שאגת אריה/קא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שאגת אריה TriangleArrow-Left.png קא

דיני ראש השנה
סימן קא

שאלה אם מותר להתענות בי"ט של ר"ה או נימא שאסור להתענות בו כמו בשאר יום טוב:

תשובה דבר זה מחלוקת הגאונים קמאי ובתראי הן ודבריהן מבוארים בדברי הרא"ש בסוף מס' ר"ה ובשאר מחברים ז"ל ולא עוד אלא שיש מהן שהפריזו על המדה לומר שמצוה להתענות בר"ה. ואני תמה עליהם ז"ל דהא בפ"ק דר"ה (ד' יח) איפלגו אמוראי אי בטלה מגילת תענית אי לא ומקשינן למ"ד בטלה מגילת תענית מהא דתנן בתלתא בתשרי מחמת נס שנעשה בו עשאוהו ליו"ט ואס"ד בטלה מגילת תענית קמייתא בטול אחרנייתא מוסיפו ומשני הגמרא בזמן שבהמ"ק קיים ופריך ות"ל דה"ל יום שנהרג גדליה בן אחיקם אמר רבא ל"נ אלא לאסור את שלפניו ופריך שלפניו נמי ת"ל דה"ל יום שלאחר ר"ח ומשני ר"ח דאורייתא ודאורייתא לא בעי חיזוק אלמא דהאי ר"ח של תשרי שהוא ר"ה אסור בתעני' כשאר ר"ח ולדעת האומר דמצוה או רשות להתענות בהאי ר"ח של תשרי מפני שהוא ר"ה מאי ק"ל ת"ל דה"ל יום שלאחר ר"ח דהא שאני האי ר"ח משאר כל ר"ח ואפילו בדידיה מותר להתענות כ"ש ביום שלאחריו. ול"ל דס"ל להני רבוותא דאין אסור להתענות בר"ה אלא מטעם ר"ח ולמאי דקי"ל התם דבטלה מגילת תענית מעתה אין איסור להתענות בר"ח בזה"ז וכ"כ ר"י הביאו הב"י בא"ח סימן תי"ח דלמאי דקי"ל בטלה מגילת תענית אין איסור להתענות בר"ח בזה"ז. הא מהא דשמעתין יש תשובה לדבריהן דאמר ר"ח דאורייתא ודאורייתא אין צריך חיזוק אלמא אין איסור ר"ח כימים הכתובים במגילת תענית וזה ראיה ברורה שאין עליה תשובה. אלא שלכאורה יש להביא ראיה מכאן שאין ר"ה כשארי י"ט לאסור בו תענית משום שם י"ט אלא משום ר"ח בלבד ושלא כדברי האומר מדכתיב אלה תעשו לה' במועדיכם הוקשו כל המועדים זה לזה לענין איסור תענית ור"ה נמי בכלל זה. ונ"מ להא דאמרי' בפ"ג שאכלו (ד' מט) דטעה ולא הזכיר של ר"ח בבה"מ אין מחזירין אותו משום דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל ופי' התוס' ור"פ דהא אי בעי לא אכיל דקאמר היינו פת שמברכין עליו בה"מ והא דקאמר התם שבתות וי"ט דלא סגי דלא אכיל היינו דחייב לאכול בהן פת. א"נ נ"מ להא דתנן בפ"ב דתענית (דף טו) אין גוזרין תענית על הציבור בר"ח בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין והדבר ברור דשבת וי"ט דחמירי טפי מפסיקים והשתא א"א דאין איסור תענית בר"ה אלא משום ר"ח בלבד אם התחילו אין מפסיקין ואי בעי לא אכיל פת ואם לא הזכיר של ר"ה בבה"מ אין מחזירין אותו אבל א"א דאסור להתענות בו משום שם י"ט חייב לאכול בו פת ואם לא הזכיר מחזירין אותו ואם התחילו מפסיקין. מ"מ נ"ל שאין זה ראיה דוודאי ר"ה הוא בכלל שאר יו"ט שאסור להתענות בהן מה"ת אלא דקס"ד דר"ח לאו דאורייתא נמצא חומר בר"ה משאר כל י"ט שאין בהן אלא משום קדושה א' אבל ר"ה יש בו ב' קדושות של ר"ה שהוא יו"ט ואיסור תענית ביה מה"ת ושל ר"ח שאסור להתענות מד"ס לפי מאי דס"ד השתא ונ"מ בשם ר"ח שעליו שאסור להתענות לפניו ולאחריו דד"ס צריכין חיזוק דאילו משום שבת וי"ט שעליו אינו אסור להתענות לפניו ולאחריו דד"ת אין צריכין חיזוק וכיון דהמקשה בא לאסור להתענות לאחריו מש"ה פריך ת"ל דה"ל יום שלאחר ר"ח דמשום לתא דר"ח דקס"ד דאינו