שו"ת רבי עקיבא איגר/א/ע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר א ע

סימן ע

לכבוד ידידי הרב רבי שמעון נ"י כק"ק חאדזייטש

על שאלת רומפ"כ בס"ת שנמצא כתוב בפרשת ויחי, ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי, והיה כתוב רק ויאמר יעקב אל שדי וב' תיבות, אל יוסף נחסרו, ומסתפק רו"מ אם יש למחוק איזו תיבות מקודם ולכתוב ויאמר יעקב אל יוסף דמאן לימא לן דשכח הסופר לכתוב אל יוסף, דלמא כתב ויאמר יעקב אל, ושכח לכתוב יוסף אל וא"כ תיבת אל לא נכתב בקדושת השם וגם א"א להעביר עליו בקולמס ולקדשו עתה דהא קי"ל כחכמים דר"י דאין זה מן המובחר.

מה דפשוט למעכ"ת דלרבנן פסול לגמרי בהעברת קולמס, לכאורה לישנא דאין זה מן המובחר משמע דאין זה פסול, רק דאינו מן המובחר, ולכאורה נראה דתליא בפלוגתא דר"ח וראב"י בפ"ב דגיטין (דף כ') דלר"ח דאמר בגט שנכתב שלא לשמה והעביר עליו בקולמס לשמה דבאנו למחלוקת ר"י ורבנן, הרי דס"ל דטעמא דרבנן דכתב שני לא הוי כתב, א"כ משמע דפסול לגמרי ובגט אינה מגורשת לגמרי, וכמ"ש הרמב"ם דהגט בטל לגמרי אבל לראב"י דאמר דלמא עד כאן לא אמרו רבנן אלא בס"ת דכתיב זה אלי ואנוהו וכו' א"כ י"ל דהוא רק לכתחילה, וכדמצינו בסוכה דרבנן דר"י ס"ל דלולב מצוה לאגדו משום זה אלי ואנוהו, ואם לא אגדו כשר [ולר"ת צ"ל הא דאמרי רבנן אין זה מן המובחר, לטעמייהו דר"י קאמרי כדאיתא בירושלמי פרק הבונה, עי' בב"י אה"ע סי' קל"א] וא"כ הוי ספיקא דרבוואתא, אי הלכה כר"ח דפסול לגמרי אי הלכה כראב"י דרק משום זה אלי ואנוהו אתינן, וממילא הוא רק לכתחילה, אי אף דיעבד ומדרבנן לחומרא בעלמא, ועיין חידושי רשב"א גיטין, וא"כ בנ"ד הוה ס"ס ספק דשכח הסופר יוסף אל, ותיבת אל לא נתקדש בכתיבתו ספק דשמא הלכה כראב"י, ואף אם גם לראב"י פסול דיעבד מ"מ הוי רק דרבנן א"כ לגבי דאורייתא הוי ס"ס ולגבי דרבנן לקולא משום ספק אחד, וכעין שכתב הד"מ יו"ד (סי' פ"ג) גבי ציר דגים וכמו שצ"ל כן בכוונת המג"א (סי' ל"ג סעיף ז') במ"ש ועיין באה"ע סי' קל"א, ולכאורה מביא ראיה לסתור, דשם באה"ע ב' דיעות אם הגט בטל אפי' לקולא ולדידהו קיי"ל כר"ח דאין טעמא דרבנן משום מנומר רק משום דכתב ע"ג כתב לא הוי כתב, אע"כ דכוונת המג"א דבאה"ע מבואר דהוי ספיקא דרבוואתא אם ההלכה כר"ח או כראב"י, מש"ה לענין השחרות הרצועות דבל"ה יש דיעות דמותר ע"י נכרי, מש"ה יש לסמוך על הפוסקים דהלכה כראב"י והוי כעין ס"ס וה"נ בנ"ד.

