164,712
עריכות
זוהה באמצעות מערכת זיהוי השגיאות. תודה לעמד
(השלמה והסרת תבנית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (זוהה באמצעות מערכת זיהוי השגיאות. תודה לעמד) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
'''אך''' אם הגלד והקרש חזק ורבים בוקעים עליו כמו שבמדינתינו באותו פעם לא ירד בני עמכם להתיר טלטול ואם היה בגבולי הייתי תוקע ומריע בתרועה שיזהרו ישראל מלטלטל באותן שבתות שהמים נקרשין. ולדבר זה שומעין כשאין מחמירין עליהם לאסור כל השנה. רק בזמן קצר איזה שבתות כשהמים נקרשין בוודאי צייתי ישראל קדושים הם בפרט באיסורא דשבת דחמיר איסורא. ואם תל למעלה מן הקרש עשרה פשוט כביעתא בכותחא דמותר בלי פקפוק וא"צ שאלה. גם זאת אם בע"ש לא היה ראוי הגלד לילך עליו ונתחזק בשבת דבר זה נפל ברברבתא ב"י ב"ח ת"ה ואתן עיני גם לזאת ורצוני שיסכימו עמי עוד שני מאורות הגדולים רבנים מובהקים עכ"ל נאם יחזקאל חונה אלטונה והמבורג: | '''אך''' אם הגלד והקרש חזק ורבים בוקעים עליו כמו שבמדינתינו באותו פעם לא ירד בני עמכם להתיר טלטול ואם היה בגבולי הייתי תוקע ומריע בתרועה שיזהרו ישראל מלטלטל באותן שבתות שהמים נקרשין. ולדבר זה שומעין כשאין מחמירין עליהם לאסור כל השנה. רק בזמן קצר איזה שבתות כשהמים נקרשין בוודאי צייתי ישראל קדושים הם בפרט באיסורא דשבת דחמיר איסורא. ואם תל למעלה מן הקרש עשרה פשוט כביעתא בכותחא דמותר בלי פקפוק וא"צ שאלה. גם זאת אם בע"ש לא היה ראוי הגלד לילך עליו ונתחזק בשבת דבר זה נפל ברברבתא ב"י ב"ח ת"ה ואתן עיני גם לזאת ורצוני שיסכימו עמי עוד שני מאורות הגדולים רבנים מובהקים עכ"ל נאם יחזקאל חונה אלטונה והמבורג: | ||
ואח' זה כתבתי שאלה זו להגאון הגדול אב"ד דק"ק מיץ. והשיב לי להתיר אפי' באותן שבתות שהמים נקרשים כיון דהמים נקרשים נימוחו מעצמן ע"י חום האויר לא חשיב כלל לבטל המחיצה וראי' ברורה מ[[משנה/אהלות/ח#ה|פ"ח דאהלות משנה ה']] הברד והשלג והכפור והגליד לא מביאין ולא חוצצין בפני טומאה והטעם משום שהוא דבר שאינו מתקיים ונימוח מעצמם כמו' שפירשו שם ה[[ר"ש/אהלות/ח#ה|ר"ש]] וה[[פירוש המשנה לרמב"ם/אהלות/ח#ה|ר"מ]] וה[[רע"ב/אהלות/ח#ה|רע"ב]]. וכן הוא בש"ס דבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/כ/א|דף כ' ע"א]]}} דאלו אין ממעטין בחלון. ואף דהרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/טומאת מת/טז|פ' ט"ז מהלכות טומאו' מת]]}} נראה שחולק בזה על רש"י ותוס' וכתב טעם אחר לפי שמקבלין טומאה היינו לענין מיעוט בחלון דוקא שממעט בכל שהוא משא"כ לענין ביטול מחיצה. | ואח' זה כתבתי שאלה זו להגאון הגדול אב"ד דק"ק מיץ. והשיב לי להתיר אפי' באותן שבתות שהמים נקרשים כיון דהמים נקרשים נימוחו מעצמן ע"י חום האויר לא חשיב כלל לבטל המחיצה וראי' ברורה מ[[משנה/אהלות/ח#ה|פ"ח דאהלות משנה ה']] הברד והשלג והכפור והגליד לא מביאין ולא חוצצין בפני טומאה והטעם משום שהוא דבר שאינו מתקיים ונימוח מעצמם כמו' שפירשו שם ה[[ר"ש/אהלות/ח#ה|ר"ש]] וה[[פירוש המשנה לרמב"ם/אהלות/ח#ה|ר"מ]] וה[[רע"ב/אהלות/ח#ה|רע"ב]]. וכן הוא בש"ס דבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/כ/א|דף כ' ע"א]]}} דאלו אין ממעטין בחלון. ואף דהרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/טומאת מת/טז|פ' ט"ז מהלכות טומאו' מת]]}} נראה שחולק בזה על רש"י ותוס' וכתב טעם אחר לפי שמקבלין טומאה היינו לענין מיעוט בחלון דוקא שממעט בכל שהוא משא"כ לענין ביטול מחיצה. | ||
וכן כתבו [[תוספות/בבא בתרא/כ/א|תוס' שם]] בב"ב לחלק בכה"ג וכ"כ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/טומאת מת/יג#ה|פי"ג מהלכות טומאת מת דין ה']]}} דמ"ה לא הוי אוהל באלו כיון שאינן מתקיימין ע"ש: | וכן כתבו [[תוספות/בבא בתרא/כ/א|תוס' שם]] בב"ב לחלק בכה"ג וכ"כ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/טומאת מת/יג#ה|פי"ג מהלכות טומאת מת דין ה']]}} דמ"ה לא הוי אוהל באלו כיון שאינן מתקיימין ע"ש: | ||