שו"ת הרמ"א/מפתחות

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרמ"א ‏ מפתחות

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

לוח המפתחות

א על דבר עקירת שלחן ממקום למקום על סמך שיברך באחרונה ויעלה לשתי האכילות. ואם אוכלים פת למתק השתיה אם צריך נטילה:

ב אשה שהחזיקה עצמה בטמאה בפני בני ביתה מטעם מה, אם מותרת לבעלה בחדרה:

ג שטר חצי זכר מירושת אבי חמיו אי מקרי ראוי או מוחזק:

ד תשובת מהרש"ל ע"ז. (ונחסרה בדפוסים הקודמים)

ה להגאון מהרש"ל ז"ל על ענין טינרא ומראיה, לא נדפסה בתשובותיו:

ו תשובה מהגאון מהרש"ל להגאון המחבר בענין הטינרא:

ז חזר הגאון המחבר לכתוב להגאון מהרש"ל ע"ז. ותוכחת מגולה ואהבה מיותרת על למוד חכמת היונים:

ח תשלום תשובת ענין ירושת אבי חמיו שבסי' ג' לעיל:

ט מה שחסר ולא נדפס בתשובת מהרש"ל סי' מ"ט:

י ישראל וכותי שותפים איך יש לדון אם הכותי סר למשמעת דין ישראל:

יא כתב התנצלות מדבר בענין רדיפת שלום לגדול אחד:

יב שאלה מהוצאת ש"ר איש על אשתו שבתשובת מהרש"ל סי' ל"ג:

יב תשובת מהרש"ל על זה (ונחסרה בדפוסים הקודמים):

יד פסק על ענין זה מהגאון מה"ר הירץ ז"ל מבריסק:

טו תשובה על ענין זה מהגאון מהר"ר קלמן מווירמיש:

טז תשובה ע"ז ממהר"ר אליעזר בר מנוח:

יז על ענין המלשין המוזכר בתשובת מהרש"ל סי' י"א:

יח על ענין הטבילה והחפיפה ביום (ונחסרה בדפוסים הקודמים):

יט מי ששכר בית ורוצה המשכיר לחזור מפני שחלתה אשת השוכר:

כ צוואה שקיימה היורש בטרם נודע לו מה בתוכו. וכשנודע לו מה בתוכו רוצה לחזור באומרו שלא כן היה דעת המצווה:

כא תשובת הגאון המחבר בענין הטבילה והחפיפה שבתשובת מהרש"ל סי' ז':

כב תשובה על מודעא באונס וביטול המודעא:

כג האומרת לכשר נבעלתי אי נאמנת להיות הבן כשר:

כד על אודות השתוקי. וע"ל בסי' ס"ט:

כה תשובה מהגאון מהר"ר ישראל בן הגאון מהר"ר שכנא ז"ל על ענין פ' התפילין שבתשובת מהרש"ל סי' ל"ו, ראה זה חדש

כו עוד על ענין השתוקי הנ"ל שם סי' כ"ד:

כז אפוטרופסים אם הם כב' שלוו להיות נקרא ערב בעד חבירו:

כח חעה הנמצאה בפסח על חתיכת בשר מלוח בחבית מה דין השאר. וע"ל סימן צ':

כט סוכה שאינה משומרת מפני גנבים אי כשירה:

ל תשובה על שאלה שבתשובת מהרש"ל סי' כ"א על א' שטען שקידש הכלה, והשאלה וגבה"ע נדפסו בתשובת מהרש"ל:

לא צוואת ש"מ שאין היורשים רוצים לקיימה באומרם שאין משמעות הלשון כך והגבאים וב"ד רוצים לכופו לקיים הצוואה:

לב יחיד שיש לו חזקת חלונות לחצר בית הכנסת והקהל רוצים לפתוח ג"כ חלונות לחצרו אי יכול למחות:

לג חלוקים על שטר שטוענים עליו שכבר נפרע ושלא בא לידו בהכשר. ואם חיישינן לקנוניא:

לד אם מותר לישב ע"ג תיבה שיש בה ספרים:

לה ענין ברכת הלל לקרות או לגמור. וברכת על מקרא מגילה על שיר השירים ורות וקהלת. ועוד שם אי מהני צינון לחמי האור לענין לישה במים שלנו בפסח:

לו אם לכוף לגרש בת ת"ח שניסת לדסני שומעניה ולא יוכל לדור במקומה וטוענת עליו מאיס עלי מחמת רוע מעשיו. ועוד עיין מזה תשובה ממהר"א אשכנזי לקמן בסי' צ"ו:

לז מי שהרג אחד בשוגג ע"י כלי משחית שקורין ביק"ש:

לח ששה שאלות במרדכי מפוזרות הנה והנה:

לט שאלה במרדכי פ' אד"מ בנשבע להכחיש העד דנפסל לאלתר:

מ שאלות במרדכי מפוזרות. ובתרנגולת שנמצאת שחיטה ביד כותי. ועוד ב' שאלות בטור או"ח ובאה"ע:

מא בענין בן מומר איך לקראותו לתורה:

מב הרשאה בלא זמן. או אם צריך לכתוב בו זמן כלל:

מג עוד מדין הרשאה מוקדמת בזמן:

מד חרם הניתן בעבור עדות ולא הגידו ואח"כ רצו להגיד:

מה אשה הוציאה ש"ר על חבירתה ותלתה קלקולה באחרת ששמעה מפיה:

מו אפוטרופס שהוזקו ערבים שלו שערבו בעדו נגד השר אי חייב לשלם:

מז תשובה מהגאון בעל הבית יוסף בענין מתנת ש"מ לעניים שנכתבה בלשון מתנת בריא:

מח הגאון המחבר הקשה לו שאלות על תשובתו והסכים עמו הגאון מהר"ר מאיר מפדווא"ה:

מט שטר שכתוב בו אסמכתא וכתוב בו בח"ח ובשד"א ובק"ס:

נ קהל שכרו רב לזמן. ובהגיע הזמן רצו לחזור בהן:

נא אחד שרצה לבטל חזקת ישוב וגער בו מהרמ"פ על שהתרו כנגדו:

נב עוד מזה מהגאון המחבר ז"ל:

נג היתר לשמן זית. (לפי שיש אומרים שמערבין בו שומן חזיר):

נד עוד מזה מהרב הגאון המחבר ז"ל:

נה רב אחד ערער על גט הניתן שלא כדת ורצו לנדותו:

נו ביטול הנדוי ההוא ממהר"ם קורפו וממה"ר אליה ומה"ר יעקב:

נז עוד על זה ממהר"ר מנוח:

נח עוד על זה ממהר"ר יוחנן טריווש והה"ר שלמה:

נט עוד ע"ז ממהר"מ פרוביניצא ומהר"ר מאיר מפדוואה וסיים כדאי הוא לסמוך עליו:

ס צוואת ש"מ שתדור בתו בביתו ואינה רוצה ליתן צרכי הבית גם להשכיר דירתה לאחרים. נדפס בתשובת מהרש"ל סמ"ט:

סא שתוקי אם כשר לכהונה ושם אם אורח אוסר בשבת קודם ל' יום:

סב קידושין של בן מומר למומרת אי חוששין לקידושין:

סג כתב לשני גדולים שהתעוררו בקטטות להשקיטם ממריבה:

סד כתב בענין טענה לבדה"ג קאזילנא אימתי רשאי:

סה אשה זקוקה ליבם ונתקדשה לאחר קודם שחלצה:

סו שמעון מכר חמאה בחזקת כשרות ואמר שראובן תקנה לו וראובן מכחישו:

סז על ענין אחיזת עינים:

סח שומא אי הדרה בכתובה מתשובת מהרש"ל (ונחסרה בדפה"ק):

סט על השתוקי דלעיל בסי' כ"ח ממה"ר יהודה מפדווא"ה:

ע שומא בכתובה אי הדרא, נדפסה בתשובת מהרש"ל וע"ל סי' מ"ט בסי' ט':

עא בענין ראוי אי נמכר בתשו' רש"ל מ"ט וע"ל סי' ד' ח':

עב ערב שלא בשעת מתן מעות והערב תפס ממי שנתערב בעדו:

עג בני עיר גדולה נשאו ונתנו בעיר קטנה הסרים למשמעתם. ואח"כ גברו בני עיר הקטנה ורוצים למחות בהם:

עד פשרה שטוענין עליה שנעשית בטעות מחמת שהשטר מזוייף:

עה על ענין בני עיר גדולה הנזכר בסי' ע"ג ממהר"ם פדוואה:

עו אם שני מוהלים מותרים למול תינוק אחד בשבת:

עז פשרה הנעשים בק"ס ורצו אח"כ לבטל מכח ירושה דאוריי':

עח עוד מזה הענין:

עט על דבר המראת אווזות בשבת דשרי ע"י כותי:

פ שותפים שהתנו שיסולק אחד מהן בתת לו רווחים ממעותיו ואח"כ אירע היזק בשותפות השלשה שנשארו, אם ראובן חייב בהפסד הזה לקבל חלקו:

פא אם צריך ליתן נר השמש בחנוכה סמוך לנרות כשמדליקין סמוך לפתח או על השלחן דוקא:

פב שאלה מק"ק בודו"ן קהל אשכנזים וקהל הגרים השתתפו בחברת ג"ח ורצו אח"כ לחזור באומרה שיותר טוב החלוקה כל קהל לעצמו. אם יכולים לחזור בהן:

פג תשובה מהגאון המחבר על ענין זה:

פד א' נקרא שמו ישעיה ונקרא לס"ת סעדיה איך יש לכותבו בגט:

פה אורח הבא לעיר שישראל אחד דר שם אי אוסר. (וע' סס"א)

פו שאלה כוללת ענין אחד שנתפשר עם שכנגדו וטען אח"כ שהוכרח כי ירא ממלשינות והיזק שגיזם לו ושעשה כן ורוצה שישלם לו היזקותיו:

פז ספק בכור במי שקנה פרה ולא משכה עד שילדה בין המכירה למשיכתו לביתו:

פח אחד טען על חבירו שהכהו באישון לילה ולמחר הלך להשר לקבול עליו:

פט ערבים של ראובן שנתנו שטר חוב גמור מחמת נדוניא ומתה בת שמעון במשך זמן הפרעון טרם בא הנדן ליד הבעל ורוצים הערבים לפטור עצמן בפטור של ראובן שהוא פטור מכח שהיא נדוניא שלא באה עדיין ליד הבעל שגם הם פטורים:

צ חטה הנמצאת בפסח על חתיכת בשר מלוח, תשובה ממהר"ם פדווא"ה, וע"ל סימן כ"ח:

צא אחד הוציא לעז על גט נגד תקנת וגזרת ר"ת:

צב יורש שנתרצה בצוואת מורישו וקיבל עליו בח"ח לקיימה אם יוכל לחזור בו:

צג אם כתובה נגבית מחיים באשה שתפסה מנכסי בעלה בחייו:

צד על טבילת היולדת ואם צריך לפרוש ליל מ"א ופ"א:

צה עשר תשובות לעשר שאלות שנדפסו לקמן בסימן קי"ג:

צו הטוענת מאיס עלי מחמת רוע מעשים. תשובה ממהר"א אשכנזי. וע"ל בסי' ל"ו:

צז כתם יותר מכגריס ועוד, שיש במה לתלות ונמצא במקום כתמי מראות הכשרים:

צח איש שיש לו חולי האבן ב"מ ועי"כ לא יוכל לעצור עצמו ומטפטף תמיד איך יעשה לק"ש ולתפלה וליכנס לבהכ"נ:

צט אדם שמדליקים עליו בביתו אם חייב לראות נרות חנוכה אף שאינו מברך עליהם:

ק ששה עשר שאלות מפוזרות הנה והנה במרדכי:

קא כותי מסל"ת על יהודי שהלך עמהם למלחמה ונהרג שם:

קב ע"ד הטמנת חמין שמוציאין הקדרות בערב ואח"כ חוזרין וסותמים הדלת, ובקצת המקומות מקילין יותר שהשפחה כותית טחה את פי התנור בטיט:

קג מי שנדר על בנו בעת צרה עד י"ג שנה וירא שיבא לידי מכשול אי יכול להתירו:

קד שנים שביררו להם בוררים ולשניהם מורשים ואח"כ נמצא בורר של התובע פסול למורשה של הנתבע ותובע אומר שיקח לו מורשה אחר:

קה ענין מסירת מודעא בגט:

קו שומר שכר שהניח הפקדון עם שלו ונשרף בתיבה עם שלו והציל דברים אחרים שבחדר זה ואותה תיבה לא הציל אם חייב לשלם:

קז שאלה בדיבור תוס' פ' הזרוע והלחיים. עוד שאלה פירוש סוגיא נראה מבחוץ ושוה מבפנים פ"ק דעירובין והלכה דים של שלמה:

קח מי שנשתעבד בכתובה בח"ח ובשד"א ורשות ללכת בעש"כ אי שרי ללכת בעש"כ:

קט בני ראובן טוענים טענות רבות על בית אביהן וחזקה. ואמם טוענת לנגדם שלא נעשה כחוק וכמשפט רק בפני עש"כ וטענות הרבה:

קי א' שיש בידו שובר על מקצת כתובת אשת אביו ורוצה לקיימו ע"פ עד אחד מן העדים שלא בפני האשה:

קיא חתיכת עור אווזא שנמלח עם שאר בשר ונמצא אח"כ אותה אווזא טריפה:

קיב מי שהיה בדעתו לגרש אשתו ומתה בתוך הזמן אי יורשה:

קיג י"ב שאלות מפוזרות הנה והנה בפוסקים ותשובות עליהן, מהן נדפס לעיל סי' צ', והובאו לקמן סי' קכ"א:

קיד שאלה מק"ק בודון בדבור תוס' פ' כ"ה חידוש הוא:

קטו תשובה על דיבור תוס' ופשט ההלכה שלא כאשר הבינו הלומדים הספרדים בספר בן לב:

קטז אשה שירשה סך גדול מאביה ובעלה הפסידו אם יכולה להחזיק במה שתחת ידה קודם גביית הכתובה:

קיז הפרש בין אתרוג מורכב דפסול והדס מצראה דכשר:

קיח אם בן הבן יאמר קדיש על זקנו במקום אבלים על אב ואם:

קיט אם מותר לפתוח ולסגור בשבת ספר שכתוב שמו על דפיו מבחוץ:

קכ אם מותר לטלטל בעיר לובלין בהתאסף שם היהודים:

קכא תשובות לב' שאלות שבסי' קי"ג לעיל:

קכב מי שאין לו יד שמאל אם חייב להניח תפילין בימינו, שאלה זו שאל אותו בנו מהר"ר ליב ז"ל כשהיה בחור:

קכג רב שהועמד מהשררה אי אמרינן בו דינא דמלכותא דינא:

קכד אותן שנוהגין באיזה מדינות היתר בסתם יינם, אם נאמנים לאחרים:

קכה היתר לעשות חופה לפעמים בשבת בלילה ודאית כמו שעה ושתים בלילה:

קכו טעם ללשון הגט שבא מעורב ארמית ולה"ק, ממהר"ר יהודה מפדווא"ה:

קכז עוד אחרת מהגאון מהר"ר יהודה:

קכח על ענין זה מהגאון המחבר להגאון מהר"ר יהודה:

קכט עוד להגאון מוהר"ר יהודה מפדווא"ה:

קל עוד מהגאון המחבר בענין זה להגאון מהר"ר יהודה:

קלא ה' שאלות ובתוכו ענין מי שמבשל במוצאי שבת אחר שהבדיל לאכול אותן שעדיין לא הבדילו:

קלב ששה שאלות מפוזרות:

קלג שאלה בעיר אחת עשו תקנה שלא לקבל רב מחוץ לעירו שיש לו צד קורבה בעיר וכהיום רוצים לקבל אחד שהיה שה בעיר והוא חתן הרב שמת ויש לו קורבה מצד אשתו בעיר. איך דינו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף