שו"ת רבי עקיבא איגר/א/לב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png לב

סימן לב

תשובתי שנית בענין זה מה שכתב א"ד נ"י להסכים במה שכתבתי לדחות ראיית הש"י מהס"ד ומהמסקנא, וגם ראייתו דמר מאלם, שמחתי מאד שראיתי שהסכימה דעתו הגדולה לדעתי הקלושה בזה:

ומ"ש א"ד נ"י עוד לדחות ראיית הש"י למה דפסקינן ביו"ד (סי' רע"ד) דבעי שיקרא כל תיבה ותיבה בפיו קוד' שיכתבנה, עדיין יש לפקפק דבשביל זה אינו מוכרח שיהא הוא קורא דוקא, דהא סגי במקרא לו אחר בע"פ והוא כותב, ועי' במג"א (סימן תרצ"א ואלו הכא במגילה בעי דוקא שיקרא בעצמו, משמע דהוא לצאת בקריאתו דוקא, וגם משמע דצריך לכוון לצאת בקריאתו ולא בכתיבתו, וכמ"ש רש"י וז"ל קמסדר פסוקי וקתני דיצא ע"י אותו סידור עכ"ל, משמע דוקא בקריאה יצא ולא בכתיבה:

גם הרי בתוס' מנחות משמע דדין הנ"ל שיקראנה קוד' שיכתבנה תלי בחילופי גרסאות, וא"כ יהיה הוכחת הש"י, דאם איתא דכד"ד היה ראיה ברורה לדין זה שיקראנה קודם שיכתבנה מסוגיא דמגילה, מדקאמר דקמסדר פסוקי. ובאמת בלא דברינו חידוש אצלי שלא הוכיחו דין זה דצריך לקרות' קודם שיכתבנה מסוגיא דמגילה והיינו מהא דלבתר דמוקי הש"ס דמנח מגילה קמיה וכו' אמרינן מסייע לרבב"ח אמר ר"י אסור לקרות כו' וע"כ הפירוש דמדקתני סתמא היה כותבה ולא פרשה המתניתין להדיא דמנחה מגילה קמיה, ע"כ משום דממילא משום דאסור לקרות וכו' בעי דמנחא מגילה קמיה וא"כ מה"ט גופא יש להוכיח ג"כ דין הנ"ל דצריך לקרות כל תיבה ותיבה קודם שיכתבנה מדלא קתני במתניתין דקרא מיני' וכתבה, ע"כ משום דממילא לכל כתיבה צריך לקרות מקודם, ואף דאפשר דמקרא לו אחר מ"מ תני סתם כיון דעפ"י הרוב קורא בעצמו, כמו דסמך המתני' דממילא מנחה מגילה קמי, אף דאפשר דמונח לפניו מגיל' כתובה שלא מן הכתב (ועיין באלי' רבא) אע"כ דמ"מ מסתמא מונח מגילה כשירה לפניו ה"נ מסתמא קורא בעצמו, עכ"פ ראיה ברורה מסוגיין דצריך לקרות כל תיבה קודם שיכתבנה וצ"ע:

ומ"ש א"ד נ"י עוד על דחייתי לראיית הש"י מהתה"ד וכת' מר וז"ל ולא ידעתי כוונתך, דהא עיקר ראייתו מתה"ד מדכ' דוקא בכתב הריני נשבע בפועל משמע דהריני נשבע לחוד לא הוי שבועה, לא הבנתי, דהרי בתה"ד לא נזכר כלום רק במי שכ' שנשבע דלא מהני, ובסמ"ע (סי' ע"ג) הוסיף מדנפשי' דבנשבעתי בפועל מהני, אבל בהריני נשבע לא נזכר כלום, ואפשר דבאמת מהני, וחילוק גדול ביניהם, ופשוט:

ובמה שרצה א"ד נרו לחזק דבריו הראשונים להצילם ממה שהשגתי עליהם לחלק בין שבועה לס"ע וכ' מר כיון דאסמכוה לקרא דוספרתם שיספור בפיו דמי לשבועה:

אינו נוח לי, דאין אלו אלא דברי נביאות לומר דדרשו שיספור בפיו, דהא י"ל דדרשו שיספור במעשה הן בדיבור הן בכתיבה דהוי כדיבור אבל לא במחשבה:

ומ"ש א"ד נ"י להוכיח כפירושו בהר"ן, דאלו כדברי דאין צריך לספור כלל מנ"ל להר"ן לחדש דבר זה, נלענ"ד פשוט דרוצה לתרץ מה דלא מצינו בשום מקום מספירת הב"ד, וזהו דדייקי תוס' ואפשר דהב"ד סופרין, כנלענ"ד ברור ואמת בכוונת הר"ן, ממני ב"א תלמידו דו"ש תמיד:

הק' עקיבא בהרב רבי משה גינז

אח"ז נדפס ספר או"ת וראיתי כי בסימן צ"ו האריך בדין שבועה בכתב, ונדחק בסוגיא דמגילה הנ"ל, ולענ"ד הדבר פשוט כמ"ש, וראיתי בדקדוק לשונו שם כלאחר יד שכתב, א"כ מי שכתב פ' ק"ש יפטור מק"ש למאן דלא בעי השמיע לאזניו עכ"ל, מבואר הסברא כדכתבתי דאף אם כתיבה כד"ד, מכל מקום מקרי לא השמיע לאזניו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף