שו"ת רבי עקיבא איגר/א/ג
|
< הקודם · הבא > |
אחרי הימים מצאתי כדברי, בתשובת עבודת הגרשוני (סימן ס"ה) ועי"ש שכתב דאפילו משום כתיבת תפילין צריך להתנות, דבלא"ה אינו רשאי לכותבן על עור המעובד לס"ת דהוי הורדה, וכיון דקיי"ל (סוף פרק נגמר הדין) דבגוף הקדושה הזמנה מלתא היא ואסור להורידו לחול, ה"נ אסור להורידו לקדושה קלה והביא ראיה ממסכת מנחות (דף ל"ד ע"ב) ולמ"ד הזמנה מלתא היא דאתני עלי' מעיקרא, הרי דלמ"ד הזמנה מלתא גם להורידו לקדושה קלה אסור, וה"ה לדידן בגוף קדושה עיי"ש:
ולדידי היה נראה ממקום זה עצמו ראיה להיפוך מדאמרינן ולמ"ד הזמנה מלתא היא והא בגוף הקדושה לכ"ע הזמנה מלתא היא, אלא וודאי דלדידן דקיי"ל הזמנה לאו מלתא, אף דבגוף הקדושה מלתא היא מ"מ לא חמיר כ"כ שיהא אסור אפילו להורידו לקדושה קלה, וכנ"ל:
אבל באמת זהו דוחק גדול, דלמ"ד הזמנה מלתא היא אסור להורידו גם לקדושה קלה ולמ"ד לאו מלתא אף דבגוף הקדושה מלתא היא מ"מ מותר להורידו לקדושה קלה, דמה הפרש בין זה לזה:
ונלע"ד דאף דאנן קיי"ל דבגוף הקדושה הזמנה מלתא היא היינו למה דקיי"ל בעגלה ערופה ירידתה לנחל איתן אוסרתה ילפינן מינה דבגוף הקדושה הזמנה מלתא היא, אבל למ"ד דעריפתה אוסרתה ממילא גם בגוף הקדושה הזמנה לאו מלתא היא, ומש"ה שפיר אמרינן ולמ"ד מלתא דהא גם בגוף הקדושה לאו לכ"ע מלתא היא.
וביותר דמרא דשמעתא שם במנחות מה דפרכינן מיניה הוא ר"י ועליה משני הא בעתיקתא הא בחדתא, ור"י סובר בחולין (דף פ"ב) דעריפתה אוסרתה, ולדידיה גם בגוף הקדושה הזמנה לאו מלתא ועלה אמרינן ולמ"ד הזמנה מלתא, היינו לאביי וכן למאן דס' ע"ע ירידתה אוסרתה וממילא בגוף הקדושה הזמנה מלתא, משכחת לה באתני מעיקרא:
ואולם הא באמת סוגיא דסנהדרין, דאמרינן רבא מ"ט לא גמר מע"ע, הוא תמוה דהא רבא ס"ל בכריתות דעריפתה אוסרתה וא"כ גם בע"ע הזמנה לאו מלתא, ובתוס' שם הקשו כזה, [אבל לא ידעתי למה צורך הקדימו דרבא ס"ל דהלכה כר"י בר מהני תלת, הא במפורש ס"ל לרבא בכריתות דעריפה אוסרת] ותרצו דהכי פרכינן מ"ט לא גמר מע"ע דהזמנה לאו מלתא, ולכאורה תמוה דא"כ מה משני שם משמשים ממשמשים גמר לאפוקי ע"ע דגופה קדושה הא מ"מ איכא למילף ובמכ"ש כיון דאפילו בגוף הקדושה הזמנה לאו מלתא כש"כ בתשמישים.
ולזה היה נראה דמה דמשנינן משמשים ממשמשים גמר היינו דבאמת ס"ל דרק במשמשים לאו מלתא לאפוקי ע"ע דגוף קדושה, וא"כ אי הוי אמר רבא דילפינן מע"ע היה במשמע דאפי' בגוף קדושה הזמנה לאו מלתא, ובאמת זה אינו, דלענין גוף קדושה ילפינן לחומרא מע"ז עצמה דבע"ז הזמנה מלתא, מש"ה אמר דגמר מע"ז דיהיה כי התם, דבמשמשים לאו מלתא ובגופא מלתא, והוא נכון לכאורה.
[ועדיין קשה על מה שכתבו התוס' שם כה"נ באידך פירכא אביי מ"ט לא גמר מעכו"ם היינו דנילף מעכו"ם עצמו דהזמנה מלתא. ובזה יקשה מה משני, יליף מידי דאורחא ממידי דאורחא הא מ"מ נילף בקו"ח כיון דאפילו בלאו אורחא הזמנה מלתא מכש"כ באורחא, אך באמת בלא"ה קשה דאיך שייך לומר דגמר מע"ז לענין משמשים, הא שם גופא משמשים לאו מלתא ולזה יליף מע"ע דשם לא מצינו דמשמשים לאו מלתא.
ולזה היה נראה, דזהו באמת פרכת הש"ס דאמאי לא גמר מע"ז דמשמשין לאו מלתא, אבל מ"מ בפרכא ראשונה, ורבא מ"ט לא גמר מע"ע היינו ע"כ כפירוש התוס' דאמאי לא גמר מע"ע דהזמנה לאו מלתא לשיטתיה דעריפתה אוסרתה]:
וא"כ לכ"ע אף למ"ד דעריפתה אוסרתה מ"מ בגוף הקדושה הזמנה מלתא, דגמרינן מע"ז ויקשה כנ"ל איך אמרינן ולמ"ד הזמנה כו' הא בגוף קדושה לכ"ע מלתא היא:
ונראה דהך דבגוף הקדושה הזמנה מלתא לאו דכ"ע היא ותליא בפלוגתא דר"י ור' עקיבא, בע"ז (דף נ"א) דלר"ע דבע"ז דנכרי מיד נאסר ולא בעינן עד שתעבד בזה שפיר י"ל דאף אם ע"ע עריפתה אוסרתה מ"מ ילפינן שם שם מע"ז, והתם בקרא דע"ז דאשר עבדו שם דמיירי בע"ז של נכרי שם הדין דבג"ק מלתא, אבל לר"י דבקרא ועבדו שם קאי גם על ע"ז עצמה דהא בנכרי גם ע"ז צריכה עד שתעבד א"כ לא יכול למילף מהתם דבג"ק מלתא, וא"כ אם גם ע"ע עריפתה אוסרת ממילא בכל מקום בגוף הקדושה ג"כ לאו מלתא ושפיר אמרינן ולמ"ד הזמנה מלתא:
וקימינן כסברה הפשוטה כמ"ש, בתשובת הע"ג דבגוף הקדושה לדידן הוי כמו למ"ד הזמנה מלתא בעלמא דאסור להוריד לקדושה קלה.
שוב מצאתי בתשובת פמ"א (ח"ג סי"א) שנשאל ע"ז איך אמרינן ולמ"ד הזמנה מלתא וכמו שהקשיתי ונדחק מאד ליישב ומה שנראה לע"ד כתבנו:
[עיין בהשמטות]
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |