שואל ומשיב/א/א/ה
שואל ומשיב 
א א
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אור ליום ב' תולדות כ"ז מרחשון תרכ"ז לפ"ק.
מכתבו הגיעני תמול ולא אכחד קושט דבר אמר כי בקראי מכתבו הלכתי אנה ואנה ואומר בלבי אוי לנו כי נתקיים בנו מ"ש חז"ל עתידה תורה שתשתכח מישראל, כי ראיתי אשר מעלתו כתב בשם הרב הגאון מווירצבורג נ"י אשר חש למה שהורה הזקן לאסור בשכבר הימים משום חכם שאסר. ובאמת דבר זה מביא לידי גיחוך אך גם בשחוק יכאב לב ומה ענינו לשם, שם הטעם אם משום כבודו של חכם שאסר או משום דשויא אנפשיה חד"א ובאמת משום כבודו של חכם בודאי ליתא שכאן אנו דנין על כבודן של בני כהנים וב"ב עד עולם אם לא נאסרו ופשיטא דל"ח לכבוד הזקן שאסר נגד כבוד כל אלו, מה גם שיש לומר שלא אסרם רק משום קנס בעלמא. ומשום דשויא אנפשיה חתיכא דאסורא זה שייך אם אדם מקבל על עצמו איסור ובאמת הארכתי בחבורי יד שאול (סי' רמ"ב) שם דשם ג"כ אין השואל בכלל שויא אנפשיה חתיכא דאסורא דהא הוא לא קבל וכתבתי דכל ששאל לחכם קבל על עצמו מה שהורה החכם והוה כקבל על עצמו האיסור ע"ש שהארכתי בפלפול רב. וזה ל"ש כאן דהזקן לא נשאל לו רק שאסר את האב מכהונה אבל האב לא קבל על עצמו ומה ענין שויא אנפשיה חד"א לכאן. וגדולה מזו אמרו דאומר על בנו שהוא ממזר אינו נאמן כל שיש לבן בנים כדאמרו ביבמות (דף מ"ו) וא"כ על בנים אחריהם אין שום ספק וא"י לאסור וגם האב בעצמו לא שאלו ורק המורה הזקן אסרו אבל פשיטא שאין בזה משום חכם שאסר וז"פ וברור.
ומה ששאל מעל"ת באשת אחי אמו מן האם בזנות אם אסורה עליו. הנה באמת אשת אחי אמו אף מצד אב אינו רק מדרבנן כמבואר בסימן ט"ו דבין מן האב אינו רק מדרבנן ובזנות בנ"ד א"כ ל"ש לאסור אך מפני שכתב מעלתו שהוא יושב ודר שם וישן שם זה כמה שנים ועוסק בצרכי פרנסתה הנה גם באשת חמיו אסרו משום מ"ע וגם בשני חורגין הגדלין בבית בירושלמי אסר ואף לש"ס דילן דהתיר משום דקלא אית להו כמבואר בסימן ט"ו אבל זה שם דאין שום קורבות אבל כאן יש לחוש למראית עין שיאמרו שאשת אחי אמו מותרת דכאן לית ליה קלא כ"כ ובפרט שהיא מאותה המשפחה הידועה ודי לנו להתיר את אשר התרנו כבר ע"כ אסור לישא אותה.
ואשר שאל אשת איש שנשאת לאחר והיו שניהם מזידים וקשה להפרידם רק שהבעל הראשון רוצה לגרשה והיא גם כן מרוצת להתגרש מבעלה אם רשאין הב"ד להזדקק לסדר גט כדי שלא ירבו ממזרים בישראל או דלמא כיון שלבעלה השני אסורה אף לאחר שנתגרשה לא נזדקקו הב"ד לזה והנה שאלה גדולה שאל.
והנה מראש צורים נראה הרמב"ם (פ"י מגרושין ה"ב) כתב וכ"מ שאמרנו בחבור זה שהגט פסול הרי זה פסול מד"ס וכמ"ש ולא תנשא לכתחלה ואם נשאת לא תצא והולד כשר ונותנין לה גט אחר כשר ויתנו לה והיא תחת בעלה. הנה מבואר שכותבין לה גט והיא תשאר תחת בעלה וכן היא בטור וש"ע סי' ק"ו אמנם זה דוקא בגט שאינו פסול רק מדבריהם ואף בזה אין כופין הבעל הראשון לגרשה רק אם רוצה ועיין בגט פשוט (סי' קכ"ט ס"ק נ"ב) ובהרב המגיה במל"מ ז"ל שם אמנם כאן שהיתה א"א גמורה ונשאת לשני במזיד א"כ קדושי שני לא תפסי כלל יש לעיין אם יש לתת לה גט.
והנה בשו"ת הרשב"א (סימן אלף קס"ז) כתב וז"ל רחל שנתקדשה לראובן ובעודה ארוסתו קדשה שמעון אח"כ גרשה ראובן מי חיילי קדושי שמעון הראשונים תשובה זה דבר פשוט וברור הוא שקדושי שמעון לא היו בהן ממש דאין קדושין תופסין בא"א וקדושי שמעון לא הי' בהן ממש דאף על פי שגרשה ראובן קדושי שמעון הראשונים אינם כלום אבל אם רצה שמעון לגרש אחר ראובן מקדש ונושא והנה זה בקדש לבד אבל כל שנשאת באיסור ולא תפסי בה קדושין וגם כעת אסורה לבעלה שהיא סוטה ואסורה לבועל א"כ אם יסדרו לה ב"ד גט יש לחוש שיחשוב הבועל שהותרה לו ובאמת היא אסורה וגם יש לחוש כיון שכתב הרשב"א שצריך לקדשה מחדש יאמרו שגם בזה צריך לקדשה מחדש ובאמת שזה אסור לקדשה ל"מ בברכת ארוסין ונשואין ודאי אסור שהן ברכות לבטלות שאסורה עליו אלא אף בלי ברכה יש לחוש שלא יאמרו שהנושא א"א כל שגרשה בעלה מותרת להשני וזה איסור ונטמאה כתיב וע"כ לא יזדקקו הב"ד ויאמרו להבעל השני שכל ביאה וביאה היא אסור. ואף שלא ישמע לנו ואף שירבה ממזרים אנו אין לנו בזה. והקב"ה רואה דמעת העשוקים כמו שדרשו במדרש על פסוק ראיתי דמעת העשוקים ואין להם מנחם דקאי על ממזרים שמולידים וד' יצילנו ממכשול ותקלה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |