שו"ת חתם סופר/ה/כא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 10: שורה 10:
'''הנה''' ראוי הי' להמשיך ידי מלהיות מושך בעט סופר מאריך אם מפאת המרחק רב אשר בינינו והלא שמה במדינת יש ויש אלקים שופטים גאונים גדולים הסמוכים אל החלול ולהם ניתן ארש ונחנו מה ועוד ריב לא ידעתי איך אחקרהו ולא שמעתי מזה שכנגדו טענותיו ודבריו אך במקום שיש ח"ה אין חולקי' כבוד לרב ורבנים הסמוכים וכ"ע קרובם ומסתמא גם המה הגאונים עשו ויעשו את שלהם ויהי' מה אהי' גם אנכי סניף לעושי מצוה ואקבל שכר כעושי מצוה ואם מפאת ריב לא ידעתי הלא אין אנו חותכים דין ח"ו אלא מבקשים מזה שכנגדו שיעמוד לפני דייני ישראל המרוצים לשני צדדים ועל פיהם יהי' כל ריב ולא יהי' למשא עומס וטורח על שרי מדינה אשר חסו בצלם ולזה אין צריך לשמוע טענת שכנגדו החלוק עליו ע"כ עונה זו יפה לצאת יציאה דכוותי':
'''הנה''' ראוי הי' להמשיך ידי מלהיות מושך בעט סופר מאריך אם מפאת המרחק רב אשר בינינו והלא שמה במדינת יש ויש אלקים שופטים גאונים גדולים הסמוכים אל החלול ולהם ניתן ארש ונחנו מה ועוד ריב לא ידעתי איך אחקרהו ולא שמעתי מזה שכנגדו טענותיו ודבריו אך במקום שיש ח"ה אין חולקי' כבוד לרב ורבנים הסמוכים וכ"ע קרובם ומסתמא גם המה הגאונים עשו ויעשו את שלהם ויהי' מה אהי' גם אנכי סניף לעושי מצוה ואקבל שכר כעושי מצוה ואם מפאת ריב לא ידעתי הלא אין אנו חותכים דין ח"ו אלא מבקשים מזה שכנגדו שיעמוד לפני דייני ישראל המרוצים לשני צדדים ועל פיהם יהי' כל ריב ולא יהי' למשא עומס וטורח על שרי מדינה אשר חסו בצלם ולזה אין צריך לשמוע טענת שכנגדו החלוק עליו ע"כ עונה זו יפה לצאת יציאה דכוותי':


'''ואען''' ואומר אחינו ב"י דעו וראו כי הדיין מו"ה וואלף נ"י שתים רעות עשה, א' במה שרוצה להשתרר עפ"י ארכי שלא ברצון הצבור, ב' שרוצה לדחות הרב המאה"ג ממקום מקום חיותו ועל כל א' משתיהם ראוי שיפסול מלהיות דיין ומ"ץ עד שיחזור ויקבל תשובה על העבר ויתקן מעשיו לעתיד. א' להשתרר על פי הארכי הנה זה לשון תשו' מהר"מ מר"ב דפוס פראג דף קי"ג ע"ב ועוד גזרנו ונדינו והחרמנו בשמתא ובשם מיתה שלא יהא אדם ראוי ליטול שררה על חבירו לא ע"י מלך ולא ע"י שרים ושופט כדי לעשות ולקנוס ולכוף חבירו לא בדברי שמי' ולא בדברי הבאי כי עושים עצמם פרושים ואפי' צנועים אינם אם לא שימנו אותו רוב הקהל מפני חשיבותם והעובר על גזירותינו יהי' באלה ובנידוי ובשמתא ומוחרם בשם מיתה ושמה יהי' ויהי' כל ישראל מובדלים ממנו חתומים ואינם חתומים ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם גדולים וקטנים פתו פת כותי יינו יי"נ ספריו ספרי קוסמים והשומר תקנותינו ינוחו ברכות על ראשו עכ"ל וחתום על התקנה רשב"ם ור"ת וראב"ן וק"ן רבנים יע"ש בביאור ובתשובה אחת ביארתי דמשו"ה דייקו בתקנותם והתנו שיהי' ברצון רוב הקהל ומפני חשיבותם משום שפעמים מסכימים רוב הקהל על דייני בור ומי שמקיל להם מגיז להם ואומרים לעץ אבי אתה ע"כ בעי ג"כ מפני חשיבותם ולא תהי' אחרי רבים לרעות ולפעמים איכא אדם חשוב וגדול אלא שאין הציבור חפיצים בו גם זה לא יתכן דלא עדיף מבצלאל בן אורי בן חור שהקב"ה נמלך במרע"ה ומרע"ה נמלך בישראל אם הגון לפניהם בצלאל כמבואר במסכת ברכות [[בבלי/ברכות/נה/א|נ"ה ע"א]] ע"כ היה תנאי בתקנה הנ"ל שיהי' צירוף שניהם רוב הציבור חפיצים בו גם שיהי' חשוב והגון וכל זה אפי' היה משתדל ע"י מלך ישראל שהרי יהושע בן גמלא היה צדיק גמור כמבואר במסכת [[בבלי/בבא בתרא/כא/א|בבא בתרא כ"א ע"א]] ובתוס' [[תוספות/בבא בתרא/כא/א#זכור|שם ד"ה זכור וכו']]{{הערה|עיין תוספות ישנים {{ממ|[[תוספות ישנים/יומא/יח/א|יומא יח. ד"ה מרתא]]}} שהוכיחו שחשוב היה מדברי הגמרא במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/לז/א|לז.]]}} שהפך את שני הגורלות מאשכרוע לזהב ומזכירין אותו על כך לשבח. וכן מדברי הגמרא בבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/כא/א|כא.]]}} מתקנת יהושע בן גמלא ואילך וכו'.}} ומ"מ הואיל וקיבל כהונתו ע"י ינאי המלך קורא עליו קשר רשעים במסכת יבמות [[בבלי/יבמות/סא/א|ס"א ע"א]] ועיין במסכת יומא [[בבל/יומא/ט/א|ט' ע"א]] מונה והולך צדיקי בית שני ששמשו בכהונה גדולה וקורא על אינך שנות רשעים תקצורנה ואינו מונה יהושע בן גמלא בין הצדיקים ההמה ראה כמה עבירה זו עושה{{הערה|אמנם יעויין בתוספות ישנים {{ממ|[[תוספות ישנים/יומא/יח/א|שם יח. ד"ה מרתא]]}} שכתב שאף שהיה חשוב מכל מקום היו בעלי תורה וחשובין ממנו וראויין להימנות יותר.}} ואם כן במגיש משפטו לפני המלך ישראל מכ"ש אם עובר ג"כ על ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם והנה כבר ישב על מדוכה זו הגאון בעל אורים ותומים סס"ג באורים ס"ק י"ג אשר ז"ל שם הדור אתם ראו ושמעו כמה רב מהעונש יש בזה שניטול שררה על הציבור ע"י שררה ובעו"ה פשתה נגע צרעת ממארת הזה בזמנינו וכמה כרכים נחרבו וכמה בתי מדרשות נדלדלו עי"כ וכמה הריסות בתורה ולומדיה גרם זה וחובה על רבני זמן לעשות גדר בזה לבל יהי' ח"ו פרוץ מרובה על העמד ואולי יזכה ה' לישר חיל לעשות תיקון בזה לצורך שעה להרים דגל תורה ולנער רשעים מן הארץ אי"ה עכ"ל הגאון אורים ז"ל והנה אין אנו מחרימים ומנדים אך הוא הפורץ מנודה מפי רבותינו רשב"ם ור"ת וראב"ן וק"ן רבנים ואנחנו תלמידיהם וא"כ פשיטא שאין ראוי להעביר על חרם גאונים הללו והעובר על דת תורה להשתרר על הציבור אסור לעמוד וליקח תורה מפיו והמעמידו כאלו מעמד אשרה אצל המזבח עד ישוב ויסור יד השרים והסגנים מענין הזה כלל ויניח הדבר כמות שהי' והציבור רשאים ולא הוא:
'''ואען''' ואומר אחינו ב"י דעו וראו כי הדיין מו"ה וואלף נ"י שתים רעות עשה, א' במה שרוצה להשתרר עפ"י ארכי שלא ברצון הצבור, ב' שרוצה לדחות הרב המאה"ג ממקום מקום חיותו ועל כל א' משתיהם ראוי שיפסול מלהיות דיין ומ"ץ עד שיחזור ויקבל תשובה על העבר ויתקן מעשיו לעתיד. א' להשתרר על פי הארכי הנה זה לשון תשו' מהר"מ מר"ב דפוס פראג דף קי"ג ע"ב ועוד גזרנו ונדינו והחרמנו בשמתא ובשם מיתה שלא יהא אדם ראוי ליטול שררה על חבירו לא ע"י מלך ולא ע"י שרים ושופט כדי לעשות ולקנוס ולכוף חבירו לא בדברי שמי' ולא בדברי הבאי כי עושים עצמם פרושים ואפי' צנועים אינם אם לא שימנו אותו רוב הקהל מפני חשיבותם והעובר על גזירותינו יהי' באלה ובנידוי ובשמתא ומוחרם בשם מיתה ושמה יהי' ויהי' כל ישראל מובדלים ממנו חתומים ואינם חתומים ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם גדולים וקטנים פתו פת כותי יינו יי"נ ספריו ספרי קוסמים והשומר תקנותינו ינוחו ברכות על ראשו עכ"ל וחתום על התקנה רשב"ם ור"ת וראב"ן וק"ן רבנים יע"ש בביאור ובתשובה אחת ביארתי דמשו"ה דייקו בתקנותם והתנו שיהי' ברצון רוב הקהל ומפני חשיבותם משום שפעמים מסכימים רוב הקהל על דייני בור ומי שמקיל להם מגיז להם ואומרים לעץ אבי אתה ע"כ בעי ג"כ מפני חשיבותם ולא תהי' אחרי רבים לרעות ולפעמים איכא אדם חשוב וגדול אלא שאין הציבור חפיצים בו גם זה לא יתכן דלא עדיף מבצלאל בן אורי בן חור שהקב"ה נמלך במרע"ה ומרע"ה נמלך בישראל אם הגון לפניהם בצלאל כמבואר במסכת ברכות [[בבלי/ברכות/נה/א|נ"ה ע"א]] ע"כ היה תנאי בתקנה הנ"ל שיהי' צירוף שניהם רוב הציבור חפיצים בו גם שיהי' חשוב והגון וכל זה אפי' היה משתדל ע"י מלך ישראל שהרי יהושע בן גמלא היה צדיק גמור כמבואר במסכת [[בבלי/בבא בתרא/כא/א|בבא בתרא כ"א ע"א]] ובתוס' [[תוספות/בבא בתרא/כא/א#זכור|שם ד"ה זכור וכו']]{{הערה|עיין תוספות ישנים {{ממ|[[תוספות ישנים/יומא/יח/א|יומא יח. ד"ה מרתא]]}} שהוכיחו עוד שחשוב היה מדברי הגמרא במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/לז/א|לז.]]}} שהפך את שני הגורלות מאשכרוע לזהב ומזכירין אותו על כך לשבח.}} ומ"מ הואיל וקיבל כהונתו ע"י ינאי המלך קורא עליו קשר רשעים במסכת יבמות [[בבלי/יבמות/סא/א|ס"א ע"א]] ועיין במסכת יומא [[בבל/יומא/ט/א|ט' ע"א]] מונה והולך צדיקי בית שני ששמשו בכהונה גדולה וקורא על אינך שנות רשעים תקצורנה ואינו מונה יהושע בן גמלא בין הצדיקים ההמה ראה כמה עבירה זו עושה{{הערה|אמנם יעויין בתוספות ישנים {{ממ|[[תוספות ישנים/יומא/יח/א|שם יח. ד"ה מרתא]]}} שכתב שאף שהיה חשוב מכל מקום היו בעלי תורה וחשובין ממנו וראויין להימנות יותר.}} ואם כן במגיש משפטו לפני המלך ישראל מכ"ש אם עובר ג"כ על ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם והנה כבר ישב על מדוכה זו הגאון בעל אורים ותומים סס"ג באורים ס"ק י"ג אשר ז"ל שם הדור אתם ראו ושמעו כמה רב מהעונש יש בזה שניטול שררה על הציבור ע"י שררה ובעו"ה פשתה נגע צרעת ממארת הזה בזמנינו וכמה כרכים נחרבו וכמה בתי מדרשות נדלדלו עי"כ וכמה הריסות בתורה ולומדיה גרם זה וחובה על רבני זמן לעשות גדר בזה לבל יהי' ח"ו פרוץ מרובה על העמד ואולי יזכה ה' לישר חיל לעשות תיקון בזה לצורך שעה להרים דגל תורה ולנער רשעים מן הארץ אי"ה עכ"ל הגאון אורים ז"ל והנה אין אנו מחרימים ומנדים אך הוא הפורץ מנודה מפי רבותינו רשב"ם ור"ת וראב"ן וק"ן רבנים ואנחנו תלמידיהם וא"כ פשיטא שאין ראוי להעביר על חרם גאונים הללו והעובר על דת תורה להשתרר על הציבור אסור לעמוד וליקח תורה מפיו והמעמידו כאלו מעמד אשרה אצל המזבח עד ישוב ויסור יד השרים והסגנים מענין הזה כלל ויניח הדבר כמות שהי' והציבור רשאים ולא הוא:


'''אלו''' הנאמרים אם היה עתה תחלת ברירת בחירת הרבנו' והי' זה בא לזכות מן ההפקר ולהשתדל אצל המלך והשרים כיהושע בן גמלא הנ"ל אך שני' קשה מן הראשונה שבא איש רב מופלג מנחלתו ומבית ממשלתו אשר זכה בה מאז פשוט שכל מנויי ישראל אין מורידים שום אדם מגדולתו אפי' סרח ועבר עבירה כדאית' בירושלמי ר"פ אלו מגלחין ומייתי לי' בהג"א פ' אלו מגלחין סמוך לסי' ס"ג באושא התקינו אב"ד שסרח אין מורידין מגדולתו ומכ"ש איש צדיק נקי כפים ובר לבב מי יורידוהו ארץ עש"ע א"ח סי' נ"ג וחלילה מי שלח יד במשיח ד' וניקה ובשגם דאית לי' זכות אבותיו אפי' לא הי' רב שם הלא ראב"ע נתמנה לנשיא במקום גדולים ממנו ר' עקיבא ור' יהושע משום דהוה לי' זכות אבות מכ"ש זה שכבר זכה אביו זצ"ל לישב על כסא רבנות שם מהראוי להשיב בנו אחריו בתחלת מינוי מכ"ש שכבר זכה וישב איך יבא איש אחר להורידו מגדולתו ח"ו ולא יכווה ביתו גחלת נחלת אבותיו הקדושי' אשר בארץ ולא אכניס עצמי עתה בפילפול זה אם הבן יורש כבוד אבותיו בגדולת התורה והרבנות דזה היינו צריכים אם בתחלת המינוי הי' הרב רוצה לזכות מטעם ירושת אבותיו אבל אחר שכבר זכה וכתורה עשו אנשי הקהלה וקבלוהו עליהם ונוהג רבנות שלו במישור זה כמה שנים איך יבא זה וידחהו מגבולו אפי' יהי' רק מלמד או אומנת אחר וזה נכנס בגבול שלו נקרא רשע יורד לאומנת חבירו ולא נעלמה ממני דברי רמ"א בי"ד סי' רמ"ה וש"ך סקי"ד אך עין רואה בגוף דברי מהרי"א ומהרי"ו יראה ויבין כי אין אלו נאמרים אלא בימיהם ולא קבלו הרב כשוכר את הפועל אלא כל ת"ח הנהיג את בני עירו שהי' דר שם וממילא הי' מקבל שכר מגטין וקדושין ושבחא דאתי' ממילא א"כ אם גם אחר בא לדור שם וינהיג גם הוא רבנות מי ימחה בידו ועל זה כתבו על שכר זה אנו בושים כי בוודאי חרפה היא לת"ח לקבל שכר מענייני' האלו וכתיב ואותי ציוה ה' מה אני בחנם אף אתם בחנם וכל זה בימיהם אך עתה שמקבלים רב ולפעמים מקבלים אותו ממקום אחר ושוכרים אותו כפועל ומחוייבים הציבור ליתן לו פרנסתו אלא שהקלו מעליהם והטילו על יחידים בעלי חופה וקדושין והלואי יבטלו זה ויתנו להרב שכירתו מקופתם בריוח ולא יצטרך לכל זה אבל שכבר נהגו כך בכל התפוצה אין אנו בושים משכר ופרס זה כיון שנתמנה פרנס על הציבור המחוייבים לעשות לו פרנסתו וצרכי ביתו ואם אינו רוצה לקבל כדי סיפוקו כופי' אותו לקבל כמבואר ר"פ שני דייני גזירות א"כ אין אנו בושים משכר ופרס הלזה וא"כ זה שבא בגבולו ואפי' יחניף לציבור ויתרצו לו רשע מיקרי ככל היורד לאומנת חבירו ומכ"ש להשתדל בפלילי' ושלא ברצון הציבור הרי זה סירחא כפולה ומוכפלת:
'''אלו''' הנאמרים אם היה עתה תחלת ברירת בחירת הרבנו' והי' זה בא לזכות מן ההפקר ולהשתדל אצל המלך והשרים כיהושע בן גמלא הנ"ל אך שני' קשה מן הראשונה שבא איש רב מופלג מנחלתו ומבית ממשלתו אשר זכה בה מאז פשוט שכל מנויי ישראל אין מורידים שום אדם מגדולתו אפי' סרח ועבר עבירה כדאית' בירושלמי ר"פ אלו מגלחין ומייתי לי' בהג"א פ' אלו מגלחין סמוך לסי' ס"ג באושא התקינו אב"ד שסרח אין מורידין מגדולתו ומכ"ש איש צדיק נקי כפים ובר לבב מי יורידוהו ארץ עש"ע א"ח סי' נ"ג וחלילה מי שלח יד במשיח ד' וניקה ובשגם דאית לי' זכות אבותיו אפי' לא הי' רב שם הלא ראב"ע נתמנה לנשיא במקום גדולים ממנו ר' עקיבא ור' יהושע משום דהוה לי' זכות אבות מכ"ש זה שכבר זכה אביו זצ"ל לישב על כסא רבנות שם מהראוי להשיב בנו אחריו בתחלת מינוי מכ"ש שכבר זכה וישב איך יבא איש אחר להורידו מגדולתו ח"ו ולא יכווה ביתו גחלת נחלת אבותיו הקדושי' אשר בארץ ולא אכניס עצמי עתה בפילפול זה אם הבן יורש כבוד אבותיו בגדולת התורה והרבנות דזה היינו צריכים אם בתחלת המינוי הי' הרב רוצה לזכות מטעם ירושת אבותיו אבל אחר שכבר זכה וכתורה עשו אנשי הקהלה וקבלוהו עליהם ונוהג רבנות שלו במישור זה כמה שנים איך יבא זה וידחהו מגבולו אפי' יהי' רק מלמד או אומנת אחר וזה נכנס בגבול שלו נקרא רשע יורד לאומנת חבירו ולא נעלמה ממני דברי רמ"א בי"ד סי' רמ"ה וש"ך סקי"ד אך עין רואה בגוף דברי מהרי"א ומהרי"ו יראה ויבין כי אין אלו נאמרים אלא בימיהם ולא קבלו הרב כשוכר את הפועל אלא כל ת"ח הנהיג את בני עירו שהי' דר שם וממילא הי' מקבל שכר מגטין וקדושין ושבחא דאתי' ממילא א"כ אם גם אחר בא לדור שם וינהיג גם הוא רבנות מי ימחה בידו ועל זה כתבו על שכר זה אנו בושים כי בוודאי חרפה היא לת"ח לקבל שכר מענייני' האלו וכתיב ואותי ציוה ה' מה אני בחנם אף אתם בחנם וכל זה בימיהם אך עתה שמקבלים רב ולפעמים מקבלים אותו ממקום אחר ושוכרים אותו כפועל ומחוייבים הציבור ליתן לו פרנסתו אלא שהקלו מעליהם והטילו על יחידים בעלי חופה וקדושין והלואי יבטלו זה ויתנו להרב שכירתו מקופתם בריוח ולא יצטרך לכל זה אבל שכבר נהגו כך בכל התפוצה אין אנו בושים משכר ופרס זה כיון שנתמנה פרנס על הציבור המחוייבים לעשות לו פרנסתו וצרכי ביתו ואם אינו רוצה לקבל כדי סיפוקו כופי' אותו לקבל כמבואר ר"פ שני דייני גזירות א"כ אין אנו בושים משכר ופרס הלזה וא"כ זה שבא בגבולו ואפי' יחניף לציבור ויתרצו לו רשע מיקרי ככל היורד לאומנת חבירו ומכ"ש להשתדל בפלילי' ושלא ברצון הציבור הרי זה סירחא כפולה ומוכפלת:

גרסה אחרונה מ־17:35, 27 באפריל 2021

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png כא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תיתי שלמא רבא מן שמי' וחיים טובים לאחנא בני ישראל יתבי קהלות קדושים במדינת שווייטץ ק"ק ענגידיגען ענגלויא יע"א מי שישכון שמו בביתו הוא ישכן ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות עד נבוא לעיר רבתי בדיעות וה' עליהם יחי' ועל גבם גובה להם ויראה להם ראשית פרנסים ומנהיגים עם יתברכו במיטב תלתא בני חיי ומזוני רוויחא אמן:

נקרוא נקראתי לעזרת ה' בגבורים מאת ה"ה הרב המאה"ג החרוץ המופלג כבוד מו"ה אברהם נ"י אב"ד בקהלות כבודכם בנן של קדושים לאותו צדיק הגאון המפורסם כבוד מו"ה רפאל ז"ל שהי' אב"ד שלכם ומקום שיפול העץ שם יהי' פרי צדיק עץ חיים בנו הממלא מקום אבותיו בחכמה ויראת חטא כאשר מכירו אני מדברי' ושעשועי' דאוריית' שהי' לי עמו בשנים שעברו ולפי מכתבו אלי כתוב הן קם ונתעודד עתה דיין מ"ץ א' בשם מו"ה וואלף בן ר"ל שראוס וקיבל בערכאות שלהם יען הוא בן מדינה הוא קודם להרב המאה"ג הנ"ל אשר החזיק כבר ברבנות בשני הקהלות אלו דברי הרב המאה"ג נ"י:

הנה ראוי הי' להמשיך ידי מלהיות מושך בעט סופר מאריך אם מפאת המרחק רב אשר בינינו והלא שמה במדינת יש ויש אלקים שופטים גאונים גדולים הסמוכים אל החלול ולהם ניתן ארש ונחנו מה ועוד ריב לא ידעתי איך אחקרהו ולא שמעתי מזה שכנגדו טענותיו ודבריו אך במקום שיש ח"ה אין חולקי' כבוד לרב ורבנים הסמוכים וכ"ע קרובם ומסתמא גם המה הגאונים עשו ויעשו את שלהם ויהי' מה אהי' גם אנכי סניף לעושי מצוה ואקבל שכר כעושי מצוה ואם מפאת ריב לא ידעתי הלא אין אנו חותכים דין ח"ו אלא מבקשים מזה שכנגדו שיעמוד לפני דייני ישראל המרוצים לשני צדדים ועל פיהם יהי' כל ריב ולא יהי' למשא עומס וטורח על שרי מדינה אשר חסו בצלם ולזה אין צריך לשמוע טענת שכנגדו החלוק עליו ע"כ עונה זו יפה לצאת יציאה דכוותי':

ואען ואומר אחינו ב"י דעו וראו כי הדיין מו"ה וואלף נ"י שתים רעות עשה, א' במה שרוצה להשתרר עפ"י ארכי שלא ברצון הצבור, ב' שרוצה לדחות הרב המאה"ג ממקום מקום חיותו ועל כל א' משתיהם ראוי שיפסול מלהיות דיין ומ"ץ עד שיחזור ויקבל תשובה על העבר ויתקן מעשיו לעתיד. א' להשתרר על פי הארכי הנה זה לשון תשו' מהר"מ מר"ב דפוס פראג דף קי"ג ע"ב ועוד גזרנו ונדינו והחרמנו בשמתא ובשם מיתה שלא יהא אדם ראוי ליטול שררה על חבירו לא ע"י מלך ולא ע"י שרים ושופט כדי לעשות ולקנוס ולכוף חבירו לא בדברי שמי' ולא בדברי הבאי כי עושים עצמם פרושים ואפי' צנועים אינם אם לא שימנו אותו רוב הקהל מפני חשיבותם והעובר על גזירותינו יהי' באלה ובנידוי ובשמתא ומוחרם בשם מיתה ושמה יהי' ויהי' כל ישראל מובדלים ממנו חתומים ואינם חתומים ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם גדולים וקטנים פתו פת כותי יינו יי"נ ספריו ספרי קוסמים והשומר תקנותינו ינוחו ברכות על ראשו עכ"ל וחתום על התקנה רשב"ם ור"ת וראב"ן וק"ן רבנים יע"ש בביאור ובתשובה אחת ביארתי דמשו"ה דייקו בתקנותם והתנו שיהי' ברצון רוב הקהל ומפני חשיבותם משום שפעמים מסכימים רוב הקהל על דייני בור ומי שמקיל להם מגיז להם ואומרים לעץ אבי אתה ע"כ בעי ג"כ מפני חשיבותם ולא תהי' אחרי רבים לרעות ולפעמים איכא אדם חשוב וגדול אלא שאין הציבור חפיצים בו גם זה לא יתכן דלא עדיף מבצלאל בן אורי בן חור שהקב"ה נמלך במרע"ה ומרע"ה נמלך בישראל אם הגון לפניהם בצלאל כמבואר במסכת ברכות נ"ה ע"א ע"כ היה תנאי בתקנה הנ"ל שיהי' צירוף שניהם רוב הציבור חפיצים בו גם שיהי' חשוב והגון וכל זה אפי' היה משתדל ע"י מלך ישראל שהרי יהושע בן גמלא היה צדיק גמור כמבואר במסכת בבא בתרא כ"א ע"א ובתוס' שם ד"ה זכור וכו'[1] ומ"מ הואיל וקיבל כהונתו ע"י ינאי המלך קורא עליו קשר רשעים במסכת יבמות ס"א ע"א ועיין במסכת יומא ט' ע"א מונה והולך צדיקי בית שני ששמשו בכהונה גדולה וקורא על אינך שנות רשעים תקצורנה ואינו מונה יהושע בן גמלא בין הצדיקים ההמה ראה כמה עבירה זו עושה[2] ואם כן במגיש משפטו לפני המלך ישראל מכ"ש אם עובר ג"כ על ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם והנה כבר ישב על מדוכה זו הגאון בעל אורים ותומים סס"ג באורים ס"ק י"ג אשר ז"ל שם הדור אתם ראו ושמעו כמה רב מהעונש יש בזה שניטול שררה על הציבור ע"י שררה ובעו"ה פשתה נגע צרעת ממארת הזה בזמנינו וכמה כרכים נחרבו וכמה בתי מדרשות נדלדלו עי"כ וכמה הריסות בתורה ולומדיה גרם זה וחובה על רבני זמן לעשות גדר בזה לבל יהי' ח"ו פרוץ מרובה על העמד ואולי יזכה ה' לישר חיל לעשות תיקון בזה לצורך שעה להרים דגל תורה ולנער רשעים מן הארץ אי"ה עכ"ל הגאון אורים ז"ל והנה אין אנו מחרימים ומנדים אך הוא הפורץ מנודה מפי רבותינו רשב"ם ור"ת וראב"ן וק"ן רבנים ואנחנו תלמידיהם וא"כ פשיטא שאין ראוי להעביר על חרם גאונים הללו והעובר על דת תורה להשתרר על הציבור אסור לעמוד וליקח תורה מפיו והמעמידו כאלו מעמד אשרה אצל המזבח עד ישוב ויסור יד השרים והסגנים מענין הזה כלל ויניח הדבר כמות שהי' והציבור רשאים ולא הוא:

אלו הנאמרים אם היה עתה תחלת ברירת בחירת הרבנו' והי' זה בא לזכות מן ההפקר ולהשתדל אצל המלך והשרים כיהושע בן גמלא הנ"ל אך שני' קשה מן הראשונה שבא איש רב מופלג מנחלתו ומבית ממשלתו אשר זכה בה מאז פשוט שכל מנויי ישראל אין מורידים שום אדם מגדולתו אפי' סרח ועבר עבירה כדאית' בירושלמי ר"פ אלו מגלחין ומייתי לי' בהג"א פ' אלו מגלחין סמוך לסי' ס"ג באושא התקינו אב"ד שסרח אין מורידין מגדולתו ומכ"ש איש צדיק נקי כפים ובר לבב מי יורידוהו ארץ עש"ע א"ח סי' נ"ג וחלילה מי שלח יד במשיח ד' וניקה ובשגם דאית לי' זכות אבותיו אפי' לא הי' רב שם הלא ראב"ע נתמנה לנשיא במקום גדולים ממנו ר' עקיבא ור' יהושע משום דהוה לי' זכות אבות מכ"ש זה שכבר זכה אביו זצ"ל לישב על כסא רבנות שם מהראוי להשיב בנו אחריו בתחלת מינוי מכ"ש שכבר זכה וישב איך יבא איש אחר להורידו מגדולתו ח"ו ולא יכווה ביתו גחלת נחלת אבותיו הקדושי' אשר בארץ ולא אכניס עצמי עתה בפילפול זה אם הבן יורש כבוד אבותיו בגדולת התורה והרבנות דזה היינו צריכים אם בתחלת המינוי הי' הרב רוצה לזכות מטעם ירושת אבותיו אבל אחר שכבר זכה וכתורה עשו אנשי הקהלה וקבלוהו עליהם ונוהג רבנות שלו במישור זה כמה שנים איך יבא זה וידחהו מגבולו אפי' יהי' רק מלמד או אומנת אחר וזה נכנס בגבול שלו נקרא רשע יורד לאומנת חבירו ולא נעלמה ממני דברי רמ"א בי"ד סי' רמ"ה וש"ך סקי"ד אך עין רואה בגוף דברי מהרי"א ומהרי"ו יראה ויבין כי אין אלו נאמרים אלא בימיהם ולא קבלו הרב כשוכר את הפועל אלא כל ת"ח הנהיג את בני עירו שהי' דר שם וממילא הי' מקבל שכר מגטין וקדושין ושבחא דאתי' ממילא א"כ אם גם אחר בא לדור שם וינהיג גם הוא רבנות מי ימחה בידו ועל זה כתבו על שכר זה אנו בושים כי בוודאי חרפה היא לת"ח לקבל שכר מענייני' האלו וכתיב ואותי ציוה ה' מה אני בחנם אף אתם בחנם וכל זה בימיהם אך עתה שמקבלים רב ולפעמים מקבלים אותו ממקום אחר ושוכרים אותו כפועל ומחוייבים הציבור ליתן לו פרנסתו אלא שהקלו מעליהם והטילו על יחידים בעלי חופה וקדושין והלואי יבטלו זה ויתנו להרב שכירתו מקופתם בריוח ולא יצטרך לכל זה אבל שכבר נהגו כך בכל התפוצה אין אנו בושים משכר ופרס זה כיון שנתמנה פרנס על הציבור המחוייבים לעשות לו פרנסתו וצרכי ביתו ואם אינו רוצה לקבל כדי סיפוקו כופי' אותו לקבל כמבואר ר"פ שני דייני גזירות א"כ אין אנו בושים משכר ופרס הלזה וא"כ זה שבא בגבולו ואפי' יחניף לציבור ויתרצו לו רשע מיקרי ככל היורד לאומנת חבירו ומכ"ש להשתדל בפלילי' ושלא ברצון הציבור הרי זה סירחא כפולה ומוכפלת:

ע"כ אקוה שהדיין מו"ה וואלף יאחז דרך צדיקים ולא יעמוד דעתו ויהי' מוצל מאותם העונת הרבים ההמה ומאותם חרמות ועונשים רבים שזכרתי ואם יש לו דין ודברים אשר לא אדע יבחר לו אלקים חדשים דייני ישראל רבנים מופלגים ומרוצים לשני צדדים וכאשר יורו המורים כה יהא וכה יקום וכה יקם ה' את דברו לברך אחריתו מראשיתו ותרב גדולתו במקום ענותנותו וה' ישפות שלום ושלות השקט באהליכם ולא ישמע בכי וזעקה בגבוליכם יהי כן ה' עמכם כנפשכם ונפש א"נ ליראה ה' ולומדי תורתו. פ"ב יום א' מ"ז למב"י תקפד"ל. משהק"ס מפפד"מ:



שולי הגליון


  1. עיין תוספות ישנים (יומא יח. ד"ה מרתא) שהוכיחו עוד שחשוב היה מדברי הגמרא במסכת יומא (לז.) שהפך את שני הגורלות מאשכרוע לזהב ומזכירין אותו על כך לשבח.
  2. אמנם יעויין בתוספות ישנים (שם יח. ד"ה מרתא) שכתב שאף שהיה חשוב מכל מקום היו בעלי תורה וחשובין ממנו וראויין להימנות יותר.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >