שדי חמד/כללים/א/שסה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הגהות)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/א/שסה|action=edit}} שסה]'''}} '''אמר ר' פ'''' הרגילות בש"ס הוא דכשלא בא לחלוק על דברי הקודם אומר אמר ר"פ ובמס' ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מט/ב|ד' מ"ט ע"ב]] פליג רע"ק אר"י הגלילי בלשון אמר רע"ק מה מצינו בבהכ"ן וכו' ועיין להרב נחמד למראה ח"א דף קע"ב ע"ב שהכריח מלשון הירושלמי ריש פ"ה דמעשרות דאף באמר ר' פ' יש שהוא לחלוק ונמצא. דאמר ר' פלוני הוא כר' פ' אומר דכשם שר' פ' אומר אף שמשמעותו הוא שבא לחלוק נמצא ג"כ יוצאים מן הכלל כמו שאכתוב בסמוך כן נמי באמר ר' פ' אף דמשמעותו שלא בא לחלק כמ"ש הרב משק ביתי באות ב' בשם הראשונים נמצא נמי יוצא מן הכלל. דלא כדמשמע מדברי הרב חק'"ל בזכרונותיו שבס' ישרי לב ד' צ"ח רע"א שכתב אמר ר' פ' אינו חולק לשכנגדו וזה פשוט אך כתב הרב תוי"ט פ"ט דברכות מה דאינו מוכר ולפעמים אומר ר' פ' אומר ואינו חולק ועיין מציעא ד' ס"ח ע"א עכ"ל נראה דכונתו לומר דאמר ר"פ אינו בא לחלוק כלל ובד' פ' אומר נמצא לפעמים דאינו חולק וזה לא יתכן אלא על הרוב הוא דאמר רבנן דאמר ר' פ' משמעותו שאינו חולק והרב יבין שמועה כלל תקכ"ה כתב דפעמים מביא הש"ס בלשון אמר ר' פ' אף שחולק אסברת הקודם ולא אמר ר' פ' אומר לפי שלא היה בזמנו של הקודם ולמד כן מדברי הרא"ש בקידושין ד' צ"א (דבריו הם ב[[רא"ש/קידושין/א/נו|פ"ק סי' נ"ו]]) עי"ש ומוהרש"א בחי' הלכות במס' סוכה ד' מ"א ע"א (אמ"ש בש"ס אמר רב נחמן ריב"ז בשיטת ר"י אמרה) כתב דרש"ל הגיה ר"ן אמר וכו' והוא כתב דאין צריך לשבש הנוסחאות אלא י"ל דמשום דבמס' מנחות מייתינן מלתיה דר"ן והתם אתי שפיר לישנא דאמר ר"ן סירכיה נקיט ואמר הש"ס הכי אף בסוכה ור"ה עיי"ש ומרן מוהרמב"ח ביום תרועה (על דף ל' ע"א) לא נתקררה דעתו במ"ש מוהרש"א וניחא ליה דמשום דשינויא קמא לא אמרה הש"ס לקושטא דמילתא אלא לפום מאי דטעי ר"י בסברת ריב"ז אבל קושטא דמילתא הוא מאי דשני ר"ו אהכי אמר כי האי לישנא אמר ר"ן לרמוז דשינויא קמא לא פליג ארב נחמן וכו' עי"ש נמצינו למדין דאינו כלל מוחלט ויש יוצאים מהכלל מאיזה טעם שיהיה למר כדאית ליה ולמר כדא"ל (אמר המעתיק תלמידו הקטן לנצ"ח הי"ו עיין בהרי"ף בפ"ק דמכות עמ"ש בש"ס ד' ג' ע"א אמר ר' פפא באשה וכתובתה שכתב בשם גאון מדאמרינן אמר ר' פפא ולא אמרינן רב פפא אמר גמרינן דאטעמיה דר"ן בר הושעיא סמיך ופרושי פרשיה או הוסיף ביה וכו'):
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/א/שסה|action=edit}} שסה]'''}} '''אמר ר' פ'''' הרגילות בש"ס הוא דכשלא בא לחלוק על דברי הקודם אומר אמר ר"פ ובמס' ברכות [[בבלי/ברכות/מט/ב|ד' מ"ט ע"ב]] פליג רע"ק אר"י הגלילי בלשון אמר רע"ק מה מצינו בבהכ"ן וכו' ועיין להרב נחמד למראה ח"א דף קע"ב ע"ב שהכריח מלשון הירושלמי ריש פ"ה דמעשרות{{הערה|'''דמעשר שני''' {{ממ|כך הגיה בפאת השדה סי' לד}}.}} דאף באמר ר' פ' יש שהוא לחלוק ונמצא. דאמר ר' פלוני הוא כר' פ' אומר דכשם שר' פ' אומר אף שמשמעותו הוא שבא לחלוק נמצא ג"כ יוצאים מן הכלל כמו שאכתוב בסמוך כן נמי באמר ר' פ' אף דמשמעותו שלא בא לחלק כמ"ש הרב משק ביתי באות ב' בשם הראשונים נמצא נמי יוצא מן הכלל. דלא כדמשמע מדברי הרב חק'"ל בזכרונותיו שבס' ישרי לב ד' צ"ח רע"א שכתב אמר ר' פ' אינו חולק לשכנגדו וזה פשוט אך כתב הרב תוי"ט פ"ט דברכות מה דאינו מוכר ולפעמים אומר ר' פ' אומר ואינו חולק ועיין מציעא ד' ס"ח ע"א עכ"ל נראה דכונתו לומר דאמר ר"פ אינו בא לחלוק כלל ובד'{{הערה|'''ובר''''. כצ"ל.}} פ' אומר נמצא לפעמים דאינו חולק וזה לא יתכן אלא על הרוב הוא דאמר רבנן דאמר ר' פ' משמעותו שאינו חולק והרב יבין שמועה כלל תקכ"ה כתב דפעמים מביא הש"ס בלשון אמר ר' פ' אף שחולק אסברת הקודם ולא אמר ר' פ' אומר לפי שלא היה בזמנו של הקודם ולמד כן מדברי הרא"ש בקידושין ד' צ"א (דבריו הם ב[[רא"ש/קידושין/א/נו|פ"ק סי' נ"ו]]) עי"ש ומוהרש"א בחי' הלכות במס' סוכה ד' מ"א ע"א (אמ"ש בש"ס אמר רב נחמן ריב"ז בשיטת ר"י אמרה) כתב דרש"ל הגיה ר"ן אמר וכו' והוא כתב דאין צריך לשבש הנוסחאות אלא י"ל דמשום דבמס' מנחות מייתינן מלתיה דר"ן והתם אתי שפיר לישנא דאמר ר"ן סירכיה נקיט ואמר הש"ס הכי אף בסוכה ור"ה עיי"ש ומרן מוהרמב"ח ביום תרועה (על דף ל' ע"א) לא נתקררה דעתו במ"ש מוהרש"א וניחא ליה דמשום דשינויא קמא לא אמרה הש"ס לקושטא דמילתא אלא לפום מאי דטעי ר"י בסברת ריב"ז אבל קושטא דמילתא הוא מאי דשני ר"ו אהכי אמר כי האי לישנא אמר ר"ן לרמוז דשינויא קמא לא פליג ארב נחמן וכו' עי"ש נמצינו למדין דאינו כלל מוחלט ויש יוצאים מהכלל מאיזה טעם שיהיה למר כדאית ליה ולמר כדא"ל (אמר המעתיק תלמידו הקטן לנצ"ח הי"ו עיין בהרי"ף בפ"ק דמכות עמ"ש בש"ס ד' ג' ע"א אמר ר' פפא באשה וכתובתה שכתב בשם גאון מדאמרינן אמר ר' פפא ולא אמרינן רב פפא אמר גמרינן דאטעמיה דר"ן בר הושעיא סמיך ופרושי פרשיה או הוסיף ביה וכו'):


ולשון ר' פ' אומר אם הוא מוכרח שבא לחלוק ידוע מ"ש רבינו התוי"ט בפ"ג דביכורים מ"ו ובשאר דוכתי דנמצא במקומות הרבה לשון זה ואינו חולק ועיין להרב משק ביתי שם ומצאתי מפורש בש"ס חולין ד' ב"ן ע"ב אהא דתנן ר' יהודה אומר דרוסת הזאב וכו' דאמרינן לא בא ר"י אלא לפרש דברי חכמים ומרן הב"י בא"ח סי' רכ"ח אהא דתנן בפרק הרואה ר"י אומר הרואה את הים גדול וכו' כתב דמשמע להרמב"ם בחבורו דלא אתא ר"י לחלוק אלא לפרש דברי ת"ק ושמצא שכ"כ הרא"ש בתשו' וכו' והרב ב"ח שם סבר וקביל דברי מרן הב"י עי"ש אמנם ממ"ש בב"ח א"ח סי' הר"ן מתבאר דס"ל דכל היכא דתני ר' פ' אומר אינו אלא לחלוק וכן מתבאר ממ"ש בסוף סי' ש"ן וכבר השיגו הרב מאמר מרדכי בסי' הר"ן וסי' ש"ן הנ"ל עי"ש גם הרב קרבן נתנאל על דברי הרא"ש בדין דסי' ש"ן כתב שדברי הב"ח תמוהים ע"ש ובמאי דתנן במעילה דף י"ג ע"ב ר"א ב"ר צדוק אומר נוהגין היו הזקנים שהיו נותנים אותן בלולביהן ע"ש בדברי הרמב"ם בפיה"מ וכתב הרב שער המלך בפ"ח מהלכות לולב הלכה א' (בתוך ד"ה ואחר זמן רב) דצריך להגיה בדברי הרמב"ם במקום אינו מודה אינו אומר וכונתו לומר דראב"ן אינו חולק את"ק וכו' ע"ש:
ולשון ר' פ' אומר אם הוא מוכרח שבא לחלוק ידוע מ"ש רבינו התוי"ט בפ"ג דביכורים מ"ו ובשאר דוכתי דנמצא במקומות הרבה לשון זה ואינו חולק ועיין להרב משק ביתי שם ומצאתי מפורש בש"ס חולין ד' ב"ן ע"ב אהא דתנן ר' יהודה אומר דרוסת הזאב וכו' דאמרינן לא בא ר"י אלא לפרש דברי חכמים ומרן הב"י בא"ח סי' רכ"ח אהא דתנן בפרק הרואה ר"י אומר הרואה את הים גדול וכו' כתב דמשמע להרמב"ם בחבורו דלא אתא ר"י לחלוק אלא לפרש דברי ת"ק ושמצא שכ"כ הרא"ש בתשו' וכו' והרב ב"ח שם סבר וקביל דברי מרן הב"י עי"ש אמנם ממ"ש בב"ח א"ח סי' הר"ן מתבאר דס"ל דכל היכא דתני ר' פ' אומר אינו אלא לחלוק וכן מתבאר ממ"ש בסוף סי' ש"ן וכבר השיגו הרב מאמר מרדכי בסי' הר"ן וסי' ש"ן הנ"ל עי"ש גם הרב קרבן נתנאל על דברי הרא"ש בדין דסי' ש"ן כתב שדברי הב"ח תמוהים ע"ש ובמאי דתנן במעילה דף י"ג ע"ב ר"א ב"ר צדוק אומר נוהגין היו הזקנים שהיו נותנים אותן בלולביהן ע"ש בדברי הרמב"ם בפיה"מ וכתב הרב שער המלך בפ"ח מהלכות לולב הלכה א' (בתוך ד"ה ואחר זמן רב) דצריך להגיה בדברי הרמב"ם במקום אינו מודה אינו אומר וכונתו לומר דראב"ן אינו חולק את"ק וכו' ע"ש:


{{שולי הגליון}}
<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>


[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: א]]
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: א]]

גרסה מ־20:42, 24 בינואר 2023

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png שסה

שסה אמר ר' פ' הרגילות בש"ס הוא דכשלא בא לחלוק על דברי הקודם אומר אמר ר"פ ובמס' ברכות ד' מ"ט ע"ב פליג רע"ק אר"י הגלילי בלשון אמר רע"ק מה מצינו בבהכ"ן וכו' ועיין להרב נחמד למראה ח"א דף קע"ב ע"ב שהכריח מלשון הירושלמי ריש פ"ה דמעשרות[1] דאף באמר ר' פ' יש שהוא לחלוק ונמצא. דאמר ר' פלוני הוא כר' פ' אומר דכשם שר' פ' אומר אף שמשמעותו הוא שבא לחלוק נמצא ג"כ יוצאים מן הכלל כמו שאכתוב בסמוך כן נמי באמר ר' פ' אף דמשמעותו שלא בא לחלק כמ"ש הרב משק ביתי באות ב' בשם הראשונים נמצא נמי יוצא מן הכלל. דלא כדמשמע מדברי הרב חק'"ל בזכרונותיו שבס' ישרי לב ד' צ"ח רע"א שכתב אמר ר' פ' אינו חולק לשכנגדו וזה פשוט אך כתב הרב תוי"ט פ"ט דברכות מה דאינו מוכר ולפעמים אומר ר' פ' אומר ואינו חולק ועיין מציעא ד' ס"ח ע"א עכ"ל נראה דכונתו לומר דאמר ר"פ אינו בא לחלוק כלל ובד'[2] פ' אומר נמצא לפעמים דאינו חולק וזה לא יתכן אלא על הרוב הוא דאמר רבנן דאמר ר' פ' משמעותו שאינו חולק והרב יבין שמועה כלל תקכ"ה כתב דפעמים מביא הש"ס בלשון אמר ר' פ' אף שחולק אסברת הקודם ולא אמר ר' פ' אומר לפי שלא היה בזמנו של הקודם ולמד כן מדברי הרא"ש בקידושין ד' צ"א (דבריו הם בפ"ק סי' נ"ו) עי"ש ומוהרש"א בחי' הלכות במס' סוכה ד' מ"א ע"א (אמ"ש בש"ס אמר רב נחמן ריב"ז בשיטת ר"י אמרה) כתב דרש"ל הגיה ר"ן אמר וכו' והוא כתב דאין צריך לשבש הנוסחאות אלא י"ל דמשום דבמס' מנחות מייתינן מלתיה דר"ן והתם אתי שפיר לישנא דאמר ר"ן סירכיה נקיט ואמר הש"ס הכי אף בסוכה ור"ה עיי"ש ומרן מוהרמב"ח ביום תרועה (על דף ל' ע"א) לא נתקררה דעתו במ"ש מוהרש"א וניחא ליה דמשום דשינויא קמא לא אמרה הש"ס לקושטא דמילתא אלא לפום מאי דטעי ר"י בסברת ריב"ז אבל קושטא דמילתא הוא מאי דשני ר"ו אהכי אמר כי האי לישנא אמר ר"ן לרמוז דשינויא קמא לא פליג ארב נחמן וכו' עי"ש נמצינו למדין דאינו כלל מוחלט ויש יוצאים מהכלל מאיזה טעם שיהיה למר כדאית ליה ולמר כדא"ל (אמר המעתיק תלמידו הקטן לנצ"ח הי"ו עיין בהרי"ף בפ"ק דמכות עמ"ש בש"ס ד' ג' ע"א אמר ר' פפא באשה וכתובתה שכתב בשם גאון מדאמרינן אמר ר' פפא ולא אמרינן רב פפא אמר גמרינן דאטעמיה דר"ן בר הושעיא סמיך ופרושי פרשיה או הוסיף ביה וכו'):

ולשון ר' פ' אומר אם הוא מוכרח שבא לחלוק ידוע מ"ש רבינו התוי"ט בפ"ג דביכורים מ"ו ובשאר דוכתי דנמצא במקומות הרבה לשון זה ואינו חולק ועיין להרב משק ביתי שם ומצאתי מפורש בש"ס חולין ד' ב"ן ע"ב אהא דתנן ר' יהודה אומר דרוסת הזאב וכו' דאמרינן לא בא ר"י אלא לפרש דברי חכמים ומרן הב"י בא"ח סי' רכ"ח אהא דתנן בפרק הרואה ר"י אומר הרואה את הים גדול וכו' כתב דמשמע להרמב"ם בחבורו דלא אתא ר"י לחלוק אלא לפרש דברי ת"ק ושמצא שכ"כ הרא"ש בתשו' וכו' והרב ב"ח שם סבר וקביל דברי מרן הב"י עי"ש אמנם ממ"ש בב"ח א"ח סי' הר"ן מתבאר דס"ל דכל היכא דתני ר' פ' אומר אינו אלא לחלוק וכן מתבאר ממ"ש בסוף סי' ש"ן וכבר השיגו הרב מאמר מרדכי בסי' הר"ן וסי' ש"ן הנ"ל עי"ש גם הרב קרבן נתנאל על דברי הרא"ש בדין דסי' ש"ן כתב שדברי הב"ח תמוהים ע"ש ובמאי דתנן במעילה דף י"ג ע"ב ר"א ב"ר צדוק אומר נוהגין היו הזקנים שהיו נותנים אותן בלולביהן ע"ש בדברי הרמב"ם בפיה"מ וכתב הרב שער המלך בפ"ח מהלכות לולב הלכה א' (בתוך ד"ה ואחר זמן רב) דצריך להגיה בדברי הרמב"ם במקום אינו מודה אינו אומר וכונתו לומר דראב"ן אינו חולק את"ק וכו' ע"ש:



שולי הגליון


  1. דמעשר שני (כך הגיה בפאת השדה סי' לד).
  2. ובר'. כצ"ל.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף