שו"ת הרא"ש/סט/א

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png סט TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סט - סימן א

רבינו מעון תורתך יהיה נוה שאנן אהל בל יצען גרסינן בכתובות (פ"ה) אמר שמואל המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול אמר אמימר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא וכו' הוה עובדא ואכפייה רפרם לרב אשי ואגביה ביה ככשורא לצלמי ושרש הדבר הזה ענפיו מרובין הענף הא' אם בשטר החוב כתוב הריני משועבד לך ולכל הבאים מכחך מי אמרינן שוב אין המלוה שמכרו לחברו יכול לחזור ולמחלו כי בשעה שמכרו לזה ונשתעבד הלוה ללוקח באותו חוב מיד הרי הוא כמו שכתב לו השטר חוב על שמו או מי אמרינן שיכול למחול שאין שעבוד הבאים מכחך אלא יורש וכל מי שידו כידו מן התורה אבל אלו שלא קנו מן התורה לא ועוד כיון שכתב הריני משועבד לך שעבוד שלו קיים לעולם וכיון שמחלו מחל הכל הענף השני מאי דאמרינן מגבי ביה דמי שטרא מעליא מי אמרינן כל מה שכתוב בשטר החוב אף על פי שלא קבל המוכר מהלוקח אלא פחות או מי אמרינן שאין המוכר מחזיר ללוקח אלא מה שנתן לו בלבד ואפילו מה שנתן לו אינו מחזיר לו אלא אם היה יכול ליקח אותו מן הלוה לולי המחילה שאם הלוה עני או אלם דלא ציית דינא עד שאפילו לא היה מוחל לו המוכר לא היה הלוקח יכול לגבות ממנו כלום אף כשמחל אין לו להחזיר לו כלום הענף השלישי אם בשטר המכירה קבל עליו אחריות ועל הבא מכחו בלשון מעכשיו מי אמרינן שעל כל מה שהיה לו למוכר בשעת המכירה יכול הלוקח לחזור אם מחל המוכר אף על פי שהוא משועבד לאחרים בשעת המחילה או אמרינן שאינו חוזר אלא על מה שיש לו בשעת המחילה אבל מה שישעבד בין המכירה והמחילה לא יטרוף הלוקח מהלקוחות שאחריות זה כאחריות שאר שטרות הוא שאין אחריות זה אלא שאם בא בעל החוב של מוכר וטרף חוב זה ממנו או שבא אחר והביא ראיה ששטר חוב זה שלו הוא או שלקחו מהמוכר תחלה וכיוצא בזה חוזר הלוקח הזה וגובה מן המוכר מדין אחריות וכל שכן אם הוציא הלוה שובר שפרעו או שמחל לו המלוה קודם שמכרו לזה דההוא ודאי חייב לשלם דאין זביניה זביני ומעות חוזרין אבל בנדון זה שלפנינו לא אלא משעת מחילה יתחייב לשלם מדינא דגרמי מבני חרי ולא ממשעבדי אף על פי ששעבדם לאחר מחילה שמן הדין פטור היה אבל הדן דינא דגרמי מחייבו הילכך הוה ליה כשורף שטרו של חברו דכל שלא עמד בדין הוה ליה כמלוה על פה שאינו גובה ממשעבדי הנה שלשה הענפים הללו מגנך יתנו פרי תנובה ושלום רב כחפץ המנשק ידיך (ורגליך צעירי בני הישיבה כול' תלמידך) ולכל הבאים מכחך אם יוכל תלמידך יוסף.

מה ששאלת המוכר שטר חוב לחברו ובשטר היה כתוב הריני משועבד לך ולכל הבאים מכחך אם יוכל המוכר למחול השטר ללוה מי אמרינן בשעה שמכרו לזה נשתעבד הלוה ללוקח באותו חוב מיד והוי כמי שכתב לו שטר החוב על שמו.

תשובה הוי יודע שהראב"ד ז"ל כתב כך ואין דבריו נראין כי נראה שדקדק דבר זה מדאמרינן בפ"ק דגטין (י"ג) גבי הא דאמר רב הונא מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה ושקלו וטרו התם לפרש טעמא דמילתיה דרב הונא למה קונה בדיבור בעלמא דאפילו בקנין אגב קרקע אין ההלואה נקנית ואמאי קני בדיבורא בעלמא במעמד שלשתן וקא יהיב אמימר טעמא למילתיה דנעשה כמי שאמר בשעת מתן מעות משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך ואינה ראיה לכאן דלא יוכל למחול דהתם קאמר דמטעם זה קונה דנעשה כמי שנשתעבד לו משעת מתן מעות אבל מאן נימא לן דאם חזר ומחלו שאינו מחול דמההוא טעמא שמפרש ר"ת במוכר שטר חוב שיוכל למחול אף על פי דמדאורייתא הוי מכר ומפרש הטעם משום דשני שעבודין יש לו למלוה על הלוה אחד שעבוד נכסים ואחד שגופו משועבד לפרוע לו פריעת בעל חוב מצוה ושעבוד נכסיו של הלוה יכול המלוה למכור אבל שעבוד גופו של הלוה אין קנין נתפס עליו הילכך כל זמן שלא מחל לו גובה את חובו מנכסיו של הלוה אבל אם מחל לו פקע שעבוד גופו של הלוה ופקע נמי שעבוד נכסיו [דנכסי דאינש אינון ערבין ביה וכשנסתלק שיעבוד הלוה נסתלק נמי שיעבוד נכסיו] ומהאי טעמא נמי נוכל לומר דנהי דבמעמד שלשתן קונה משום דנעשה כאומר לו משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך מכל מקום שעבוד גופו של לוה נשאר ביד המלוה ויוכל למחול ואפי' לדברי המפרשים דבמעמד שלשתן אינו יכול למחול והביאו ראיה מההיא דבפרק שני דקידושין (מ"ז) התקדשי לי בשטר חוב או שהיה לו מלוה ביד אחרים וכו' כדמפורש בתוספות (סוף פ"ק דגיטין) יש לחלק דשאני התם דשלשתן עומדים כאחד ומחל המלוה ללוה שעבוד גופו והלוה שעבד גופו לשני אבל במוכר שטר חוב לחברו לא שייך למימר הכי הילכך אפי' אמר משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך איכא למימר דהכי קאמר לכל דאתי מחמתך שארצה להשתעבד יחול לו שעבודי מעתה וכי האי גונא תרצו התוספות סוף פרק קמא דגטין (י"ג) כשרצו לדקדק דמעמד שלשתן קונה בעל כרחו של לוה להאי טעמא דאמימר דמפרש טעמא דמילתיה דרב הונא משום דמשתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך דכיון דבשעת הלואה שעבד עצמו לכל הבאים מכחו נמצא שבעל כרחו של לוה צריך להשתעבד לשני ודחו ראיה זו דדילמא הכי קאמר לכל דאתי מחמתך שארצה להשתעבד לו מדעתי הילכך כשנתרצה פקע שעבוד הראשון [ונשתעבד גופו לשני משא"כ במכירת שטר חוב אפי' כתב לו ולכל דאתי מחמתך לא פקע שיעבוד הראשון] וכל שכן לדברי רי"ף והגאונים שפירשו דמכירת שטר חוב דרבנן דאין קנין נתפס על שטר חוב כמו על ההלואה ומהאי טעמא יכול למחול וכדבריהם משמע בפרק מי שמת (קמ"ז) גבי הא דאמר רב נחמן מתנת שכיב מרע מדרבנן וכו' הילכך אפילו אם אמר משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך אין קנין מועיל בו ולכך יכול למחול אף על גב דבסוף פ"ק דגטין (י"ג) קאמר אמימר דאפילו במלוה בלא שטר קונה במעמד שלשתן משום דנעשה כאומר לו משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך לפי שהקנין חל למפרע משעת הלואה כי מאז נשתעבד הלוה לשני ומסתברא כל שכן כשמוכר לו השטר וכתוב בו הריני משועבד לך ולכל הבא מכחך שיקנה מן התורה ושוב לא יוכל למחול ויש לומר דשאני התם שעומדין שלשתן כאחד כדפרישית לעיל ונתרצה להשתעבד לו ועוד מקשים על דברי הראב"ד מהא דפ"ק דמציעא (י"ט) מצא שובר בזמן שהאשה מודה יחזיר לבעל ופריך דילמא כתבה ליתן בניסן ולא נתנה עד תשרי וזבינתה לכתובתה בטובת הנאה מניסן עד תשרי ומפיק ליה לשובר ומפסיד להו ללקוחות שלא כדין אמר רבא שמע מינה איתא לדשמואל דאמר המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול פירוש ולהפסד דלקוחות לא חיישינן שהרי בידה להפסידם בלאו הכי שתמחול כתובתה לבעלה ולדברי הראב"ד איכא למיחש שמא כתב לה בכתובתה הריני משועבד לך ולכל הבא מכחך וא"ת למאי דפריש דבמעמד שלשתן אינו יכול למחול ניחוש שמא מכרה במעמד שלשתן היא ובעלה והלוקח וי"ל דלהא ליכא למיחש דאם שתק הבעל כשמכרה כתובתה בפניו הרי הודה שהשובר שכתבה לו על כתובתה הוא שקר שאם היה אמת היה לו למחות ולומר כבר נתקבלת כתובתיך ועל השאלה השניה נראה מדקאמר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא אלמא השורף שטר של חברו חייב לשלם כל מה שהיה כתוב בשטר והוא הדין למוחל ומיהו שמין כמה היה השטר שוה לימכר כי דבר ידוע הוא שאינו נמכר בכל הדמים הכתובים בו כיון דמחוסר גוביינא ושמין כל שטר לפי מה שהוא כגון שהלוה הוא גברא אלימא ולא ציית דינא או שאין לו נכסים הילכך כל שטר לפי ענינו.

ועל השאלה השלישית יראה שאף אם קבל המוכר עליו אחריות אם מחלו אחר כך אף על פי שחייב לשלם מדינא דגרמי לא נשתעבדו נכסיו ליפרע מהם דכל אחריות שמקבלין בשטר מכירות היינו אם נמצא מה שמכר שלא היה שלו או שטרפו בעל חוב מוקדם אבל אינו מקבל עליו אם יעשה לו שום היזק באותו דבר שמכר לו דאם מכר לו בית וקבל עליו אחריות ושרפו המוכר אחר כך אינו גובה ממשעבדי אלא מעמידו בדין וגובה ממנו כאלו היה גובה מאדם אחר ששרפו שבית דין מגבין לו מן הנמצא בידו ומוחל שטר חוב שמכר הוי כאלו שרפו באותה שעה דאין המחילה מבטלת השטר מעיקרא דתימא חספא בעלמא זבין ליה אלא שטרא מעליא הוה והיה הקונה יכול לגבות בו והשתא שמחלו הוא דאורעיה לשטרא וכאלו שרפו עתה ועל אותה שעה הוא מתחייב, והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.



שולי הגליון


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף