שולחן ערוך/אורח חיים/א
א יתגבר כארי לעמוד בבוקר (א) לעבודת בוראו * שיהא הוא מעורר (ב) השחר:
הגה ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה (ג) שהצבור מתפללין. (טור)
הגה שויתי ה' לנגדי תמיד * הוא כלל גדול בתורה ובמעלות (ד) הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדבורו במושב המלך כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים ח"ג פ' כ"ב) * ולא יתבייש (ה) מפני בני אדם (ו) המלעיגים עליו בעבודת הש"י (ז) 
גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב ומיד כשיעור משנתו יקום (ח) בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (טור):
ב המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה:
ג (ט) ראוי לכל ירא שמים (י) שיהא מיצר ודואג על (יא) חורבן בית המקדש:
ד טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות (יב) בלא כוונה:
ה טוב לומר (יג) פ' העקדה ופ' המן ועשרת הדברות * ופרשת עולה ומנחה (יד) ושלמים (טו) וחטאת ואשם: הגה ודוקא ביחיד מותר לומר י' הדברות בכל יום אבל אסור לאומרם (טז) בצבור (תשו' הרשב"א סימן קפ"ד) :
ו פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא (יז) ביום. (וע"ל סי' מ"ז סעיף י"ג):
ז כשיסיים פרשת העולה יאמר יהר"מ שיהא זה חשוב ומקובל כאלו הקרבתי עולה וכך יאמר אחר פ' המנחה והשלמים מפני שהם (יח) באים בנדבה:
ח יאמר (יט) עם הקרבנות פסוק (כ) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה':
ט יש נוהגין לומר פ' הכיור ואח"כ פרשת תרומת הדשן ואח"כ פ' התמיד ואח"כ פרשת מזבח מקטר קטורת ופרשת סממני הקטורת ועשייתו: