שולחן ערוך/אורח חיים/רנג
א כירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדרה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זיתים או בעצים אסור לתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא מצטמק (פי' הולך וחסר) ורע לו דליכא למיחש שמא יחתה או שהוא חי שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנה עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי אבל אם נתבשל קצת ולא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כל צרכו והוא מצטמק ויפה לו חיישינן שמא יחתה ואסור להשהותו עליה אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנה כל הגחלים או קטם דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומם ואם נתן בה חתיכה חיה מותר כאלו היתה כולה חיה דע"י כך מסיח דעתו ממנה ואפי' אינה גרופה (פי' שמשך הגחלים מהתנור) וקטומה (פי' שכסה הגחלים באפר) מתר לסמוך לה קדרה בסמוך חוצה לה ואם הוסקה בקש או בגבבא מותר לשהות עליה אפי' אינה לא גרופה ולא קטומה: הגה שתי כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס ביניהם האחת גרופה וקטומה והשני' אינה גרופה וקטומה מותר לשהות על הגרופה וקטומה אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומה (גמ' פרק כירה) ותנור אפי' אם הוסק בקש או גבבא, אסור אפילו לסמוך לו אפילו אם גרוף וקטום. הגה: כ"ז שהיד סולדת בו [הגהות מרדכי]. וכ"ש שאסור לשהות בתוכו או על גבו וכופח שהוא מקום שפיתת קדירה אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה בגפת או בעצים דינו כתנור [והתנורים שלנו דינם ככירה] (ר"ן ר"פ כירה וכל בו וכן משמע מפירש"י] ואם שכח ושהה אם הוא תבשיל שבשל כל צרכו מותר אפי' הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת ואם עבר ושיהה אסור בשניהם: הגה: עד בכדי שיעשו [הגהות אשר"י ורמב"ם פ"ג] ואם החזירם עכו"ם בשבת דינו כשכח ושיהה הגהות אשר"י] ואם החזירם ישראל דינו כעבר ושיהה [הגהות מרדכי] ואם מצטמק ורע לו מותר שהרי לא נהנה מן האיסור [ב"י וע"ל ריש סימן רכ"ז] וי"א שכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (פי' שם אדם שהיה אוכל מאכלו שלא נתבשל כל צרכו) או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מותר להשהותו על גבי כירה: הגה: או אפי' על גבי תנור (המגיד פ"ג והגהות מרדכי ומיי' פ"ג וריש פ' כירה ב"י)}