שו"ת הרא"ש/נ

שו"ת הרא"ש ‏ נ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

<דף זה מרכז את כל סימני כלל נ לפונדק אחד, לעריכת הדפים יש להקליק על הקישור "עריכה" ליד אות הסימן שאותו רוצים לערוך>

כלל נ

א  [עריכה]

ועל האלמנה נראה לי שאינה חייבת לשלם קבורת בעלה כי תקנו לאשה קבורתה תחת כתובתה אבל האשה אינה חייבת בקבורת בעלה אם אין לה מותר על כתובתה.

ב  [עריכה]

וששאלת אלמנה שטוענת בעלי נתן לי מנה קודם מיתתו במתנה גמורה על מנת שלא יכנס בחשבון כתובתה ועדים אין לה.

תשובה אם האלמנה מוחזקת במנה כגון שישנו לממון בעלה תחת ידה והיא יכולה לטעון על אותו ממון אין לי משל בעלי כלום נאמנת ג"כ במגו לומר נתנו לו במתנה ובשבועה אבל אם אינה מוחזקת בממון בעלה אינה נאמנת ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

ג  [עריכה]

אלמנה שאפטרופוס רוצה להשביעה והיא טוענת שאינה רוצה לישבע עד שיגדלו הנערים כי שמא הם ימחלו או תתפשר עמהם אין הדין עמה אלא לא תטול כלום מנכסי בעלה עד שתשבע שבועת אלמנה.

ד  [עריכה]

אם אין היבם מעכב מלחלוץ אינו חייב במזונותיה אחר ג' חדשים ובאותם ג' חדשים שהיא נזונית מעשה ידיה ליבם בכל מה שתרויח הן במלאכה ובסרסרות ובכל דבר ואינה יכולה לקנות חפצים ומלבושים במעשה ידיה שלא ברשות היבם ואם קנתה ונשתמשה בהם הבלאות של היבם.

ה  [עריכה]

תקנה שכתוב בה כי ימות מת שתחלוק האלמנה עם יורשי המת כל אשר ימצא לו והיא אומרת שאין לו דין ודברים על בגדי חול שלה כי אינם משועבדים לבעל חוב והיורשים טוענים שיש להם לחלוק בהם.

הדין עם האלמנה שכתוב בתקנה כל אשר ימצא לו ובגדיה לא הוי מצויים לו כי לא היה לבעל מהם כלום ועוד דחלוקה זו במקום גביית כתובתה גם עתה לא יעלו לה בחשבון.

ו  [עריכה]

ראובן שמת והניח בנים ובנות ואלמנתו היתה נושאת ונותנת בנכסים ונתנה מהם מתנות אחרי מותו ומתה קודם שהשביעוה על כתובתה מתנותיה קיימות במטלטלי אבל במקרקעי בחזקת יורשים קיימי ואין בידה לתתם עד שיגבו אותם לה בית דין בכתובתה אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

ז  [עריכה]

שאלה ראובן שמת והניח אלמנה ויורשים וכתב בצואתו שתטול כתובתה משלם והשאר ליורשים ופטר אותה משבועה ומחרם (מאחרים) והאמין אותה על הבאים מכחו בכל מה שתאמר נאמנות גמורה והיו לראובן שטרי חובות על אחרים יש מהם שקרובים לאלמנה ויש מהם שאינם קרובים לאלמנה והאלמנה נתנה אותם שטרות ללוים קרועים אמרו היורשים מה זאת עשית אמרה בעלי ציוני שלאחר פטירתו אתנם קרועים ללוים והיורשים אומרים לה כיון שלא כתב כן בצואה שעשה לאו כל כמינך לומר ביני לבינו צוה לתתם להם וכיון שמת מורישנו נפל השטרות ושאר ממון קמן והרי את כשורף שטרותיו של חברו והיא אומרת ביני לבינו צוה לי כן והאמינני בכל דברי הדין עם מי מי אמרינן הדין עם היורשים אם יש עדים שברשותה היו השטרות קיימין לאחר מיתת בעלה אינה נאמנת לומר בעלי אמר לי לתתם ללוים דהא לית לה מגו ואפילו אם אין עדים אם יש ליורשים להטיל חרם על מי שיודע שהיו ברשותה אותן השטרות או נאמר הדין עם האלמנה כיון שהאמינה בכל דבריה וכמו שהיא נאמנת לומר לא הניח מורישכם יותר מזה ואפילו בדברים שברשותה נאמנת לומר זה אינו שלו אלא של אחרים כמו כן נאמנת נמי על אלו השטרות דאי בעיא קלתינהו בחיי בעלה כי ההיא דפרק זה בורר (ל"א) דהימנה רב נחמן לההיא אתתא במגו דאי בעיא קלתיה ואף על גב דאיתחזק בבי דינא וכמו שפר"ת ז"ל שיצא מתחת ידיה קיים בבית דין או נאמנת במגו דאי בעי אמרה ידענא בהני שטרי דפריעי מהימנה נמי למימר בעלי אמר לי ביני לבינו לתתם ללוים הודיעני הדין עם מי גם הודיעני אם יהיה הדין עם היורשים ותחשב כשורף שטרותיו של חבירו אם תשלם כפי סכום השטרות משלם או כפי מה ששמין אותם לפי מה שהלוים אמודים גם הודיעני אפילו אין עדים שראו השטרות קיימים ברשותה לאחר מיתת בעלה אלא שהיא הודתה שלאחר מיתתו קרעה אותם תתחייב בהודאתה אם לאו.

תשובה יראה שיש להחרים אם יש שום אדם שיודע שהשטרות היו קיימים אחר מיתת אביהם אז לא מהימנה לומר בעלי צוני להחזירם ללוים קרועים דמכח נאמנות שהאמין לה בעלה לא מהימנה דמה שכתב בצואתו והאמין אותה על כל הבאים מכחו מכל מה שתאמר נאמנות גמורה קאי אמאי דכתוב לעיל ופטר אותה משבועה ומחרם דאי לא כתוב אלא ופטר אותה מחרם ומשבועה הוה אמינא דמיניה דוקא פטרה שהוא לא יוכל להשביעה לכך כתב שהאמין אותה גם על הבאים מכחו שגם הם לא יוכלו להשביעה שבועת אלמנה כשתבא לגבות כתובתה אבל בשביל נאמנות זה שכתב לה לא נאמר שהאמינה על כל נכסיו לומר של פלוני ופלוני הם וגם אינה נאמנת לומר פרועים נינהו במיגו דאי בעיא קלתינהו שהרי לא הופקדו בידה כההיא דפרק זה בורר אלא ברשות היורשים היו אחרי מות אביהם והיא נכנסה לרשותם ולקחה שטרות וקרעתן וחייבת לשלם דמיהן כפי שומת הדיינים שישומו ערך השטרות כמה שהיו שוין לימכר ואפילו אין כאן עדים שראו השטרות אחרי מות אביהם מאחר שהיא מודה שקרעתן אחרי מות אביהן חייבת לפרוע ככתוב למעלה דאין כאן מגו לפטרה כיון שהיא מודה שהזיקה להם חייבת לשלם אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

ח  [עריכה]

אלמנה שנתנה מנכסי בעלה לאחר קודם שנשבעה על כתובתה והגבוה בית דין הראוי לה לגבות אין מתנתה מתנה דאין לה בגוף נכסי בעלה כלום אלא שעבוד בעלמא ואי בעי יורשים מסלקי לה בזוזי וראיה מהא דאמרינן בפ' כל שעה (ל’) בעל חוב אביי אמר למפרע הוא גובה ורבא אמר מכאן ולהבא הוא גובה ומסיק דפליגי באקדיש מלוה וזבין מלוה אביי אמר למפרע הוא גובה כיון דמטא זימנא ולא פרעיה איגלאי מילתא למפרע דברשותיה הוו קיימי ושפיר זבין ורבא אמר מכאן ולהבא הוא גובה כיון דאי הוה ליה זוזא הוה מסלק ליה בזוזי השתא הוא דקני הכא נמי אין לאשה על נכסי בעלה אלא שעבוד כתובתה כשאר בעל חוב ועוד גריעא טפי דאינה נפרעת אלא בשבועה ושמא לא תשבע הלכך אפילו נשבעה אח"כ לא חיילא המתנה למפרע ועד כאן לא פליגי רבנן ור"ש (כתובות צ"ז) אלא במוכרת דרבנן אמרי אלמנה בין מן הנישואין בין מן האירוסין מוכרת שלא בבית דין ור"ש קאמר מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין מפני שאין לה מזונות וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין וקאמר עלה בגמרא בשלמא מן הנישואין משום מזונות אלא מן האירוסין מאי טעמא אמר עולא משום חינא ר"י אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין לפי הנך טעמא דוקא מכירה מהניא שלא בבית דין אבל מתנה לא מהניא מידי דדוקא במכירה שייך טעמא דחינא דמשום שיפה כחה שאין צריכה לבא לבית דין כשהיא מוכרת מנכסי בעלה לגבות כתובתה יש לאנשים חן בעיני הנשים וגם אין אדם רוצה שתהא אלמנתו מתבזה בבית דין וניחא ליה שתמכור מנכסיו כדי כתובתה שלא בבית דין אבל במתנה לא שייכי הני טעמי הלכך אין מתנתה כלום קודם שיזכוה בית דין בנכסים ועוד אפילו באלמנה שמוכרת שלא בבית דין אמרינן עלה בפרק אלו מציאות (ל"ב) אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אינה צריכה מומחין אבל צריכה בית דין הדיוטות אנשים נאמנים ובקיאין בשומא אבל בלא בית דין הדיוטות אין מכירתה כלום וכל שכן שאין מתנתה כלום ועוד מסקינן בפרק אלמנה ניזונית המוכרת שלא בבית דין צריכה שבועה ולא יפה כחה אלא למכור שלא בבית דין אבל לעולם שבועה בעיא אבל זו שנתנה בלא שבועה קודם שהגבוה בית דין לכולי עלמא אין מתנתה כלום נאום הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

ט  [עריכה]

וששאלת שהקהל התנו שכל אלמנה שתבא לחלק עם בניה או עם בנותיה שתהיה יד היתומים על העליונה או יתנו לה כתובה או חצי הנכסים ומת ראובן והניח אלמנתו ובת והאלמנה שהתה חצי שנה קודם שתבעה כתובתה ולא היתה ניזונית משל בעלה ועכשיו תובעת כתובתה ומזונותיה שכך התנה לי בעלי שאהיה ניזונת מנכסיו כל זמן שאעכב בשבילו וקרובי המת טוענין כיון שביד היתומים לסלקה מכתובתה אבדה מזונותיה.

תשובה נראה לי שלא אבדה מזונותיה שתקנת הקהל אינה יכולה להפסיד לאלמנה מזונותיה שהם תנאי בית דין אלא תקנת הקהל היא לתועלת היתומים לענין זה שאם כתובתה מרובה שיכולים לסלקה בחצי הנכסים ואותו חצי הנכסים היינו כתובתה וכל זמן שלא תבעה כתובתה יש לה מזונות וכן לאנשי יהודה שהיו כותבין עד שירצו היורשים ליתן לה כתובתה הרי לאנשי יהודה כל זמן שרצו היורשים יתנו לה כתובתה ויפטרוה ואפי' הכי היתה נזונית משל היתומים כל זמן שלא נתנו לה את כתובתה כדאיתא בפרק אלמנה ניזונית (צ"ה) איבעיא להו ניזונית תנן וכאנשי גליל או הניזונית תנן וכאנשי יהודה אלמא לאנשי יהודה נמי ניזונית כל זמן שלא נתנו לה כתובתה ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

י  [עריכה]

וששאלת בענין התקנה שלכם שכל אלמנה שתבא לחלוק בנכסי בעלה עם יורשי בעלה שיד היורשים על העליונה ליתן לה מחצית הנכסים אם מועטין ואם מרובין יתנו לה כתובתה וגרש ראובן את אשתו סמוך למיתתו ותובעת כתובתה ומתנתה כי אומרת גרושה אנכי והתקנה אינה מדברת אלא באלמנה ויורשים אומרים שלא נתן לה הגט על מנת שתגבה כתובתה אלא כדי שלא תזקק ליבם ולכך יש לה דין אלמנה ויחלקו עמה הנכסים ונותנין סעד לדבריהם משום דבשעה שתבעה גט אמר לה ראובן בעלה כלום הוא אלא מפני שמעון אחי ועוד אמרה טענה אחרת שראובן זה כתב לאשתו כל נכסיו ועל מנת שיחזרו ליורשים אחרי מותה ואומרים אם איתא כדבריך שהגט לא היה אלא כדי שתטול כתובתיך למה אמר אחר פטירתך יחזרו הנכסים ליורשים אלא אומדין דעתא שלא ניתן אלא כדי שלא תזקק ליבם.

תשובה אין בדברי היורשים כלום דכיון שנתן לה גט מאיזה טעם שיהיה מכל מקום הרי היא מגורשת וזכתה בכתובתה כי לא הטיל תנאי בגט על מנת שלא תגבה כתובתה ואין כאן אומדנא שיהא לרעתה או לטובתה גם לענין הממון שהרי כשתבעה ממנו גט אמר לה למה את צריכה גט הרי כבר כתבתי לך כל נכסי ולא יחלקו עמך הרי מוכיח מתוך לשונו שהחזיק אותה בכל הנכסים והגט נתן לה כדי שלא תזקק ליבום.

יא  [עריכה]

וששאלת ראובן שמת והניח בנים ואלמנה ומתה האלמנה קודם שנשבעה על כתובתה אם יש לבכור פי שנים דמספקא לן אם קרויין נכסי האם כיון שלא נשבעה עדיין כל זמן שלא נשבעה על כתובתה ולא הגבוה בית דין כתובתה כל הנכסים הם בחזקת בעלה ולא זכתה בהם כלום והבנים את אביהם הם יורשים ויש בהן דין בכורה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< כלל קודם · כלל הבא >מעבר לתחילת הדף