אסור להתענות בו אלא מד"ס דצריכין חיזוק יש לאסור יום שלאחריו אבל משום לתא די"ט אין לאסור יום שלאחריו דד"ת אין צריכין חיזוק דגם להמקשן פשיטא ליה דבר"ה יש איסור תענית מה"ת מפני שהוא י"ט. וא"ת כיון דהכי הוא אכתי מאי פריך ות"ל דה"ל יום שלאחר ר"ח דאע"ג דס"ד דר"ח מד"ס וצריך חיזוק ה"מ בשאר ר"ח שאין עליו אלא קדושת ר"ח דד"ס בלבד אבל ר"ח זה של תשרי כיון דאיכא עליו שם קדושת יום טוב של תורה וד"ת אין צריכין חיזוק ובלא ר"ח אסור נמי להתענות בו מה"ת מפני שהוא יו"ט של ר"ה דאין צריכין חיזוק ומותר לפניו ולאחריו א"כ מפני שם ר"ח שעליו נמי אין צריכין חיזוק כיון דיש בו איסור של תורה להתענות בו משום קדושת יו"ט שעליו ואטו מפני שניתוסף עליו קדושת ר"ח של ד"ס מיגרע גרע דהא ה"ט דאין ד"ת צריכין חיזוק משום דחמירי להו לאינשי ולא חיישינן דילמא אתו להתענות בהם אבל ד"ס דקילי לאינשי וחיישינן דילמא אתו להתענות ביו"ט עצמו צריכין חיזוק לאסור לפניהם ולאחריהם וא"כ ר"ה דחמיר יותר דניתוסף בו איסור של ד"ס על של תורה כ"ש דאין צריכין חיזוק. הא לאו קושיא היא דוודאי מ"מ צריכין חיזוק דהא אח"ז פריך התם ות"ל דה"ל יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם אר"א גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא וד"ק כד"ת דמיא הרי אע"ג דבתלתא בתשרי מד"ק הוא שאין צריכין חיזוק לאסור לפניו ולאחריו מ"מ מפני נס שנעשה בו עשו אותו י"ט כדי לאסור יום שלפניו ולא אמרינן כיון דבלא"ה אסור בתענית מד"ק שאין צריכין חיזוק משום לתא די"ט של ד"ס שבו ביום נמי אין צריכין חיזוק לאסור יום שלפניו ואכתי מה בצע בעשותו י"ט של ד"ס ת"ל דה"ל יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם אלא וודאי ש"מ יום שיש עליו ב' שמות של י"ט א' צריכין חיזוק וא' אין צריכין חיזוק אסור לפניו ולאחריו משום י"ט שצריכין חיזוק כאילו משום לתא דידיה לחוד הוי היום יו"ט ואין עמו עוד שם יום טוב היום שאין צריכין חיזוק Finger-pointing-icon-right-to-left.png וגדולה מזאת מצינו בפ"ב דתענית (ד' יז) דאמרי' התם מתמניא ביה כלומר בניסן עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד בהון ופריך ל"ל עד סוף מועד לימא עד המועד ומועד אסור. אר"פ כדאמר רבא לא נצרכה אלא לאסור יום שלפניו ה"נ לא נצרכה אלא לאסור יום שלאחריו הרי על יו"ט של פסח של תורה שאין צריכין חיזוק גזרו עליו י"ט של ד"ס כדי לחזק ולאסור יום שלאחריו וכדאמרן. ולפמ"ש דהא דפריך ות"ל דה"ל יום שלאחר ר"ח קס"ד דר"ח מד"ס הוא דצריכין חיזוק אבל הא ידע המקשן דד"ת אין צריכין חיזוק ומש"ה לא פריך ות"ל דה"ל יום שלאחר י"ט שלר"ה משום כיון דמה"ת הוא אין צריכין חיזוק לאסור לאחריו א"כ ההיא ברייתא שמביא התם כדתניא הימים האלה הכתובים במגילת תענית אסורים לפניהן ולאחריהן שבתות ויו"ט הן אסורין לפניהם ולאחריהם מותרין ומה הפרש בין זה לזה הללו ד"ת ואין ד"ת צריכין חיזוק והללו ד"ס וד"ס צריכין חיזוק לאו מדברי התרצן הוא שהרי גם המקשן ידע ברייתא זו וכדאמרן אלא סתמא דגמ' הוא דמביא לברייתא זו ולפ' דברי המקשן והתרצן קאתי וכהנה רבות בגמ' ותו לא מידי הרי נתברר לנו שאסור להתענות בר"ה משום קדושת ר"ח שבו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף