות פרק ד "איזהו מכובד המכבד את הבריות" וברבינו יונה שם שמדובר על כבוד בסיסי וביכין שנחשב מכובד כי הוא מחזיק אצלו את הכבוד. ואם הכבוד שהיה מכבד את השני היה לא כבוד בסיסי מחמת הנפש מה נותן לו זה שמחזיק את הכבוד הרי זה כבוד לא שלו אלא בהכרח כי הכבוד הזה הוא משותף לכל הבני אדם.
:ומה שעדיין לא ברור זה הלא נהגו כבוד זה בזה של תלמידי רבי עקיבא שבמדרש (קהלת רבה יא ) כתוב שהיו צרי עין בתורה זה לזה ואם עניין הכבוד שם הוא אותו כבוד שכתבתי כאן צ"ע איך קשור לזה צרות העין לכאורה צרות העין נובעת מרצון אישי לתפוס מקום ולהיות קיים יותר מהאחר שזה תופעה שלא סותרת את הכבוד זה לזה וכי נעלה על דעתינו שמשה רבינו עם זה שבאמת היה מכובד יותר מעם ישראל לא קיים את "המכבד את הבריות" אז אמנם כאן לא היו באמת אחד יותר מהשני אבל המידה המגונה הייתה הרצון להיות אחד יותר מהשני ומה זה קשור ללא נהגו כבוד זה בזה וצ"ע לי. {{לא חתם|LomedT}}
::נפלא. יישר כח! [[מיוחד:תרומות/212.76.98.137|212.76.98.137]] 21:35, 17 במאי 2022 (IDT)
:::כדי שהכותב יראה את התגובה כדאי ל{{א|LomedT|תייגו}}. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 22:39, 17 במאי 2022 (IDT)

גרסה אחרונה מ־16:25, 19 במאי 2022

מכבדה יותר מגופו[עריכה]

לפי מה שנכתב ברש"י שהטעם כי "דזילותא דאיתתא קשה מדגברא", נראה שבאמת לא אמור לכבדה יותר מגופו אלא אם יכבד אותה יותר מגופו זה יצא שווה ערך למכבדה כגופו. וזה כי אם יעשה לה זילותא קטנה שבעיניו לא נחשב, בעיניה היא נחשבת כדי שיתווה הכבוד צריך לכבדה יותר מגופו. ובאמת מוכרח שזה הטעם, כי הרי יש קונפליקט בין מכבדה יותר מגופו לדין שלה לכבד אותו יותר מדאי (כלשון הרמב"ם), האם יהי ביניהם פינג פונג של כבוד בליקדימות של אחד לשני?

אלא זה שתי סוגי כבוד. הכבוד שהיא צריכה לכבד אותו זה כבוד של שר או מלך כלשון הרמב"ם, כבוד שגורם לה ללכת בדרך שהוא רוצה וכו', כבוד כמו הכבוד הרגיל של בן לאב ותלמיד לרב. [ולכן כבוד אביו קודם לכבוד אמו שאתה ואמך חייבים בכבודי ולא אומרים שגם האב חייב בכבודה].

והכבוד שהוא צריך לכבד אותה זה לתת לה מקום של כבוד לכבד את הקיום שלה, כמו שכתב רבינו בחיי בהקדמתו שהנפש נקראת כבוד ובהרחבה במלבי"ם שמות כח "כבר ביארתי בפי' ישעיה (סימן ה) שיש הבדל בין כבוד ובין תפארת, שיכובד האדם גם במעלה טבעית אבל לא יתפאר רק במעלה בחירית, ומצד הרוחנית שיש לנפש בטבעה מצד מקור מחצבתה נקראת כבוד, ומצד האור וההדר שתזכה ע"י עבודתה וקדושתה נקראת תפארת". כלומר יש את עצם הקיום שהוא נקרא כבוד והטעם שמכבדה יותר מגופו זה כי רק ככה יצא שיש לה את הכבוד השווה לכבוד קיומי שהאדם מכיר מגופו וזה כי זילותא וכו'. וככה אין סתירה בין שתי הכבוד, רק בפועל אם יש לו כסות אחת זה מחייב אותו לתת לה את זה כי זילותא וכו'. LomedT (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

ועיין במשנה באבות פרק ד "איזהו מכובד המכבד את הבריות" וברבינו יונה שם שמדובר על כבוד בסיסי וביכין שנחשב מכובד כי הוא מחזיק אצלו את הכבוד. ואם הכבוד שהיה מכבד את השני היה לא כבוד בסיסי מחמת הנפש מה נותן לו זה שמחזיק את הכבוד הרי זה כבוד לא שלו אלא בהכרח כי הכבוד הזה הוא משותף לכל הבני אדם.
ומה שעדיין לא ברור זה הלא נהגו כבוד זה בזה של תלמידי רבי עקיבא שבמדרש (קהלת רבה יא ) כתוב שהיו צרי עין בתורה זה לזה ואם עניין הכבוד שם הוא אותו כבוד שכתבתי כאן צ"ע איך קשור לזה צרות העין לכאורה צרות העין נובעת מרצון אישי לתפוס מקום ולהיות קיים יותר מהאחר שזה תופעה שלא סותרת את הכבוד זה לזה וכי נעלה על דעתינו שמשה רבינו עם זה שבאמת היה מכובד יותר מעם ישראל לא קיים את "המכבד את הבריות" אז אמנם כאן לא היו באמת אחד יותר מהשני אבל המידה המגונה הייתה הרצון להיות אחד יותר מהשני ומה זה קשור ללא נהגו כבוד זה בזה וצ"ע לי. LomedT (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה
נפלא. יישר כח! 212.76.98.137 21:35, 17 במאי 2022 (IDT)
כדי שהכותב יראה את התגובה כדאי לתייגו. מי אדיר (שיחה) 22:39, 17 במאי 2022 (IDT)