אמנם נראה דזה אינו, דלטעמא דזה אלי ואנוהו והיינו דגם תיבה אחת הוי כמנומר ואינו מהודר ע"י כתב על גבי כ', א"כ נראה דבזה אין חילוק אם נכתב תחילה לשמה או לא, דאף דנכתב תחילה לשמה מ"מ בהעברת הקולמס מגרע גרע דהוי כמנומר, ומה הפרש בזה בין כתב הראשון לשמה או לא, וא"כ ליכא ס"ס דממנ"פ אסור להעביר, דאם ההלכה כר"ח ודאי אסור דשמא תיבת אל נכתב שלא לשמה והכתב השני אינו כתב, ואם הלכה כראב"י ממילא אף בנכתב תחילה לשמה א"י להעביר בקולמס ונ"ל תיקון אחר, והיינו לתלות בין שיטי, בין תיבת אל לתיבת שדי, שני תיבות אלו יוסף אל ולקדש שם אל ההוא אף דגם בזה יש לפקפק, אולי כתב הסופר בכוונת אל בקדושה ועתה ע"י תליית יוסף אל, יהיה נקרא תיבת אל הראשון בשם אל, והוי כמו מחיקה לעשות מן אל אל, וסברא זו מוכח לכאורה מדברי הלבוש יו"ד (סי' רע"ב) הכותב יהודא ולא נתן בו דלת ותלה ד' למעלה דלא היה כוונתו לכתוב השם כו' משמע דאם היה כוונתו לכתוב השם אסור לתלות הד' למעלה, דעי"ז דקוראים התיבה יהודא הוי כמוחק השם, ונראה שכן הבין ג"כ הא"ר (בא"ח סי' קמ"ב ס"ג) עיי"ש, מ"מ נראה דאין סברא זו מוכרחת, דבתשו' עה"ג (סי' צ"ה) בנידון דהסופר היה צריך לכתוב אלקים וכתב אלקיכם, והעלה לעשות מהכף כפופה מ' סתומה, דזה רשאי דמעלה הכף בקדושה דבתחילה היתה מהנטפלים ועכשיו שרשית, ולאח"ז אין שייכות להמ"ם סתומה האחרונה לקרותו עוד עם השם ומותר למחקו, הגם דיש לפקפק קצת דע"י תיקון הכף ועליתה אנו גורמים למ"ם סתומה האחרונה שלא תהיה נטפלת עוד לשם, מ"מ עדיף תיקון זה משאר תיקונים עכ"ל, הרי דנחית להך סבר' דהוי מחיקה. ונקט לה לדרך פקפוק קצת והעלה להקל במקום דליכא תיקון אחר דעדיף מיניה גם מדברי תשו' ב"ח (סי' קי"ג) בנמצא כ' של אלקיכם תלוי אין לפוסלו, וסיים שם מיהו לכתחילה הייתי מורה שלא לתלות אלא לסלק היריעה, משמע דחשש לכתחילה לדעת הסוברים דגם נטפלים אסור לתלות, אבל לא חש דהוי מחיקה דתחילה היתה המ' שרשית ועתה טפילה, ע"כ דס"ל כיון דאינו עושה מעשה בגוף האות לא מקרי מחיקה א"כ י"ל דגם להלבוש דנראה דס"ל דהוי ענין מחיקה, י"ל דהוי רק מדרבנן דדמי למחיקה, וממילא בנ"ד דהוי באמת שמא רצה הסופר לכתוב אל ולא נתקדש כלל, י"ל דהוי ס' דרבנן, ומה"ט י"ל גם מה שדן הא"ר (סי' קמ"ב ס"ק ג') דנידון דידיה יש לחוש דיסבור דאינו שם ויבא למוחקו, דזהו רק היכא דבודאי נתקדש בקדושת השם, אבל בנ"ד דהוי ספק אין לחוש מספק שמא ע"י תליית שני תיבות יוסף אל, יסברו דתיבת אל מקודם הוא אל, והוא חול ויבואו למוחקו, כיון דאפי' אם ימחקו אפשר דלא עבדי איסורא דדלמא באמת לא נתקדש מעולם, י"ל דלא חיישינן כולי האי, כנלענ"ד ידידו:

עקיבא

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף