פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שאלות חזרה/פסחים/צו
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== דף צו == {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה הספק והפשיטות לענין אכילת אימורים על ידי טמאים בפסח הבא בטומאה?}}|{{גופן|2||הספק - אם אומרים הואיל ואישתרי טומאת בשר אשיתרי טומאת אימורים. הפשיטות - טומאת אימורים נלמדת מהכתוב "אשר לה'" לגבי טומאת בשר ולכן תלויה בטומאת בשר וכשאין טומאת בשר אף אין טומאת אימורין.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה עשו עם האימורים בפסח מצרים?}}|{{גופן|2||בשר צלי (אכלו אותם).}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||לגבי איזה דין ממעטים "זה" בפסח מצרים ולא בפסח דורות, ומדוע לא ממעטים כן בשאר מקומות?}}|{{גופן|2||לגבי מקחו מבעשור, ואילו שאר הפעמים לא ממעטים דכתיב "ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה" ודורשים מהמיעוט לגבי דינים אחרים.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||באיזה קרבנות נאמר דין ביקור, ומנין?}}|{{גופן|2||פסח מצרים - והיה לכם למשמרת. פסח דורות - ועבדת את עבודה הזאת בחודש הזה. תמיד - תשמרו להקריב לי במועדו, ולומדים משמרת משמרת מפסח מצרים.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מדוע צריך למעט גם בן נכר וגם ערל?}}|{{גופן|2||ערל מאוס, ובן נכר אין ליבו לשמים.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה דין תרומה לענין המרת דת ומילת זכרים ומה דין מעשר לענין ערל?}}|{{גופן|2||תרומה - אין המרת דת ומילת זכרים מעכבת, ערל - מעשר מעכב.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||ונאכל בחפזון בלילה אחד. על מה קאי ומה הראיה?}}|{{גופן|2||למסקנא על פסח ובאמת אין הבדל בענין זה בין פסח דורות לפסח מצרים, אך לא על חמץ שהרי חמץ נהג בפסח מצרים כל היום מדסמיך ליה היום אתם יוצאין.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מהו הזמן הקובע לגבי דחיית הפסח?}}|{{גופן|2||מחלוקת תנאים ואמוראים האם זמן השחיטה או זמן חצות.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||באיזה אופן תמורת פסח אינה קריבה (2)?}}|{{גופן|2||1. אם המיר מפסח שנמצא קודם שחיטה ואחר כך נשחט שאף התמורה נדחית. 2. לפי לישנא קמא דרבא - אם המיר מפסח שנמצא קודם שחיטה אחר השחיטה, שהתמורה אינה קריבה שבאה מכח קדושה דחויה.}}}} ---- {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה לומדים מהכתוב "אם" "כשב" "הוא" "ואם עז"?}}|{{גופן|2||"אם" - לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת פסח (מותר פסח או חגיגת י"ד) שדינם כשלמים לענין סמיכה, נסכים ותנופת חזה ושוק. {{ש}}"כשב" - לרבות פסח לאליה (ואסמכתא לדין תמורת פסח שקרבה שלמים). {{ש}}"הוא" - למעט תמורת פסח שאינה קריבה. {{ש}}"ואם עז" - למעט עז מאליה (גם החלק שישנו בעז ויש פירשו לפי שאין אליה לעז ורש"י דחה פירושם).}}}} ---- {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)