מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
שאלות חזרה
ביצה ב א
מה דין ביצה שנולדה ביום טוב?
ב"ש אומרים תאכל וב"ה אומרים לא תאכל.
מדוע אי אפשר לפרש שהמשנה עוסקת בתרנגולת העומדת לאכילה?
כי אם כן הביצה היא אוכלא דאפרת ואף בית הלל יודו שמותרת באכילה.
מה סוברים ב"ש וב"ה לגבי מחלוקת ר"י ור"ש במוקצה?
ביום טוב - בית שמאי סוברים שאין מוקצה ובית הלל סוברים שיש, בשבת - בית שמאי סוברים שאין ובית הלל סוברים שיש.
מה המכנה המשותף בין 3 המחלוקות של ב"ש וב"ה המובאות במשנה?
לגבי יום טוב ובית שמאי לקולא.
לדעת רש"י מה החידוש שמותר לחתך דלועין לפני הבהמה?
לא אומרים שזו טרחה שלא לצורך.
מדוע נקטו במשנה לשון אכילה ולא לשון איסור והיתר (2)?
א. שהיה משמע שכל היתר בית שמאי לטלטל ולא לאכול, וב"ה נקטו לשון אכילה אגב ב"ש. ב. סתם ביצה לאכילה קיימא.
האם היה צד שלבית שמאי אין כלל איסור מוקצה?
לא, גם לס"ד שאין להם מוקצה מודים במוקצה של בעלי חיים.
איך היה ס"ד שאף המתיר במוקצה אוסר בנולד הרי ר"ש מתיר בנולד בשברי כלים?
נולד בביצה הוי נולד טפי שכלל אינו בעולם משא"כ שברי כלים שהכלי היה בעולם רק שנשבר.
מגביהין מעל השולחן עצמות וקליפין, באיזה מדובר?
לדעת רש"י אינם ראויים למאכל בהמה, עצמות קשים וקליפי אגוזים, ולדעת התוס' - ראויים למאכל בהמה, עצמות רכין וקליפי תפוחים.
איך מסלק את הטבלה והרי היא בסיס לדבר האסור (3)?
א. דעת ר"ת שאינו נעשה בסיס אלא אם דעתו להניחם שם כל היום. ב. הוי בסיס לדבר האסור והמותר כיון שיש שם עוד אוכלים. ג. אינו נחשב מניח בכוונה כיון שאינו חושש היכן יפלו.
ביצה