שונה הלכות/אורח חיים/תרכט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
ממה צריך להיות הסכך
א דבר שמסככין בו צריך מה"ת שיהי' בו ג' תנאים, שיהי' צומח מן הארץ, ותלוש, ואינו ראוי לקבל טומאה אבל דבר שאינו צומח מהארץ או מחובר או דבר שראוי לקבל טומאה מה"ת פסול מדאורייתא, ודבר שראוי לקבל טומאה מדרבנן פסול רק מדרבנן ולכן אם אין לו לסכך רק בדבר זה י"ל דיסכך בו ולא יברך (ס"א וסק"א ב' ובה"ל ד"ה צומח וע"ל סוף דין כ"ב).
ב דבר שאינו צומח מהארץ אע"פ שמתגדל על הארץ ואינו מקבל טומאה כגון עורות של בהמה שלא נעבדו שאינם מק"ט וכן חתיכות מתכות שעדיין לא נעשה מהם שום כלים שעדיין אינם מק"ט אין מסככין בהן וכן אין מסככין בעפר דבעינן שיהו צומחין מהקרקע ולא קרקע ממש (ס"א וסק"ג ד').
ג כל דבר המחובר אין מסככין בו ודינו כדין האילן שנתבאר בסי' תרכ"ו [מדין ז' עד דין י"ד] כל הפרטים בזה ודוקא המחובר מעיקרו כגון גפן ודלעת אבל תלוש ולבסוף חיברו כשר (אם לא שהשריש כנ"ל סי' תרכ"ו דין ז') (סי"ג וסקל"ו ל"ז וע"ל סי' תרכ"ו דין ז').
ד כל דבר הראוי לקבל טומאה אין מסככין בו ולכן אין מסככין בכל מיני אוכלין של אדם ואפי' עדיין לא הוכשרו אבל מאכל בהמה אין מק"ט ולכן מסככין בפינוג"ו הנקרא בערבי שומר שהוא מאכל בהמה ואין בנ"א אוכלין אותו אלא לרפואה וכל בושם שאין נאכלין להנאת גופן כ"א לריח ומראה וכדומה אין מק"ט ומסככין בו וקנמון חשוב כאוכל ומק"ט (ס"ט י"א וסקכ"ז כ"ח כ"ט).
ה ענפי תאנה ובהם תאנים וזמורות ובהם ענבים אם פסולת מרובה על האוכל מסככין בהן ואם לאו אין מסככין בהן ואם קצרן לאוכל יש לידים תורת אוכל לקבל טומאה וצריך שיהא בפסולת כדי לבטל האוכל והיד אבל אם קצרם לסיכוך אז אין לידים תורת אוכל ואדרבה הם מצטרפים עם הפסולת לבטל האוכל (ס"י) ודוקא שאין חושב עליהן לאכלן אחר החג דאל"ה יש להן ידות (חזו"א או"ח סי' קנ"ו בהשמטות לסי' תרכ"ט) ואם קצרם לאוכל ונמלך עליהן לסיכוך אין המחשבה מוציאה הידות מתורת אוכל עד שיעשה בהם מעשה שניכר שרוצה אותם לסיכוך כגון שידוש להידות (ס"י).
ו ושיעור הידות ג' טפחים אבל מפני שיש ידות שמצטרפות לאוכל אע"פ שגדולות הרבה יש להחמיר ולאסור בכל ידות אפי' גדולות הרבה (סקל"א) ובחזו"א כתב שאין להחמיר רק בדברים שלא נשנו שיעור הידות אבל קנה שבולת דמפורש דשיעורו ג"ט אין מקום להחמיר ביותר מזה ופרכילי ענבים שיעור הידות טפח מכאן וטפח מכאן ושריגי התמרים שהשרביטין דבוקין בו שיעורו ד"ט אבל השרביט עצמו משמע שכולו יד ובסוכי תאנים לא נתפרש שיעור הידות (או"ח סי' קנ"ו בהשמטות לסי' תרכ"ט) ולכן יש ליזהר שלא לכסות בקשין של תבואה קודם שנחבטו מהתבואה ובפמ"ג מפקפק קצת אף אחר שנחבטו אבל בבכו"י מסכים דמותר ומ"מ צריך ליזהר דשכיח הוא שעדיין נשאר מעט תבואה בשבלים אפי' אחר שדש אותן ובזה נשאר על הקש תורת ידות ולכן אם רוצה לסכך בתבן וקש של תבואה טוב שיסיר השבלים מהם וקשין של מין שבלים הנקצרים במגל אין להחמיר אחר שנחבטו ביותר מג"ט (סקל"א) ובחזו"א כתב דאפשר דרישה שהוא מעשה להפריש מהן האוכל מבטלו מתורת יד כיון שאין דעתו ללקט את הגרגרים לעולם ונראה דלסכך בקשין עם השבלים לאחר דישה אין להחזיק שרוב השבלים נשארו בהן גרגרים וכ"ש כשהן יותר מג"ט וכנ"ל ויש להקל בזה (שם וע"ל דין כ"ב בענין קשין).
ז סיכך בירקות במקומות שממהרין לייבש ולנפול העלין והגבעולין וישאר אויר אם דרכו לייבש תוך ז' ימי החג דיינינן לי' מיד אפי' קודם שנתייבשו כאילו הוא יבש ואפי' הן ירקות שאין ראוין לאכילת אדם ואין מק"ט פסולין אפי' בדיעבד והוי כאויר דפוסל אפי' מן הצד בג"ט כדלק' סי' תרל"ב ואם לא יתייבש לגמרי רק ישאר חמתה מרובה מצילתה צ"ע, ואם הם ירקות המק"ט אם אין דרכן לייבש דינן כסכך פסול ופוסלין בד"ט ואם דרכן לייבש דינן כאויר ופוסלין בג"ט (סי"ב וסקל"ב ל"ג ל"ד ל"ה ובה"ל ד"ה וכל ועי' שה"צ אות נ"ה אם הוא מה"ת או מדרבנן).
ח כל כלי שמקבל טומאה אין מסככין בו ואפי' אין ראוי לק"ט רק טומאת מדרס ואפי' הם חדשים שלא נטמאו עדיין ואפי' אם נשברו שלא נשאר בהן שיעור קבלת טומאה דכיון דפעם א' היו ראוין לקבל טומאה גזרו בהן חכמים שלא לסכך בהן לעולם אכן אותן הכלים שאפי' בשלמותן לא היו מק"ט אלא מדרבנן אם נשברו מותר לסכך בהן (ס"ב ז' וסק"ח כ"ה, ובסקכ"ה כתב להחמיר אף בנשברו ובסק"י כ' להקל בשעת הדחק).
ט כל פשוטי כלי עץ שאין לו בית קיבול אינו מקבל טומאה אא"כ מיוחד למדרס כגון כסא וספסל דאז מקבל טומאת מדרס וי"א דכל כלי עץ הרחב קצת וראוי להניח עליו דבר מק"ט מדרבנן ואסור לסכך בו [ודוקא אם עומדין לכך כדלק' דין כ"ב] ולכן אין להניח מרא ומגריפה על הסוכה אפי' נשברה ובשעה"ד יש להקל בנשברה כנ"ל דין ח' (ס"ז וסק"ט י' כ"ה מ"ח).
י קנים הנבראים חלולים אע"פ שיש להם בית קיבול אין מק"ט לפי שלא נעשו לקבלה ולכן מותר לסכך בהז וכן מותר לסכך בצינור של עץ לפי שלא נעשה לקבלה ואם חקק בו גומא לקבל צרורות מק"ט ושיעור גודל הגומא עי' ביו"ד סי' ר"א סל"ו (סק"י ושה"צ).
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |