שו"ת הרא"ש/קו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:10, 27 בפברואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בתבניות הניווט)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png קו TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קו - סימן א

שוכן סנה יצליחך בכל אשר תפנה ויתן לך ער ועונה ולכל אשר תשאל אלקים יענה על פקידו של ראובן שהפקיד ממון ראובן אחר שנפטר לבית עולמו ביד שמעון מפני אימת מלך שלא יטלוהו ממנו והיה בהם שתי תיבות סגורות וכלים אחרים ידועים ויש בהם עוד עד אחד שיודע שמסר הממון לידו ושמעון טוען שראובן היה חייב לו מלוה על פה כנגד הממון שהוא תופס משל ראובן ונסתפקת אם תועיל תפיסה לאחר מיתה במטלטלין.

דע כי רי"ף ז"ל פסק דוקא בימיהם דמטלטלי לא משתעבדי לבעל חוב [אבל האידנא דמטלטלין משתעבדי לבעל חוב] מגבינן מינייהו בדלא תפסי כל שכן שתועיל תפיסה ומהניא תפיסה לאחר מיתה כמו מחיים.

ונסתפקת אם נאמר נהי דמהניא תקנת הגאונים לחוב ידוע ומוחזק בשטר או מלוה על פה וידוע שלא פרעו כגון בחייב מודה או דשמתיה ומת בשמתיה אבל בדבר שאינו ידוע כי אם על פיו כולי האי לא תקון ואפילו אם נאמר שתועיל תקנתם בכל דבר אף לאחר מיתה יש חילוק בין היכא דתפס בלא עדים להיכא דתפס בעדים.

נראה לי בזה דאין חילוק כיון דגבינן מטלטלי ולא פקע שעבוד מן המטלטלין ותפסם לאחר מיתה בכל אשר יוכל לטעון אם תפס בחיי אביהם מהימן נמי עתה ואי תפס בחיי אביהם בלא עדים מהימן לומר כך וכך אתה חייב לי במגו דלא היו דברים מעולם ואף אם הפקיד אצלו בעדים מהימן עד כדי דמיהן במגו דהחזרתי לך דקיימא לן המפקיד אצל חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים וכן בנדון זה אי טעין שמעון החזרתי לפקיד הממון נאמן כי טעין נמי היה ראובן חייב לי כך וכך מהימן ואין לומר דהיינו מגו דהעזה [דאלו טען החזרתי לפקיד ידע הפקיד דקא משקר וכהאי גוונא לא איקרי מגו] דהא גבי עזי דאכלי חושלא בנהרדעא אמרינן (ב"ב ל"ו) דיכול לטעון עד כדי דמיהן דמגו דאי בעי אמר לקוחים הם בידי דאע"ג דבטענת לקוחין ידע דקא משקר ובטענת כדי דמיהן לא ידע וכהנה מגו הרבה יש בגמרא אמנם יש פנים אחרים לדין זה כי הפקיד פשע שמסר ממון ראובן ליד שמעון דהוה ליה כשומר שמסר לשומר אם לא עשה מדעת יורשי ראובן וחייב להחזיר הממון ליורשי ראובן נמצא שלא תפס שמעון משל ראובן כלום אלא היורשים תובעים ממונם מיד הפקיד כי פשע בו והשליכו לאיבוד והפקיד חוזר ותובע אותו משמעון אם יש לו טענה על הפקיד יכול לטעון אבל אינו יכול לעכב הממון בשביל שום טענה שיש לו על ראובן ועל יורשיו ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף