שו"ת הרא"ש/ע/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:04, 27 בפברואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בתבניות הניווט)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png ע TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ע - סימן ג

שאלה ילמדנו רבינו אלמנה אחת משכנה בתים שהניח בעלה ובנה נעשה שוכר באותם הבתים לאחר זמן בא בעל המשכונה לתבוע מעותיו ולא מצא לגבות חובו ובקש למכור הבית הממושכן טען הבן כי הבתים אינם של אמי אלא שלי ואין לאמי בהם זכות אלא מכח שעבוד כתובתה ואין לה בהן כלום עד שתשבע על כתובתה והבעל חוב טוען כי הבתים היו אז בחזקתה מחמת שהניחם לה בעלה בצואתו והצואה אינה מצויה עתה בעולם מי אמרינן בעל חוב צריך להביא ראיה שהבתים היו בחזקתה כי הוא מוציא או דילמא כיון שהבן עצמו נעשה שוכר באלו הבתים הרי כאלו הודה שהבתים של אמו ודמיא לעורר על השדה וחתום עליה בעד שאבד את זכותו ועתה בא יבא דבריך ויאירו עינינו נאם הכותב יוסף הכהן ב"ר אברהם ז"ל.

תשובה יותר הוא זה מחתום עליה בעד דהתם שייך למימר השני נוח לי אבל בנדון זה כיון שקבל עליו ליתן שכירות למלוה הרי הודה שיפה משכנה אמו הבתים או מכח צוואת אביו או מחמת שנתנן הוא לה בפרעון כתובתה ולא אמרינן דמה שנעשה שוכר זה עשה בשביל שילוה המעות לאמו דבענין אחר לא היה מלוה כי ההיא דאמרינן עשאה סימן לעצמו לא אבד זכותו דאי לא דעבדי הכי לא הוה זבין לי דלא דמי דאמו כאחר דמיא ועוד התם היה חפץ לקנות קרקע זה ולא היה מוכרו לו אם לא שעשאה סימן אבל בכאן הלואה בעלמא היתה ולא היה לו להודות בשביל זה שהבתים היו של אמו נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף