שיחה:בבלי/ברכות/ט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הערות באדיבות הרב משה המבורגר)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
;בגמ' לא לעולם יממא וכו'. '''וכן הלכתא''' דמעלה"ש והילך מיחשיב יממא מדאורייתא לכל מצוות שבתורה ואעפ"כ בגוונא דאונס יוצא ידי חובת קר"ש של ערבית אף אחר עלה"ש, עי' שו"ע סי' נ"ח ס"ה וסי' רל"ה ס"ד. ועי' תוס' (ד"ה לעולם) והיוצא מדבריהם דלתירוצם הראשון אי אפשר לפי רשב"י אליבא דרע"ק לקרוא קר"ש של שחרית אחר עלה"ש לפני הנה"ח, דאע"ג דהוי יום לא מיקרי זמן קימה, וקר"ש דשחרית תלוי בזמן קימה. ולתירוצם השני דתוס' יכולים לקרוא קר"ש דשחרית אחר עלה"ש אף לפני הנץ החמה כיון דהוי יממא, ואעפ"כ אפשר נמי לקרוא קר"ש של ערבית בהאי שעתא כיון דזה נמי זמן שכיבה, וזהו חידוש גדול דאפשר בזמן אחד לאדם אחד לקרוא ב' פעמים קר"ש בזה אחר זה, פעם אחת עבור קר"ש של ערבית ופעם אחת עבור קר"ש של שחרית. [ולא דמי למנחה ומעריב בין פלג המנחה לשקיעה"ח דחשיב תרתי דסתרי דממה נפשך או יום הוי או לילה הוי, משא"כ הכא דתליא בזמן שכיבה וקימה וזמן זה של בין עלה"ש להנה"ח אית ביה תרוייהו כיון דבשעה זו יש ישנים ויש ערים]. אמנם לענין הלכה עי' שו"ע סי' נ"ח ס"ה [ומקורו מהרא"ש בסוגיין] דאף דאם מחמת אונסו לא קרא קר"ש של ערבית עד עלה"ש יכול לקרותה אח"כ, וכמו"כ אנוס שהשכים לצאת לדרך וכדו' יכול לקרות קר"ש של שחרית עם ברכותיה משעלה עה"ש וכתי' ב' דתוס', בכ"ז אי אפשר לעשות שניהם יחד, והיינו שאם קרא קר"ש של ערבית אחר עלה"ש לפני הנץ אין יכול מיד אח"כ לפני הנץ לקרוא קר"ש של שחרית, שמאחר שעשה לאותה שעה לילה [ע"י שקרא באותה שעה קר"ש של ערבית] אי אפשר לחזור ולעשותה יום [ע"י קריאת קר"ש של שחרית], עיי"ש. ולכאורה תוס' דלא סברי כן אלא סברו בתירוצם השני דאפשר לקרוא שניהם בזה אחר זה, סברי דאינו סתירה משום דמה שקרא קר"ש של ערבית לא מיחשיב שעשאה לילה, דאע"פ דזה יום בכ"ז זה זמן שכיבה וקר"ש דערבית תלוי בזמן שכיבה, וכמו"כ זה נמי זמן קימה, [דהרבה יושנים עדיין עד הנץ החמה והרבה כבר קמים], וע"כ אפשר לקרוא בזה אחר זה קר"ש של ערבית וקר"ש של שחרית. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' לא לעולם יממא וכו'.  
'''וכן הלכתא''' דמעלה"ש והילך מיחשיב יממא מדאורייתא לכל מצוות שבתורה ואעפ"כ בגוונא דאונס יוצא ידי חובת קר"ש של ערבית אף אחר עלה"ש, עי' שו"ע סי' נ"ח ס"ה וסי' רל"ה ס"ד. ועי' תוס' (ד"ה לעולם) והיוצא מדבריהם דלתירוצם הראשון אי אפשר לפי רשב"י אליבא דרע"ק לקרוא קר"ש של שחרית אחר עלה"ש לפני הנה"ח, דאע"ג דהוי יום לא מיקרי זמן קימה, וקר"ש דשחרית תלוי בזמן קימה. ולתירוצם השני דתוס' יכולים לקרוא קר"ש דשחרית אחר עלה"ש אף לפני הנץ החמה כיון דהוי יממא, ואעפ"כ אפשר נמי לקרוא קר"ש של ערבית בהאי שעתא כיון דזה נמי זמן שכיבה, וזהו חידוש גדול דאפשר בזמן אחד לאדם אחד לקרוא ב' פעמים קר"ש בזה אחר זה, פעם אחת עבור קר"ש של ערבית ופעם אחת עבור קר"ש של שחרית. [ולא דמי למנחה ומעריב בין פלג המנחה לשקיעה"ח דחשיב תרתי דסתרי דממה נפשך או יום הוי או לילה הוי, משא"כ הכא דתליא בזמן שכיבה וקימה וזמן זה של בין עלה"ש להנה"ח אית ביה תרוייהו כיון דבשעה זו יש ישנים ויש ערים]. אמנם לענין הלכה עי' שו"ע סי' נ"ח ס"ה [ומקורו מהרא"ש בסוגיין] דאף דאם מחמת אונסו לא קרא קר"ש של ערבית עד עלה"ש יכול לקרותה אח"כ, וכמו"כ אנוס שהשכים לצאת לדרך וכדו' יכול לקרות קר"ש של שחרית עם ברכותיה משעלה עה"ש וכתי' ב' דתוס', בכ"ז אי אפשר לעשות שניהם יחד, והיינו שאם קרא קר"ש של ערבית אחר עלה"ש לפני הנץ אין יכול מיד אח"כ לפני הנץ לקרוא קר"ש של שחרית, שמאחר שעשה לאותה שעה לילה [ע"י שקרא באותה שעה קר"ש של ערבית] אי אפשר לחזור ולעשותה יום [ע"י קריאת קר"ש של שחרית], עיי"ש. ולכאורה תוס' דלא סברי כן אלא סברו בתירוצם השני דאפשר לקרוא שניהם בזה אחר זה, סברי דאינו סתירה משום דמה שקרא קר"ש של ערבית לא מיחשיב שעשאה לילה, דאע"פ דזה יום בכ"ז זה זמן שכיבה וקר"ש דערבית תלוי בזמן שכיבה, וכמו"כ זה נמי זמן קימה, [דהרבה יושנים עדיין עד הנץ החמה והרבה כבר קמים], וע"כ אפשר לקרוא בזה אחר זה קר"ש של ערבית וקר"ש של שחרית. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;בגמ' ובלבד שלא יאמר השכיבנו. לכאורה קאי אקורא אחר עלה"ש קודם הנה"ח כהכרעת ריב"ל כר"ש בשם ר"ע, אמנם עי' רש"י דקאי אקורא "סמוך לעלות השחר" ומשמע לפו"ר דקאי אדברי רשב"י גופא בקורא קודם עלה"ש קר"ש דערבית, וצ"ב מאי דחקו לרש"י לאוקמא דלא כריהטת הגמ' דקאי אדסמוך מיניה "הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא" והיינו אאחר עלות השחר, וכבר נתקשו בתוס' כעי"ז, ועי' שאגת אריה סי' ט', אמנם יש שפירשו כוונת רש"י דקאי אקורא אחר עלות השחר וכריהטת הגמ' ומאי דנקט רש"י סמוך היינו אחר וכדמדויק בלשון רש"י "שחרית סמוך לעלות השחר" והיינו דכבר הוי שחרית וזהו לאחר עלה"ש, עי' רבינו פרץ ורשב"ץ וכדציין במהדו' חברותא. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' ובלבד שלא יאמר השכיבנו.  
לכאורה קאי אקורא אחר עלה"ש קודם הנה"ח כהכרעת ריב"ל כר"ש בשם ר"ע, אמנם עי' רש"י דקאי אקורא "סמוך לעלות השחר" ומשמע לפו"ר דקאי אדברי רשב"י גופא בקורא קודם עלה"ש קר"ש דערבית, וצ"ב מאי דחקו לרש"י לאוקמא דלא כריהטת הגמ' דקאי אדסמוך מיניה "הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא" והיינו אאחר עלות השחר, וכבר נתקשו בתוס' כעי"ז, ועי' שאגת אריה סי' ט', אמנם יש שפירשו כוונת רש"י דקאי אקורא אחר עלות השחר וכריהטת הגמ' ומאי דנקט רש"י סמוך היינו אחר וכדמדויק בלשון רש"י "שחרית סמוך לעלות השחר" והיינו דכבר הוי שחרית וזהו לאחר עלה"ש, עי' רבינו פרץ ורשב"ץ וכדציין במהדו' חברותא. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;ברש"י ד"ה דאשתכור '''וישנו ונרדמו''' עד לאחר עמוד השחר, עכ"ל. משמע מדברי רש"י דאי לא נרדמו היה להם לקרות קר"ש אע"פ שהיו שתויים ושיכורים, ולכאורה חזינן מהכא דדעת רש"י, דאע"ג דשכור אסור להתפלל (עי' שו"ע סי' צ"ט), בכ"ז שרי ליה לקרות קר"ש, ודו"ק. אמנם עי' רמ"א (סי' צ"ט ס"א) דדין קר"ש כדין תפילה, וכתב ע"ז במשנ"ב (סק"ח) וז"ל: "היינו דאף שתוי אסור לכתחילה בקר"ש, והלבוש כתב דיש מקילין בק"ש וכו' וכ"כ בליקוטי הרמב"ן בסופו, אכן בביאור הגר"א הרחיב וכו' ולפי דבריו מסקנת הירושלמי לאסור שכור בקר"ש, ע"כ יש ליזהר לכתחילה שלא יבוא לידי כך, ובדיעבד אם נשתכר אין לפטור את עצמו מקר"ש בעבור זה", עכ"ל, ועיי"ש עוד בס"ק י"א, וז"ל: "וכל זה כשלא הגיע לשכרותו של לוט, דאל"ה כשוטה יחשב לגמרי וכו', ע"כ אפי' בדיעבד אם קרא אז ובירך לא מיפטר בכך" וכו' עכ"ל. ועכ"פ ריהטת דברי רש"י נראה כהרמב"ן דשיכור מותר בקריאת שמע דאל"ה אמאי נקט דישנו ונרדמו ולא דיינו בזה דאין יכולין לקרא בשכרותן, ואף דמסתבר דההוא זוגא דרבנן לא אשתכור כשכרותו דלוט עכ"פ להרמ"א וסייעתו אסורין בקריאת שמע אף בלא הגיעו לשכרותו של לוט. ואולי  אפש"ל דאף להרמ"א האוסר בכ"ז אם קרוב לעלות השחר בעי לקרות, וכדברי המשנ"ב דאין לפטור עצמו מקר"ש בעבור זה וממילא אמאי לא קראו טרם עלה"ש ומהא הוכרח רש"י לפרש דנרדמו. [אך יתכן דזה רק פשרה של המשנ"ב, משא"כ דעת הרמ"א אינו כן אלא דעתו דאסור לשיכור לקרוא קר"ש אף אי עובר זמן קר"ש, דומיא דתפילה דתפילתו תועבה, ויל"ע]. אך אכתי יל"ע דאפי' אי נימא דיש לו חיוב לקרות קר"ש כשקרוב לעמוד השחר אפי' שעדיין שיכור, בכ"ז אם נתפקח משכרותו אחר עלה"ש לכאורה יהא חייב לקרות עוד פעם לפני הנץ החמה כדי שלדעת רשב"י יקיים קר"ש כראוי שלא בשכרות, וא"כ אכתי הוה ליה לרש"י לאוקמיה בסתם שכרות אפי' שלא ישנו, וע"כ נראה דדעת רש"י שלא כהרמ"א וע"כ אוקמיה כשישנו ונרדמו, ויל"ע. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;ברש"י ד"ה דאשתכור '''וישנו ונרדמו''' עד לאחר עמוד השחר, עכ"ל. משמע מדברי רש"י דאי לא נרדמו היה להם לקרות קר"ש אע"פ שהיו שתויים ושיכורים, ולכאורה חזינן מהכא דדעת רש"י, דאע"ג דשכור אסור להתפלל (עי' שו"ע סי' צ"ט), בכ"ז שרי ליה לקרות קר"ש, ודו"ק. אמנם עי' רמ"א (סי' צ"ט ס"א) דדין קר"ש כדין תפילה, וכתב ע"ז במשנ"ב (סק"ח) וז"ל: "היינו דאף שתוי אסור לכתחילה בקר"ש, והלבוש כתב דיש מקילין בק"ש וכו' וכ"כ בליקוטי הרמב"ן בסופו, אכן בביאור הגר"א הרחיב וכו' ולפי דבריו מסקנת הירושלמי לאסור שכור בקר"ש, ע"כ יש ליזהר לכתחילה שלא יבוא לידי כך, ובדיעבד אם נשתכר אין לפטור את עצמו מקר"ש בעבור זה", עכ"ל, ועיי"ש עוד בס"ק י"א, וז"ל: "וכל זה כשלא הגיע לשכרותו של לוט, דאל"ה כשוטה יחשב לגמרי וכו', ע"כ אפי' בדיעבד אם קרא אז ובירך לא מיפטר בכך" וכו' עכ"ל. ועכ"פ ריהטת דברי רש"י נראה כהרמב"ן דשיכור מותר בקריאת שמע דאל"ה אמאי נקט דישנו ונרדמו ולא דיינו בזה דאין יכולין לקרא בשכרותן, ואף דמסתבר דההוא זוגא דרבנן לא אשתכור כשכרותו דלוט עכ"פ להרמ"א וסייעתו אסורין בקריאת שמע אף בלא הגיעו לשכרותו של לוט. ואולי  אפש"ל דאף להרמ"א האוסר בכ"ז אם קרוב לעלות השחר בעי לקרות, וכדברי המשנ"ב דאין לפטור עצמו מקר"ש בעבור זה וממילא אמאי לא קראו טרם עלה"ש ומהא הוכרח רש"י לפרש דנרדמו. [אך יתכן דזה רק פשרה של המשנ"ב, משא"כ דעת הרמ"א אינו כן אלא דעתו דאסור לשיכור לקרוא קר"ש אף אי עובר זמן קר"ש, דומיא דתפילה דתפילתו תועבה, ויל"ע]. אך אכתי יל"ע דאפי' אי נימא דיש לו חיוב לקרות קר"ש כשקרוב לעמוד השחר אפי' שעדיין שיכור, בכ"ז אם נתפקח משכרותו אחר עלה"ש לכאורה יהא חייב לקרות עוד פעם לפני הנץ החמה כדי שלדעת רשב"י יקיים קר"ש כראוי שלא בשכרות, וא"כ אכתי הוה ליה לרש"י לאוקמיה בסתם שכרות אפי' שלא ישנו, וע"כ נראה דדעת רש"י שלא כהרמ"א וע"כ אוקמיה כשישנו ונרדמו, ויל"ע. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;בגמ' ור"ג מי קאמר עד חצות וכו', מקושית הגמ' משמע דלא גרסינן במשנה ולא זו בלבד "אמרו", [אלא כגירסא המובאת במשניות "ולא זו בלבד אלא כל מה" וכו'], דאי גרסינן "אמרו" א"כ מאי קושית הגמ' הלא ר"ג דיבר להדיא בשיטת רבנן, משא"כ אי לא גרסינן "אמרו" משמע דזהו שיטתו, וע"ז הקשו שפיר, ועי' ב"ח כאן, וע"ע מה שהארכנו בזה בריש המסכת. והנה עכ"פ מריהטת סוגיין נראה ברור דלמעשה לא סבר כלל רבן גמליאל לגזירת חז"ל עד חצות, ועפי"ז כד אמרינן לעיל בסמוך הלכה כרבן גמליאל היינו דאפשר לכתחילה להמתין בקריאת שמע עד אחר חצות, ועי' פלוגתת הטור והשו"ע סי' רל"ה ס"ג ומה שכתבנו לעיל ח' ע"ב בגמ' הלכה כרבן גמליאל.  [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' ור"ג מי קאמר עד חצות וכו'.
מקושית הגמ' משמע דלא גרסינן במשנה ולא זו בלבד "אמרו", [אלא כגירסא המובאת במשניות "ולא זו בלבד אלא כל מה" וכו'], דאי גרסינן "אמרו" א"כ מאי קושית הגמ' הלא ר"ג דיבר להדיא בשיטת רבנן, משא"כ אי לא גרסינן "אמרו" משמע דזהו שיטתו, וע"ז הקשו שפיר, ועי' ב"ח כאן, וע"ע מה שהארכנו בזה בריש המסכת. והנה עכ"פ מריהטת סוגיין נראה ברור דלמעשה לא סבר כלל רבן גמליאל לגזירת חז"ל עד חצות, ועפי"ז כד אמרינן לעיל בסמוך הלכה כרבן גמליאל היינו דאפשר לכתחילה להמתין בקריאת שמע עד אחר חצות, ועי' פלוגתת הטור והשו"ע סי' רל"ה ס"ג ומה שכתבנו לעיל ח' ע"ב בגמ' הלכה כרבן גמליאל.  [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;בגמ' אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וכו'. עי' בגמ' לעיל ריש ד' ע"ב ומה שכתבנו שם. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וכו'.  
עי' בגמ' לעיל ריש ד' ע"ב ומה שכתבנו שם. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;ברש"י ד"ה כוותי סבירא להו וכו' ולא גרסינן מותרים וכו'. וליישב הגירסא "מותרים" אפש"ל עפ"י דברי רבינו החפץ חיים זצ"ל [כפי שנאמרו ע"י תלמידו רבי שלמה בלוך זצ"ל] שאם קורא קר"ש לאחר זמנה לשם קריאת שמע קעבר על בל תוסיף, עכ"ד, וממילא קמ"ל הכא דשרי לקרותה לאחר חצות לשם מצות קר"ש. וע"ע חשוקי חמד לקמן ע"ב. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;ברש"י ד"ה כוותי סבירא להו וכו' ולא גרסינן מותרים וכו'.  
וליישב הגירסא "מותרים" אפש"ל עפ"י דברי רבינו החפץ חיים זצ"ל [כפי שנאמרו ע"י תלמידו רבי שלמה בלוך זצ"ל] שאם קורא קר"ש לאחר זמנה לשם קריאת שמע קעבר על בל תוסיף, עכ"ד, וממילא קמ"ל הכא דשרי לקרותה לאחר חצות לשם מצות קר"ש. וע"ע חשוקי חמד לקמן ע"ב. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;בגמ' ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו'. צע"ק דאטו כי רוכלא ליזיל תנא ולימני, הלא אחר דנקט קרבנות הנאכלין ליום ולילה אפשר להבין דהוא הדין קרבן הנאכל רק בלילה והיינו קרבן פסח דנמי מצוות אכילתו מדאורייתא כל הלילה, ויל"ע. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו'.  
צע"ק דאטו כי רוכלא ליזיל תנא ולימני, הלא אחר דנקט קרבנות הנאכלין ליום ולילה אפשר להבין דהוא הדין קרבן הנאכל רק בלילה והיינו קרבן פסח דנמי מצוות אכילתו מדאורייתא כל הלילה, ויל"ע. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;בגמ' ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו'. הנה בריש פרקין איתא מחלוקת בין רש"י להרמב"ם, דדעת רש"י דבהקטר חלבים לא גזרו חכמים עד חצות, ודעת הרמב"ם דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות. וצ"ב דבשלמא לשיטת רש"י ניחא שאלת הגמ' דהיו צריכים לנקוט נמי קרבן פסח דזמנה עד עלות השחר דומיא דנקטו הקטר חלבים וכו', אלא לשיטת הרמב"ם צ"ב קושיית הגמ', דהלא כל מה ששנינו במתניתין הם דברים שאסורים כל הלילה וגזרו בהם חז"ל עד חצות [דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות – להרמב"ם], משא"כ קרבן פסח דלא מצאנו שגזרו בזה חז"ל עד חצות וא"כ לא קשה מידי מדוע לא שנינו קרבן פסח במשנתינו, ומאי קושית הגמ', וצ"ע. אמנם ע"י בשטמ"ק דנקט בפשיטות דקא סלקא דעתיה דמקשה דגם באכילת פסחים גזרו חז"ל עד חצות, ורק בדיעבד זמנה עד עלות השחר, ועפי"ז לק"מ. ויש לציין הוספת השטמ"ק דעפ"י דבריו מובן שפיר מדוע הקשו רק אאכילת פסחים ולא אקצירת העומר שכשרה נמי כל הלילה, והיינו משום דבעומר לא מצאנו גזירת חז"ל דזמנה לכתחילה רק עד חצות וע"כ מובן טפי מדוע לא נקטו עומר במתניתין, עכ"ד, [וע"ע שטמ"ק ריש פירקין]. ולהעיר דעפי"ז צ"ע, לשיטת רש"י דנקטו במתניתין גם דברים שלא גזרו בהם עד חצות, א"כ מדוע הקשו בגמרא רק על אכילת פסחים ולא הקשו נמי על קצירת העומר, ויל"ע. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו'.  
הנה בריש פרקין איתא מחלוקת בין רש"י להרמב"ם, דדעת רש"י דבהקטר חלבים לא גזרו חכמים עד חצות, ודעת הרמב"ם דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות. וצ"ב דבשלמא לשיטת רש"י ניחא שאלת הגמ' דהיו צריכים לנקוט נמי קרבן פסח דזמנה עד עלות השחר דומיא דנקטו הקטר חלבים וכו', אלא לשיטת הרמב"ם צ"ב קושיית הגמ', דהלא כל מה ששנינו במתניתין הם דברים שאסורים כל הלילה וגזרו בהם חז"ל עד חצות [דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות – להרמב"ם], משא"כ קרבן פסח דלא מצאנו שגזרו בזה חז"ל עד חצות וא"כ לא קשה מידי מדוע לא שנינו קרבן פסח במשנתינו, ומאי קושית הגמ', וצ"ע. אמנם ע"י בשטמ"ק דנקט בפשיטות דקא סלקא דעתיה דמקשה דגם באכילת פסחים גזרו חז"ל עד חצות, ורק בדיעבד זמנה עד עלות השחר, ועפי"ז לק"מ. ויש לציין הוספת השטמ"ק דעפ"י דבריו מובן שפיר מדוע הקשו רק אאכילת פסחים ולא אקצירת העומר שכשרה נמי כל הלילה, והיינו משום דבעומר לא מצאנו גזירת חז"ל דזמנה לכתחילה רק עד חצות וע"כ מובן טפי מדוע לא נקטו עומר במתניתין, עכ"ד, [וע"ע שטמ"ק ריש פירקין]. ולהעיר דעפי"ז צ"ע, לשיטת רש"י דנקטו במתניתין גם דברים שלא גזרו בהם עד חצות, א"כ מדוע הקשו בגמרא רק על אכילת פסחים ולא הקשו נמי על קצירת העומר, ויל"ע. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;בגמ' לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא ר' עקיבא. והיינו דמתני' כראב"ע דאוכלין הפסח מדאורייתא רק עד חצות ולכן לא שייכא לדברים המנויים במתניתין דזה רק דברים שמדאורייתא מצוותן כל הלילה. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)  
;בגמ' לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא ר' עקיבא.  
והיינו דמתני' כראב"ע דאוכלין הפסח מדאורייתא רק עד חצות ולכן לא שייכא לדברים המנויים במתניתין דזה רק דברים שמדאורייתא מצוותן כל הלילה. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)  


;בגמ' אמר ליה רבי עקיבא והלא כבר נאמר בחפזון - עד שעת חפזון! אם כן מה תלמוד לומר בלילה - יכול יהא נאכל כקדשים ביום, תלמוד לומר בלילה, בלילה הוא נאכל, ולא ביום. לכאורה צ"ב דאחר דכתיב "בחפזון" והיינו לר"ע עד עלות השחר דזהו שעת חיפזון א"כ מאי הו"א איכא דיהא נאכל כקדשים ביום הלא ביום הוי אחר שעת חפזון. ועי' רש"י וחזינן דאף דביום פסח ודאי אסור באכילה אעפ"כ הו"א דבערב פסח ביום [והיינו יום שחיטתו] יהא נאכל בשר הפסח דומיא דשאר קרבנות הנאכלין יום ולילה. אמנם אכתי צ"ע המשך הגמ' "למיעוטי לילה אחר" דהלא לילה אחר הוי אחרי שעת חפזון, אך כד מעיינינן ברש"י חזינן דטרח להדגיש דביום ודאי אסור אלא דהו"א דבלילה השני יחזור ויהא מותר באכילה, וממילא אינו סותר לבחפזון דזה אתי לאפוקי רק אכילת יום ולא אכילת לילה שאח"כ, [אמנם עי' הגהות הב"ח בשם רשב"ם], ואכתי צ"ב. וע"ע מלא הרועים. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' אמר ליה רבי עקיבא והלא כבר נאמר בחפזון - עד שעת חפזון! אם כן מה תלמוד לומר בלילה - יכול יהא נאכל כקדשים ביום, תלמוד לומר בלילה, בלילה הוא נאכל, ולא ביום.
לכאורה צ"ב דאחר דכתיב "בחפזון" והיינו לר"ע עד עלות השחר דזהו שעת חיפזון א"כ מאי הו"א איכא דיהא נאכל כקדשים ביום הלא ביום הוי אחר שעת חפזון. ועי' רש"י וחזינן דאף דביום פסח ודאי אסור באכילה אעפ"כ הו"א דבערב פסח ביום [והיינו יום שחיטתו] יהא נאכל בשר הפסח דומיא דשאר קרבנות הנאכלין יום ולילה. אמנם אכתי צ"ע המשך הגמ' "למיעוטי לילה אחר" דהלא לילה אחר הוי אחרי שעת חפזון, אך כד מעיינינן ברש"י חזינן דטרח להדגיש דביום ודאי אסור אלא דהו"א דבלילה השני יחזור ויהא מותר באכילה, וממילא אינו סותר לבחפזון דזה אתי לאפוקי רק אכילת יום ולא אכילת לילה שאח"כ, [אמנם עי' הגהות הב"ח בשם רשב"ם], ואכתי צ"ב. וע"ע מלא הרועים. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;בגמ' על מה נחלקו על שעת "חפזון" ראב"ע סבר מאי חפזון חפזון דמצרים. צ"ב דאי דעתו דראב"ע דחפזון היינו חפזון דמצרים בחצות הלילה א"כ למאי בעי קרא "בלילה הזה" לגזירה שווה דהיינו חצות. [ודוחק לומר דר' אבא לא סבירא ליה דלר' אלעזר ילפינן לה מגז"ש, דהלא איתא הכי להדיא בברייתא דלעיל]. ואולי צריך לומר דלולי ה"בלילה הזה" הוה אמינא דחפזון היינו חפזון דישראל והיינו עלות השחר, ורק אחר הגזירה שווה ד"בלילה הזה" ידעינן דהיינו חצות ושגם כוונת הפסוק "חפזון" היינו חפזון דמצרים בחצות הלילה.  [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' על מה נחלקו על שעת "חפזון" ראב"ע סבר מאי חפזון חפזון דמצרים.
צ"ב דאי דעתו דראב"ע דחפזון היינו חפזון דמצרים בחצות הלילה א"כ למאי בעי קרא "בלילה הזה" לגזירה שווה דהיינו חצות. [ודוחק לומר דר' אבא לא סבירא ליה דלר' אלעזר ילפינן לה מגז"ש, דהלא איתא הכי להדיא בברייתא דלעיל]. ואולי צריך לומר דלולי ה"בלילה הזה" הוה אמינא דחפזון היינו חפזון דישראל והיינו עלות השחר, ורק אחר הגזירה שווה ד"בלילה הזה" ידעינן דהיינו חצות ושגם כוונת הפסוק "חפזון" היינו חפזון דמצרים בחצות הלילה.  [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)


;בגמ' דבר נא וכו' לשון בקשה וכו' בבקשה ממך וכו' בבקשה מכם וכו'. קצ"ע היכן חזינן בקרא ב' לשונות בקשה, הן הקב"ה למשה והן משה לישראל. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
;בגמ' דבר נא וכו' לשון בקשה וכו' בבקשה ממך וכו' בבקשה מכם וכו'.
קצ"ע היכן חזינן בקרא ב' לשונות בקשה, הן הקב"ה למשה והן משה לישראל. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

גרסה מ־17:46, 4 במרץ 2021

בגמ' לא לעולם יממא וכו'.

וכן הלכתא דמעלה"ש והילך מיחשיב יממא מדאורייתא לכל מצוות שבתורה ואעפ"כ בגוונא דאונס יוצא ידי חובת קר"ש של ערבית אף אחר עלה"ש, עי' שו"ע סי' נ"ח ס"ה וסי' רל"ה ס"ד. ועי' תוס' (ד"ה לעולם) והיוצא מדבריהם דלתירוצם הראשון אי אפשר לפי רשב"י אליבא דרע"ק לקרוא קר"ש של שחרית אחר עלה"ש לפני הנה"ח, דאע"ג דהוי יום לא מיקרי זמן קימה, וקר"ש דשחרית תלוי בזמן קימה. ולתירוצם השני דתוס' יכולים לקרוא קר"ש דשחרית אחר עלה"ש אף לפני הנץ החמה כיון דהוי יממא, ואעפ"כ אפשר נמי לקרוא קר"ש של ערבית בהאי שעתא כיון דזה נמי זמן שכיבה, וזהו חידוש גדול דאפשר בזמן אחד לאדם אחד לקרוא ב' פעמים קר"ש בזה אחר זה, פעם אחת עבור קר"ש של ערבית ופעם אחת עבור קר"ש של שחרית. [ולא דמי למנחה ומעריב בין פלג המנחה לשקיעה"ח דחשיב תרתי דסתרי דממה נפשך או יום הוי או לילה הוי, משא"כ הכא דתליא בזמן שכיבה וקימה וזמן זה של בין עלה"ש להנה"ח אית ביה תרוייהו כיון דבשעה זו יש ישנים ויש ערים]. אמנם לענין הלכה עי' שו"ע סי' נ"ח ס"ה [ומקורו מהרא"ש בסוגיין] דאף דאם מחמת אונסו לא קרא קר"ש של ערבית עד עלה"ש יכול לקרותה אח"כ, וכמו"כ אנוס שהשכים לצאת לדרך וכדו' יכול לקרות קר"ש של שחרית עם ברכותיה משעלה עה"ש וכתי' ב' דתוס', בכ"ז אי אפשר לעשות שניהם יחד, והיינו שאם קרא קר"ש של ערבית אחר עלה"ש לפני הנץ אין יכול מיד אח"כ לפני הנץ לקרוא קר"ש של שחרית, שמאחר שעשה לאותה שעה לילה [ע"י שקרא באותה שעה קר"ש של ערבית] אי אפשר לחזור ולעשותה יום [ע"י קריאת קר"ש של שחרית], עיי"ש. ולכאורה תוס' דלא סברי כן אלא סברו בתירוצם השני דאפשר לקרוא שניהם בזה אחר זה, סברי דאינו סתירה משום דמה שקרא קר"ש של ערבית לא מיחשיב שעשאה לילה, דאע"פ דזה יום בכ"ז זה זמן שכיבה וקר"ש דערבית תלוי בזמן שכיבה, וכמו"כ זה נמי זמן קימה, [דהרבה יושנים עדיין עד הנץ החמה והרבה כבר קמים], וע"כ אפשר לקרוא בזה אחר זה קר"ש של ערבית וקר"ש של שחרית. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' ובלבד שלא יאמר השכיבנו.

לכאורה קאי אקורא אחר עלה"ש קודם הנה"ח כהכרעת ריב"ל כר"ש בשם ר"ע, אמנם עי' רש"י דקאי אקורא "סמוך לעלות השחר" ומשמע לפו"ר דקאי אדברי רשב"י גופא בקורא קודם עלה"ש קר"ש דערבית, וצ"ב מאי דחקו לרש"י לאוקמא דלא כריהטת הגמ' דקאי אדסמוך מיניה "הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא" והיינו אאחר עלות השחר, וכבר נתקשו בתוס' כעי"ז, ועי' שאגת אריה סי' ט', אמנם יש שפירשו כוונת רש"י דקאי אקורא אחר עלות השחר וכריהטת הגמ' ומאי דנקט רש"י סמוך היינו אחר וכדמדויק בלשון רש"י "שחרית סמוך לעלות השחר" והיינו דכבר הוי שחרית וזהו לאחר עלה"ש, עי' רבינו פרץ ורשב"ץ וכדציין במהדו' חברותא. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה דאשתכור וישנו ונרדמו עד לאחר עמוד השחר, עכ"ל. משמע מדברי רש"י דאי לא נרדמו היה להם לקרות קר"ש אע"פ שהיו שתויים ושיכורים, ולכאורה חזינן מהכא דדעת רש"י, דאע"ג דשכור אסור להתפלל (עי' שו"ע סי' צ"ט), בכ"ז שרי ליה לקרות קר"ש, ודו"ק. אמנם עי' רמ"א (סי' צ"ט ס"א) דדין קר"ש כדין תפילה, וכתב ע"ז במשנ"ב (סק"ח) וז"ל
"היינו דאף שתוי אסור לכתחילה בקר"ש, והלבוש כתב דיש מקילין בק"ש וכו' וכ"כ בליקוטי הרמב"ן בסופו, אכן בביאור הגר"א הרחיב וכו' ולפי דבריו מסקנת הירושלמי לאסור שכור בקר"ש, ע"כ יש ליזהר לכתחילה שלא יבוא לידי כך, ובדיעבד אם נשתכר אין לפטור את עצמו מקר"ש בעבור זה", עכ"ל, ועיי"ש עוד בס"ק י"א, וז"ל: "וכל זה כשלא הגיע לשכרותו של לוט, דאל"ה כשוטה יחשב לגמרי וכו', ע"כ אפי' בדיעבד אם קרא אז ובירך לא מיפטר בכך" וכו' עכ"ל. ועכ"פ ריהטת דברי רש"י נראה כהרמב"ן דשיכור מותר בקריאת שמע דאל"ה אמאי נקט דישנו ונרדמו ולא דיינו בזה דאין יכולין לקרא בשכרותן, ואף דמסתבר דההוא זוגא דרבנן לא אשתכור כשכרותו דלוט עכ"פ להרמ"א וסייעתו אסורין בקריאת שמע אף בלא הגיעו לשכרותו של לוט. ואולי אפש"ל דאף להרמ"א האוסר בכ"ז אם קרוב לעלות השחר בעי לקרות, וכדברי המשנ"ב דאין לפטור עצמו מקר"ש בעבור זה וממילא אמאי לא קראו טרם עלה"ש ומהא הוכרח רש"י לפרש דנרדמו. [אך יתכן דזה רק פשרה של המשנ"ב, משא"כ דעת הרמ"א אינו כן אלא דעתו דאסור לשיכור לקרוא קר"ש אף אי עובר זמן קר"ש, דומיא דתפילה דתפילתו תועבה, ויל"ע]. אך אכתי יל"ע דאפי' אי נימא דיש לו חיוב לקרות קר"ש כשקרוב לעמוד השחר אפי' שעדיין שיכור, בכ"ז אם נתפקח משכרותו אחר עלה"ש לכאורה יהא חייב לקרות עוד פעם לפני הנץ החמה כדי שלדעת רשב"י יקיים קר"ש כראוי שלא בשכרות, וא"כ אכתי הוה ליה לרש"י לאוקמיה בסתם שכרות אפי' שלא ישנו, וע"כ נראה דדעת רש"י שלא כהרמ"א וע"כ אוקמיה כשישנו ונרדמו, ויל"ע. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
בגמ' ור"ג מי קאמר עד חצות וכו'.

מקושית הגמ' משמע דלא גרסינן במשנה ולא זו בלבד "אמרו", [אלא כגירסא המובאת במשניות "ולא זו בלבד אלא כל מה" וכו'], דאי גרסינן "אמרו" א"כ מאי קושית הגמ' הלא ר"ג דיבר להדיא בשיטת רבנן, משא"כ אי לא גרסינן "אמרו" משמע דזהו שיטתו, וע"ז הקשו שפיר, ועי' ב"ח כאן, וע"ע מה שהארכנו בזה בריש המסכת. והנה עכ"פ מריהטת סוגיין נראה ברור דלמעשה לא סבר כלל רבן גמליאל לגזירת חז"ל עד חצות, ועפי"ז כד אמרינן לעיל בסמוך הלכה כרבן גמליאל היינו דאפשר לכתחילה להמתין בקריאת שמע עד אחר חצות, ועי' פלוגתת הטור והשו"ע סי' רל"ה ס"ג ומה שכתבנו לעיל ח' ע"ב בגמ' הלכה כרבן גמליאל. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וכו'.

עי' בגמ' לעיל ריש ד' ע"ב ומה שכתבנו שם. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה כוותי סבירא להו וכו' ולא גרסינן מותרים וכו'.

וליישב הגירסא "מותרים" אפש"ל עפ"י דברי רבינו החפץ חיים זצ"ל [כפי שנאמרו ע"י תלמידו רבי שלמה בלוך זצ"ל] שאם קורא קר"ש לאחר זמנה לשם קריאת שמע קעבר על בל תוסיף, עכ"ד, וממילא קמ"ל הכא דשרי לקרותה לאחר חצות לשם מצות קר"ש. וע"ע חשוקי חמד לקמן ע"ב. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו'.

צע"ק דאטו כי רוכלא ליזיל תנא ולימני, הלא אחר דנקט קרבנות הנאכלין ליום ולילה אפשר להבין דהוא הדין קרבן הנאכל רק בלילה והיינו קרבן פסח דנמי מצוות אכילתו מדאורייתא כל הלילה, ויל"ע. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו'.

הנה בריש פרקין איתא מחלוקת בין רש"י להרמב"ם, דדעת רש"י דבהקטר חלבים לא גזרו חכמים עד חצות, ודעת הרמב"ם דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות. וצ"ב דבשלמא לשיטת רש"י ניחא שאלת הגמ' דהיו צריכים לנקוט נמי קרבן פסח דזמנה עד עלות השחר דומיא דנקטו הקטר חלבים וכו', אלא לשיטת הרמב"ם צ"ב קושיית הגמ', דהלא כל מה ששנינו במתניתין הם דברים שאסורים כל הלילה וגזרו בהם חז"ל עד חצות [דגם בהקטר חלבים גזרו עד חצות – להרמב"ם], משא"כ קרבן פסח דלא מצאנו שגזרו בזה חז"ל עד חצות וא"כ לא קשה מידי מדוע לא שנינו קרבן פסח במשנתינו, ומאי קושית הגמ', וצ"ע. אמנם ע"י בשטמ"ק דנקט בפשיטות דקא סלקא דעתיה דמקשה דגם באכילת פסחים גזרו חז"ל עד חצות, ורק בדיעבד זמנה עד עלות השחר, ועפי"ז לק"מ. ויש לציין הוספת השטמ"ק דעפ"י דבריו מובן שפיר מדוע הקשו רק אאכילת פסחים ולא אקצירת העומר שכשרה נמי כל הלילה, והיינו משום דבעומר לא מצאנו גזירת חז"ל דזמנה לכתחילה רק עד חצות וע"כ מובן טפי מדוע לא נקטו עומר במתניתין, עכ"ד, [וע"ע שטמ"ק ריש פירקין]. ולהעיר דעפי"ז צ"ע, לשיטת רש"י דנקטו במתניתין גם דברים שלא גזרו בהם עד חצות, א"כ מדוע הקשו בגמרא רק על אכילת פסחים ולא הקשו נמי על קצירת העומר, ויל"ע. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא ר' עקיבא.

והיינו דמתני' כראב"ע דאוכלין הפסח מדאורייתא רק עד חצות ולכן לא שייכא לדברים המנויים במתניתין דזה רק דברים שמדאורייתא מצוותן כל הלילה. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' אמר ליה רבי עקיבא והלא כבר נאמר בחפזון - עד שעת חפזון! אם כן מה תלמוד לומר בלילה - יכול יהא נאכל כקדשים ביום, תלמוד לומר בלילה, בלילה הוא נאכל, ולא ביום.

לכאורה צ"ב דאחר דכתיב "בחפזון" והיינו לר"ע עד עלות השחר דזהו שעת חיפזון א"כ מאי הו"א איכא דיהא נאכל כקדשים ביום הלא ביום הוי אחר שעת חפזון. ועי' רש"י וחזינן דאף דביום פסח ודאי אסור באכילה אעפ"כ הו"א דבערב פסח ביום [והיינו יום שחיטתו] יהא נאכל בשר הפסח דומיא דשאר קרבנות הנאכלין יום ולילה. אמנם אכתי צ"ע המשך הגמ' "למיעוטי לילה אחר" דהלא לילה אחר הוי אחרי שעת חפזון, אך כד מעיינינן ברש"י חזינן דטרח להדגיש דביום ודאי אסור אלא דהו"א דבלילה השני יחזור ויהא מותר באכילה, וממילא אינו סותר לבחפזון דזה אתי לאפוקי רק אכילת יום ולא אכילת לילה שאח"כ, [אמנם עי' הגהות הב"ח בשם רשב"ם], ואכתי צ"ב. וע"ע מלא הרועים. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' על מה נחלקו על שעת "חפזון" ראב"ע סבר מאי חפזון חפזון דמצרים.
צ"ב דאי דעתו דראב"ע דחפזון היינו חפזון דמצרים בחצות הלילה א"כ למאי בעי קרא "בלילה הזה" לגזירה שווה דהיינו חצות. [ודוחק לומר דר' אבא לא סבירא ליה דלר' אלעזר ילפינן לה מגז"ש, דהלא איתא הכי להדיא בברייתא דלעיל]. ואולי צריך לומר דלולי ה"בלילה הזה" הוה אמינא דחפזון היינו חפזון דישראל והיינו עלות השחר, ורק אחר הגזירה שווה ד"בלילה הזה" ידעינן דהיינו חצות ושגם כוונת הפסוק "חפזון" היינו חפזון דמצרים בחצות הלילה.  פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)
בגמ' דבר נא וכו' לשון בקשה וכו' בבקשה ממך וכו' בבקשה מכם וכו'.

קצ"ע היכן חזינן בקרא ב' לשונות בקשה, הן הקב"ה למשה והן משה לישראל. פניני משה (שיחה) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)